מליאת הכנסת. עירוב משרדים רבים, תכנון לטווח ארוך מדי ותקציב בלתי מספק מביאים לכישלון של תוכניות לאומיות | צילום: עמית שאבי
מחקר: למה 80% מהתוכניות הלאומיות הממשלתיות נכשלות?
מחקר של פירמת הייעוץ KPMG מצא מספר מאפיינים משותפים לפרויקטים כושלים, כמו עירוב של משרדים רבים, תכנון לטווח ארוך מדי ותקציב בלתי מספק
80% מהתוכניות הלאומיות הממשלתיות נכשלות, כך מצא מחקר של פירמת הייעוץ KPMG בשיתוף עם מועדון הייעוץ של האוניברסיטה העברית, שבחן 50 תכניות לאומיות מהשנים האחרונות. תוכניות לאומיות הן תוכניות רב שנתיות שעוסקות בקידום אינטרס לאומי רחב, מתקבלות בהחלטת ממשלה ומתבססות על שיתוף פעולה בין־משרדי.
בשנים האחרונות פעלו בישראל עשרות תוכניות לאומיות ביניהן: תוכנית לאומית למיגור אלימות בבתי חולים, תוכנית להבאת מוחות לישראל ולמניעה וטיפול באלימות במשפחה.
"אנו רואים אלו משאבים אדירים משקיעה הממשלה בגיבוש התוכניות, ולצערנו אנחנו מוצאים שכמה שנים אחרים שגובשה תוכנית, שוב יוצא מכרז שמבקש לגבש תוכנית חדשה באותו נושא, ומבקש לבחון את הסיבות שהתוכנית הקודמת נכשלה", אומרת אלה אבנון־שר, שותפה בפירמת KPMG וראש מערך הייעוץ האסטרטגי. "אמנם אנחנו מתפרנסים מזה יפה אבל זה מטריד אותנו כאזרחם שאכפת להם".
המחקר כלל סקירה של מחקרים מהארץ והעולם, ראיונות עם גורמים בכירים בממשלה, במגזר השלישי ובאקדמיה, ובחינת ההצלחה של כל תוכנית לפי מדדים אובייקטיביים. רק 20% מהתוכניות, כאמור, הוגדרו כמוצלחות, ורק 25% מהמשימות שהוגדרו בתוכניות השונות בוצעו. רוב התוכניות לא מגיעות כלל לידי מימוש ואלה שכן מומשו לא הצליחו לייצר את ההשפעה הרצויה.
המחקר זיהה חמישה עקרונות שמעלים את הסיכוי למימוש התוכנית הלאומית ולהצלחתה:
1. מעורבות של עד חמישה משרדים ממשלתיים ביישום התוכנית: המחקר מצא קשר ישיר בין עירוב יותר מחמישה משרדים לבין ירידה בעמידה ביעדי התוכנית. יצירת השפעה משמעותית תלויה בביצוע מוצלח של מספר מרכיבים שצריכים להתרחש במקביל. לכן, ככל שהצלחת המשימה תלויה ביותר גורמים, כך הסנכרון נעשה מורכב יותר והסיכוי לייצר השפעה משמעותית פוחת. בממשלה בה יש פיצול סמכויות ותחומים בין משרדים הקושי ליישם תוכניות ברור.
2. הגדרת גוף ייעודי שאחראי על מעקב ובקרה: כאשר יש גוף מתאם שאחראי על מעקב ובקרה, עוזר לזהות עיכובים וחסמים בשלבים מוקדמים ולגבש פתרונות וצעדים משלימים, הסיכויים להצלחה גדלים. מחברי המחקר מדגישים שעקרון זה חשוב במיוחד בממשלה המסתמנת, בה האחריות על נושאים שונים צפויה להיות מבוזרת בין גופים רבים.
3. בניית תוכנית לטווח זמן קצר־בינוני — עד חמש שנים: תוכניות ארוכות הן מסורבלות ומורכבות יותר ולכן בעלות סיכוי נמוך יותר להצלחה.
4. תוכניות גדולות עם תקציב גדול מ־150 מיליון שקל: המחקר מצא ש־150 מיליון שקל זהו הסכום המינימלי כדי לייצר השפעה ושינוי משמעותי בנושא רצוי.
5. פיילוט מקדים: בתוכניות בהן בוצע פיילוט לפני שהתוכנית יושמה במלואה שיעור העמידה ביעדי התוכנית היה גבוה ב־10% בממוצע.