לקראת התקציב: האוצר מעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-2.7% ומעלה הגירעון ל-1.1%

תחזיות הצמיחה וההכנסות עודכנו כלפי מטה, הגירעון עודכן כלפי מעלה, ויש סבירות גבוהה כי יתממשו סיכונים שיביאו לעדכונים נוספים כלפי מטה. אלו עיקרי התחזית העדכנית שמפרסם היום (ג') אגף הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, לקראת העברת התקציב לשנים 2023-2024 בממשלה.

המשמעות העיקרית של עדכון התחזיות כלפי מטה היא שעל הממשלה והכנסת להמשיך ולשמור על גמישות פיסקאלית למקרה שהסיכונים יתממשו. גורמים באוצר הבהירו כי הפרסום ערב העברת התקציב בממשלה נועד כדי שחברי הכנסת והממשלה ייראו את הנתונים העדכניים ביותר, ויבינו את החשיבות של שמירה על מרחב פיסקאלי גמיש בתקופה זו.

העדכון הבסיסי של האוצר נוגע לתחזית הצמיחה, התחזית ל-2023 הורדה ל-2.7% לעומת 3% בתחזית הקודמת, והצמיחה ל-2024 הורדה ל-3.1%, לעומת 3.2% בתחזית הקודמת. עם זאת, גם נתוני צמיחה נמוכים אלו משקפים צמיחה בתוצר לנפש. העדכון של תחזית הצמיחה מביא גם לירידה בתחזית ההכנסות ל-2023 שצפויות לעמוד על 463.3 מיליארד שקל, ירידה של 5.3 מיליארד שקל לעומת התחזית הקודמת. ב-2024 התחזית עומדת על 487.2 מיליארד שהם כ-11 מיליארד שקל פחות מהתחזית הקודמת. נתונים אלו מביאים לכך שהערכת האוצר היא כי 2023 תסתיים ב-1.1% גירעון, לעומת התחזית כיום העומדת על 0.8%, וכי שנת 2024 תסתיים ב-1.35% גירעון. מדובר עדיין בשיעורי גירעון נמוכים לעומת השיעור המותר בחוק.

העדכון הבסיסי נובע מכך שהאינפלציה לא מתמתנת וצפויות עוד העלאות ריבית ומכך שהירידה בהשקעות הון סיכון הייתה חדה יותר ממה שהעריכו תחילה. גורמים באוצר אמרו כי חלק מהירידה נובע גם בשל אי הוודאות שיוצרת ההפיכה המשטרית, שכן ניתן לראות כי הירידה בהשקעות בישראל חדה יותר (בישראל ירידה של 74% בהשקעות לעומת 53% בעולם). או במילים אחרות: ההאטה בהייטק היתה מהירה מזו שהעריכו בתחזית ינואר הקודמת. נתון נוסף התומך בכך הוא הירידה החדה במספר המשרות הפנויות בתחום פיתוח התוכנה מ-14 אלף משרות פנויות לכ-6,100. הירידה בצמיחה צפויה להתבטא בירידה בצריכה הפרטית.

בפרק הסיכונים לתחזית הזכירה הכלכלנית הראשית את משבר האנרגיה באירופה ואת החשש ממיתון עולמי. כמו כן חזרה על הסיכון הגלום בהפיכה המשטרית אם זו תתממש והדגישה כי התחזיות הנוכחיות לא לוקחות בחשבון את הירידה שעשויה להיגרם אם זו תתממש. עם זאת, התחזית כן כוללת את הפגיעה בכלכלה בשל אי הוודאות. גורם באוצר אמר: "הנושא של הרפורמה המשטרית מייצר חוסר ודאות, ומכיוון שאין עדיין ודאות שזה ירד מסדר היום יש לזה מחיר בכלכלה".

כמו כן, ברשימת הסיכונים לתחזית הצמיחה, הכלכלנית הראשית הזכירה את הכספים הקואליציוניים שניתנו להגדלת קצבאות האברכים ולתלושי מזון ללא מבחני מיצוי כושר תעסוקה. צעדים אלו עשויים להביא לפגיעה בהשתלבות הגברים החרדים בתעסוקה, וממילא להשפיע על ירידה בצמיחה ארוכת הטווח.