"שנת 2023 צפויה להיות בית קברות לסטארט־אפים"

"הקורונה יצרה מצב לא נורמלי בתעשייה והביאה להאצה בהרבה פעילויות ותחומים ושווי החברות עלה לגבהים לא סבירים. היה שם חימום יתר שנעצר לפתע והביא לחשיבה מחודשת. אבל, אני אוהבת משבר טוב כי החברות הכי טובות נבנות אז וזו דרך טובה לראות שאתה ממוקד בדברים הנכונים. בניתי חלק מהקריירה שלי דרך משברים ואני מתרגשת מאוד מהתקופה הזו", כך אומרת מאל גבה (Mäelle Gavet), שמנהלת מאז תחילת 2021 את טקסטארס (Techstars), מאיץ החברות הגדול בעולם בראיון ל"כלכליסט". טקסטארס משקיע בכל שנה בכ־500 חברות סטארט־אפ בשלבי הפרה־סיד וגבה חושבת שהשנים הקרובות הולכות להיות מאוד לא פשוטות לתעשיית ההייטק בעולם.

"ב־2021 ראינו חברות שעלו לשווי בלתי נתפס עם בסיס פעילות מאוד קטן וראינו חברות סיד שמוערכות בשווי של עשרות מיליוני דולרים ללא מחשבה פיננסית. אנחנו משקיעי הסיד הגדולים אמורים להיות שמחים כשהשווי עולה, אבל זה לא עובד ככה. יש חברות שעליית השווי שלהן לא בריאה. אנחנו עוד לא יודעים היכן ייגמר המשבר, אם בקיץ הקרוב או בעוד חמש שנים. יש הרבה אי ודאות. יש לנו אלפי חברות בפורטפוליו והרבה משקיעים בחברות שלנו ומשקיעים מוסדיים ששותפים לנו, ושמעתי מהם הכל מהכל על מתי ייגמר המשבר. אף אחד לא באמת יודע מה יקרה ואנחנו מלמדים את החברות שלנו להיות גמישים ומוכנים להכל.

ומה את חושבת שיקרה?

"לצערי מה שאני חושבת שיקרה זה שיהיה בית קברות לחברות סטארט־אפ ב־2023 ו־2024. יש לחברות עדיין הרבה כסף ועדיין יש סיבובים גדולים. חלק מהחברות שקיבלו כסף בשלב מאוד מוקדם ולא בנו עצמן מוכנות למשבר. אותן חברות שלא הספיקו לגייס מספיק צפויות להיתקל בקשיים לא מעטים".

גבה נמצאת בתעשיית ההייטק כבר לא מעט שנים. בתפקידה האחרון כיהנה בתפקיד בכיר בחברת קומפאס של אורי אלון. מהפרספקטיבה שלה היא רואה עתיד לא קל לתעשייה בטווח הקרוב. "לצד בית הקברות להרבה סטארט־אפים אני חושבת שגם נראה צבא של זומבים בקרב קרנות הון סיכון, שלא יגייסו את הקרן הבאה שלהם. הם יעבדו וישקיעו, אבל יתעסקו בעיקר בכסף שכבר קיים. יהיו הרבה קרנות שלא ישרדו את העתיד. יש למעלה מ־2,000 קרנות פעילות בצפון אמריקה, אירופה וישראל ולהערכתי העולם לא צריך כל כך הרבה מהן".

השפעת המשבר תהיה שונה בין החברות?

גבה חושבת שעיקר הבעיה תהיה לחברות בשלבים מתקדמים. "אנחנו רואים שם זמנים קשים לחברות, עם ירידות שווי של 70% וקושי רב בגיוס כסף בכלל. אלו חברות שבנו על הנפקה מהירה, בין אם דרך ספאק או בהנפקה ישירה וכל זה כבר לא קיים.

"גם החברות שהנפיקו דרך ספאק ובכלל יצרו השפעה שלילית על התעשיה משפיעות על העתיד. חברות בשלבים פחות מתקדמים יצליחו לגייס, בעיקר דרך המשקיעים הקיימים שלהן, גם אם זה ילווה בירידת ערך. בשלבים מוקדמים מאוד אני מאמינה שניתן לגייס אבל לא רואה עוד תרחישים של שוויים חסרי היגיון בשלבי הסיד והפרה־סיד. אנחנו נראה גם בדיקות נאותות (דיו־דיליג'נס) שלוקחות הרבה יותר זמן בכל שלב של ההשקעה".

אנחנו רואים פיטורים רבים בתעשיה בישראל. לאן זה הולך מכאן?

"לצערי אני חשה שאנחנו רק בתחילת גל הפיטורים ונראה עוד הרבה בשנים הקרובות. אני לא חושבת שחברות הפנימו את המשבר וחלקן עדיין חי על הכספים שגייסו בעבר ולא נתקלו עדיין בקיר".

