הריבית מטלטלת גם את קרן האשראי הצרכני של IBI: תגביל משיכת כספים

הריבית העולה בארה"ב מטלטלת את קרן האשראי הצרכני של בית ההשקעות IBI. ל"כלכליסט" נודע כי הנהלת IBI החליטה למנוע מהמשקיעים את האפשרות למשוך את מלוא כספם מקרן האשראי הצרכני האמריקאית שלה IBI CCF. בשבוע שעבר נפגשו נציגי בית ההשקעות IBI עם כמה משקיעים כשירים של הקרן ועם מנהלי השקעות והודיעו להם כי ככל הנראה החל מהשבוע לא יוכלו למשוך 30% מכלל השקעתם, שכן ההלוואות שלהם יועברו לחשבון נפרד. זאת, לעומת ההתחייבות הקודמת של הקרן לנזילות ההשקעה תוך 90 יום ממתן הוראת המשיכה.

ההלוואות "המוקפאות", ששוויין נאמד ב־200 מיליון דולר,ניתנובין השנים 2020 ו־2021. הריבית שנושאות הלוואות אלו נמוכה לעומת הסיכון שהן נושאות מאחר שניתנו לפני העלאת הריבית בארה"ב.

בחודשים האחרונים חלה ירידה חדה במוסר התשלומים של הלווים בארה"ב ונרשמה עלייה בשיעור ההלוואות בקרן שהחלו לרשום פיגורים בהחזרים, מה שגרם לפגיעה בתשואות הקרן. ההערכות בענף הן שבית ההשקעות בחר לנקוט בבידוד של הלוואות חלשות אלו, מהלך שנקרא side pocket, כדי שלא לפגוע בתשואה הכללית של הקרן על ידי שיעורכן מטה. הצפי הוא שהקרן תשיא השנה תשואה של עד 5%.

קרן IBI CCF (Consumer Credit Fund) שהושקה ב־2014 מנהלת נכסים בהיקף של 700 מיליון דולר. התשואה השנתית הממוצעת של הקרן מאז הקמתה נאמדת ב־6.9%. אולם בעקבות התחזית כי הקרן תתקשה לשחזר את תשואתה בסביבת ריבית גבוהה, פדו הלקוחות הכשירים 100 מיליון דולר מהקרן מתחילת השנה. הקרן עוסקת במתן אשראי צרכני בארה"ב, אך לא באופן ישיר. היא רוכשת סלי הלוואות שניתנות בצורת p2p (מלווה פרטי ללווה פרטי).

בשיחות עם המשקיעים הודיעה להם IBI כי במהלך התקופה שבה תיסגר האפשרות למשוך את הכספים, הקרן תוותר על דמי הניהול ועל דמי הצלחה בכלל הקרן. הקרן גובה דמי ניהול של 1% ודמי הצלחה של 11.8% מהתשואה. עוד נודע כי בימים אלו נציגי IBI מנהלים שיחות עם גופים מוסדיים ומשקיעים מחוץ לישראל במטרה למכור להם חלק מההלוואות הפגומות ובכך להגדיל את הנזילות. אם בית ההשקעות IBI ימצא רוכש להלוואות, הקרן תפעל כרגיל וההקפאה עשויה שלא לצאת לפועל.

בנוסף, הנהלת הקרן התחייבה להשקיע 80 מיליון שקל מהרווחים שתעשה הקרן או מהונו העצמי של בית ההשקעות.

בית ההשקעות IBI מנהל את היקף הנכסים הגדול ביותר בענף האלטרנטיבי, עם נכסים כוללים של יותר ממיליארד דולר. מדובר בהחלטה אסטרטגית של מנכ"ל בית ההשקעות דייב לובצקי, שפעל להקטין את הפעילות והתלות של בית ההשקעות בשוק ההון ולהרחיב את הפעילות מחוצה לו.

זו הפעם השנייה שהנהלת IBI עוצרת את אפשרות המשיכה בקרן האשראי. לפני כשלוש שנים, ביוני 2020, בעקבות חוסר הוודאות סביב הקורונה, קרן IBI CCF ביצעה side pocket בשיעור של 25% מהיקף נכסי הקרן. הקרן סיימה את אותה שנה עם תשואה חיובית של 7.2%. נגיף הקורונה והשלכותיו גרמו לאי ודאות כלכלית שהביאהלהזרקת נזילות מסיבית על ידי הבנקים המרכזיים כדי להימנע מכניסה למיתון עמוק. הנזילות הועילה מאוד עם לווים קיימים וגרמה לשיעור חדלות פירעון נמוך היסטורית. בהתאם, קרן האשראי של IBI כמלווה נהנתה משיעורי תשואה גבוהים מהרגיל ומשיערוך כלפי מעלה של הלוואות.

