המחיר הכבד שצריך לשלם כדי להישאר על המפה של אינטל

משרד האוצר הודיע אתמול שישראל ואינטל הגיעו להסכמות עקרוניות שלפיהן החברה תקים מפעל שבבים חדש בישראל בהשקעה של 25 מיליארד דולר. עם זאת, בפועל מדובר בהשקעה "חדשה" של 15 מיליארד דולר בלבד, שמצטרפת להתחייבות של אינטל להשקעה של 10 מיליארד דולר מ־2019. בכל מקרה, האישור הפורמלי של ההסכם צפוי להתקבל רק בעוד כמה שבועות.

אף שראש הממשלה ומשרד האוצר התגאו בהשקעה של 25 מיליארד דולר, בפועל הסיכום החדש של אינטל מספק כאמור השקעה חדשה של 15 מיליארד דולר. ב־2019 הגיעו אינטל וישראל לסיכום שלפיו תקים החברה מפעל חדש בקריית גת בעלות של 10 מיליארד דולר. ואולם, הקמת המפעל התעכבה על רקע מגפת הקורונה. בדיונים עם האוצר עלו מחדש התוכניות הישנות, כאשר ברקע נמצאים גם מאמצים בינלאומיים של אינטל להגביר ולגוון את יכולות הייצור שלה בכל העולם, חלק מתוכנית אסטרטגית בת שנתיים לייצר שבבים גם בעבור חברות אחרות ולא שבבים פרי פיתוחה. בהתאם, סוכם עם אינטל על הגדלת ההשקעה במפעל החדש, שיהיה גדול יותר ומתקדם יותר מזה שתוכנן ב־2019, ויפעל כחלק מקומפלקס ייצור שמכונה Megafab.

לפי הודעה לתקשורת שהפיץ משרד האוצר, במסגרת ההשקעה צפויה אינטל לשכור אלפי עובדים נוספים בקריית גת, בשכר גבוה מהממוצע בענף. בנוסף, הסכימה אינטל להגדיל את שיעור המס שתשלם למדינה מ־5% ל־7.5%. החברה עתידה לסיים את ההשקעה ולהתחיל את פעילות המפעל עד 2027 ולהמשיך ולהפעילו עד 2035 לפחות. בתמורה, תקבל אינטל מענק מתוקף החוק לעידוד השקעות הון בהיקף של 12.8% מגובה ההשקעה, בכפוף לעמידה ביעדים.

הדרג המקצועי במשרד האוצר מעריך שההשקעה תניב תועלות מאקרו־כלכליות משמעותיות, במיוחד לאור ההאטה המסתמנת בכלכלה העולמית והתחרות על משיכת חברות טכנולוגיה וחברות ייצור שבבים בפרט. עוד טוענים באוצר שלהשקעה תועלות פיסקאליות ישירות לישראל בהיקפים גבוהים משמעותית מהמענקים שיינתנו. "ההשקעה של אינטל, בסך של כ־90 מיליארד שקל, תניב למדינת ישראל בכלל ולאזור הדרום בפרט תועלות כלכליות משמעותיות", אמר הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, והוסיף: "המשא ומתן עם החברה היה ממושך ונוהל באופן מקצועי על בסיס מודלים כלכליים לבחינת התועלות מההשקעה במטרה למקסם את הערך לציבור הישראלי תוך קידום ההשקעה בישראל אל מול החלופות השונות שיש לחברת אינטל העולמית".

מאינטל ישראל נמסר כי "ישראל היא מרכז עולמי של טאלנטים טכנולוגיים וחדשנות, ואחד ממרכזי הייצור והמו"פ העולמיים המשמעותיים של אינטל. מאז הקמתה ב־1974, לאינטל ישראל תפקיד מכריע בהצלחתה הגלובלית של החברה. כוונתנו להרחיב את יכולת הייצור שלנו בישראל מונעת מתוך המחויבות שלנו לענות על צורכי ייצור עתידיים ולתמוך באסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, ואנו מעריכים את התמיכה המתמשכת של ממשלת ישראל".