גבה לא אוהבת את השימוש של התעשייה במושג "יוניקורן" (סטארט־אפ שגייס לפי שווי שגבוה ממיליארד דולר), שהפך לשם נרדף להצלחה והיא טוענת שאפילו לא שמעה על המושג "קנטאור", שמתייחס לסטארט־אפים שעברו את רף ה־100 מיליון דולר בהכנסות השנתיות, אותם היא ממשילה לדרקונים. "התעשייה היתה ממוקדת בחברות נוצצות, כמו איירבנב ואובר, ואילו אנחנו רואים יותר צדדים חיוביים בחברות הפחות נוצצות. יוניקורן ודרקון הם יצורים מיתולוגים. הדרקונים אוהבים להילחם ולנצח ולכן צריך להתמקד בהם ולא ביוניקורנים", היא אומרת. "המיקוד רק ביוניקורנים יצרה חלק גדול הבעיות ב־2021 צמיחה בכל מחיר מעט מאוד יכולות פיננסיות ואנחנו מעדיפים דרקונים בעלי יכולת פיננסית להתמודד עם כל משבר שיעמוד בדרכם".

עבדת בקומפאס, שיש לה רקע ישראלי. איך את חשה לגבי התקופה הזו?

"קומפאס שינתה את שוק הנדל"ן למגורים בארצות הברית. תוך 10 שנים הם הפכו למתווך הנדל"ן הגדול ביותר והשקיעו בטכנולוגיה יותר מכל מתווך אחר על מנת לעזור לסוכנים שלהם להיות פרודקטיביים יותר".

את ההיכרות שלה עם התחום החליטה גבה להעלות באחרונה על הכתב והוציאה ספר שעיקר עיסוקו הוא בחוסר האמפתיה של מנהלים בתעשיה תחת השם "Trampled by Unicorns: Big Tech's Empathy Problem and How to Fix It". "חברות הביג טק יוצרות תחושה של חוסר אמפתיה ואינן חושבות על ההשפעה שיש להן על אנשים", היא אומרת." להיות מנהיג טוב זה איך תשפיע על אחרים אבל אתה חייב להיות מודע. הספר שלי ניסה לענות לשאלה איך הגענו להיות תעשייה מאוד לא אמפתית ואיך מטפלים בזה. אבל יש תקווה. רוב החברות לא אמפתיות כי הן מנוהלות על ידי מהנדסים ובני אדם הם חלק מהפורמולה והם מנסים להוציא אנשים מהמשוואה וזה עושה אותם לא אמפתיים.

"הספר נכתב אחרי שעבדתי בתעשיה 15 שנה אחרי שלא הבנתי למה אנשים טובים יוצרים החלטות נוראיות מבחינה אנושית. ניסיתי להבין מדוע חברות לוקות בחוסר אמפתיה ואז חיפשתי גם את הפתרון".

טקסטארס היא אחת התוכניות המובילות כיום לטיפוח של חברות בשלבים מאוד מוקדמים של הקמה. לאחרונה פרשה הילה אוביל ברנר מניהול טקסטארס ישראל, מה שהוביל את גבה להגיע לארץ בניסיון לאתר מנהל חדש לפעילות. "היה לנו תשע תוכניות כאן בשש שנים מאוד מוצלחת, אבל אנחנו יכולים לעשות יותר. אנחנו מחפשים מנהל חדש לפעילות ורואים חשיבות רבה בישראל. אני מצפה שיהיו לנו שתי תוכניות בשנה הבאה ויש לנו מחוייבות לעשות זאת גם בשנה שאחרי. נמשיך להשקיע ב־50–70 חברות בישראל וזה רק מעט ממה שיש להשקיע כאן.

"אנחנו כמו אינדקס לשלבים המוקדמים ופועלים בכל העולם במגוון תעשיות, כמו האגריטק, האדטק והפודטק. השקענו אפילו במוזיקה ויש לנו שם הצלחות ושותפויות. יש הרבה חדשנות בעולם ואני מאוד שורית על אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. ישראל היא מרכז חדשנות משמעותי שיוצא מכאן, מעבר לסייבר ו־AI. יש הרבה פוטנציאל גם באפריקה ופתחנו משרדים בלאגוס".

מה אתם מחפשים בעיקר?

"תחום שמאוד מעניין אותנו בשנים האחרונות הוא הפודטק ואגרוטק. חוסר הביטחון התזונתי הוא משהו שלא היה קיים מזה הרבה שנים. סבתי אולי חשה אותו בעבר כשהייתה במלחמה, אבל זו תופעה שהמחשבה עליה לא הייתה רלוונטית עד משבר האקלים והמלחמה של רוסיה באוקראינה. תופעה זו מחייבת פתרונות טכנולוגיים מעולם היזמות".