השנה מנהלי CCF מתמודדים עם אתגר שונה לחלוטין. החל ממרץ אשתקד, בתגובה לאינפלציה הגואה, הריבית בארה"ב טיפסה משיעור אפסי לרמה של 5.5%. התוצאה של העלאת הריבית היא צמצום הנזילות ועלייה בסיכון לכשל פירעון בתחום האשראי הצרכני. על פי דו"ח של גולדמן זאקס מהחודש האחרון, שיעור החוב שחברות כרטיסי האשראי מוחקות עומד כיום על 3.63%, עלייה של 1.5 נקודות האחוז מהשפל של ספטמבר 2021. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008. בגולדמן זאקס צופים ששיעור זה יגיע לשיאו בסוף 2024 או בתחילת 2025 ויעמוד אז על 4.93%.

הריבית גורמת גם לפגיעה באטרקטיביות של נכסי הסיכון השונים — מניות, אג"ח, וכן גם אשראי צרכני. זאת משום שכאשר הריבית נמצאת ברמה גבוהה ישנם אפיקי השקעה סולידיים יותר ועם סיכון מופחת כמו אג"ח או קרנות כספיות, והציבור מפנה את הונו לאפיקים אלו.

חוץ מהקרן של IBI, ענף קרנות ההשקעה כולל שלוש קרנות השקעה נוספות לאשראי צרכני בארה"ב — קרן פאגאיה אופורטיוניטי, והפניקס Value P2P דולרית ושקלית — וגם הן מתקשות לתפקד בסביבת הריבית הנוכחית. פאגאיה אופורטיוניטי, ששייכת לחברת הפינטק הציבורית פאגאיה, שמנהלת כ־1.2 מיליארד דולר, עושה שימוש בסייד פוקט ואינה מאפשרת למשקיעי הקרן למשוך את השקעתם בשנים הקרובות. שתי הקרנות האחרות הן קרנות בניהול הפניקס Value P2P דולרית והפניקס Value P2P שקלית, שמנהלות 194 מיליון ו־50 מיליון דולר בהתאמה.

דירקטוריון הפניקס Value החליט ביולי האחרון על סגירת הקרנות והקפאת כספי המשקיעים בעקבות בקשות לפדיונות של הלקוחות בהיקף של 81 מיליון דולר שהקרן אינה מצליחה לספק. כספי המשקיעים אמורים לשוב אליהם תוך חמש שנים. במהלך זמן זה ייגבו דמי ניהול מהמשקיעים, אולם הקרן לא תגבה דמי הצלחה, כ־20% מהתשואה של הקרן.

משבר תחום ההלוואות הצרכניות מיוצג בישראל על ידי טריא, חברה ציבורית בשליטת עמוס לוזון (21%). החברה עוסקת בתיווך אשראי דרך האינטרנט, כאשר הפלטפורמה שלה כוללת לווים ומלווים (P2P). בשנים האחרונות צמח תיק האשראי שלה בקצב מואץ עד שהגיע לשיא של 3.4 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה, בשעה שהריבית שהעניקו ההלוואות של טריא למלווים נאמדה ב־6.4%. אולם, עם זינוק הריבית במשק ל־4.75% ירדה באופן משמעותי האטרקטיביות של הלוואות טריא והפלטפורמה של החברה סבלה מגל של פדיונות. על פי נתוני החברה, היקף בקשות המשיכה שהצטברו בחברה ולא נענו מתחילת השנה הסתכם ב־1.1 מיליארד שקל, מהם 400 מיליון שקל ברבעון הראשון, 581 מיליון שקל ברבעון השני ו־142 מיליון שקל ביולי־אוגוסט.

מ־IBI נמסר: "אנחנו מאמינים בשוק ובמכשיר ההשקעה הזה שהניב לאורך כל שנות הפעילות תשואה חיובית גבוהה, ולראיה ההחלטה שלנו להשקיע חזרה בקרן עשרות מיליוני שקלים. בתקופה הנוכחית חל עיוות נקודתי בהלוואות הישנות בשל תקופת השקעה מאתגרתשהיא תוצר ישיר של עליית ריבית חריגה ומהירה. ההלוואות החדשות נושאות ריביות גבוהות יותר. לאור הדיכוטומיה בין סוגי הנכסים, אנחנו בוחנים התאמות בקרן ובראשן יצירת side pocket, במטרהלהיטיב עם כלל המשקיעים בקרן ולהמשיך לספק להם תשואות טובות. מדובר במהלך זמנישיאפשר לעשות שיערוך מחובר למציאות וכן יאפשר נזילות ללקוחות שיוכלו להמשיך להשקיע ולמשוך כספים מהקרן".