המפעל החדש של אינטל בישראל הוא לא העסקה הבינלאומית הראשונה של החברה מהימים האחרונים. שלשום הכריזה אינטל שתשקיע כ־4.6 מיליארד דולר בהקמת מפעל הרכבה ובחינה של שבבים בוורשה, פולין, שיצטרף למתקנים אחרים של החברה באיחוד האירופי, ובראשם מתקני ייצור פרוסות סיליקון באירלנד ובגרמניה, שם, יום קודם לכן, סיכמו אינטל והממשל על הגדלת הסובסידיה לחברה מ־6.8 מיליארד יורו ל־9.9 מיליארד יורו.

אבל מבחינת היקף ההשקעה בו ויכולותיו, המפעל החדש מקביל יותר להשקעות שעליהן הכריזה אינטל בשנה שעברה, ובהן שני המפעלים באוהיו שעל הקמתם הכריזה אינטל בינואר 2022, בהשקעה התחלתית של 20 מיליארד דולר שיכולה להגיע ל־100 מיליארד דולר אם החברה תממש את כוונתה לבנות באתר קומפלקס של שמונה מפעלים סך הכל, ומפעל הייצור בגרמניה שהוכרז במרץ 2022 בעלות של 17 מיליארד יורו.

בהקשר זה, ההשקעה בישראל לא צריכה להפתיע אף אחד. לאינטל יש מסורת ייצור בת יותר מארבעה עשורים בישראל, והקומפלקס של החברה בקריית גת תמיד היה בחזית היכולות הטכנולוגיות של החברה. לכך יש להוסיף את מרכזי המו"פ המקומיים של אינטל, שמובילים את פיתוח השבבים המתקדמים ביותר שלה. לאינטל יש כבר את מערכות היחסים המקומיות, הידע המקומי שנצבר על ידי העובדים, וכל תשתיות המעטפת הדרושות על מנת להפוך את ההחלטה להקים מפעל נוסף בקריית גת לכמעט מובנת מאליה. הסוגיה היחידה שאפשר לטעון לגביה היא למה הסיכומים הגיעו כל כך הרבה אחרי ההכרזות בארה"ב ובאירופה, והאם המשבר הפוליטי המתמשך בישראל - קודם מערכות הבחירות החוזרות ונשנות לאחר מכן המיקוד הכמעט בלעדי של הממשלה הנוכחית בקידום ההפיכה המשפטית - לא פגע במגעים עם אינטל ועיכב את הסיכומים עם החברה.

מבחינת האסטרטגיה העולמית של אינטל, המפעל בישראל צפוי להשתלב בכיוון החדש שהתווה המנכ"ל פט גלסינגר, לפני שנתיים. קודם לכן התמקדה אינטל רק בייצור שבבים פרי פיתוחה. זו אסטרטגיה שעבדה מצוין במשך עשורים, במיוחד מאז שנות ה־90 עת קמפיין המיתוג המצליח Intel Inside הפך את מה שהיה קודם בעיני הציבור רכיב משעמם ואלמוני בתוך המחשב לכוכב האירוע, וכזה של אינטל במקרים רבים תנאי סף ברכישתו.

אבל העשור האחרון הביא שינוי בגישה למעבדים. יצרניות רבות, במיוחד במובייל, כבר לא מסתפקות במוצרי מדף של חברות כמו אינטל, AMD או קוואלקום, ומעדיפות לפתח מעבדים, שבבי זיכרון ורכיבי סיליקון אחרים בעצמן, כך שיתאימו באופן מושלם לצרכים שלהן ולחזון המוצר שלהן. אפל, בהובלתו של הישראלי ג'וני סרוג'י, נמצאת בחזית המגמה הזו וכיום השבבים בכל מכשיריה - החל מאייפון, עבור באייפד ובאפל ווטש ועד מק - מפותחים על ידיה באופן בלעדי עבור המכשירים שלה.

אבל לאפל, כמו להרבה יצרניות מכשירים אחרות, אין תשתית ייצור שבבים משלהן. לשם כך הן פונות לחברות שבבים כמו TSMC הטאיוואנית וסמסונג הקוריאנית שמתמתחות בייצור שבבים בעבור חברות אחרות. כיום, האקשן האמיתי, וגם הכסף הגדול, בתחום השבבים, נמצא שם, בייצור ווייט לייבל בעבור חברות אחרות. ואינטל, כל עוד דבקה באסטרטגיה הישנה שלה, הייתה מחוץ למשחק ומחוץ לשוק של מאות מיליארדי דולרים, אפילו טריליוני דולרים.

חוץ מגאווה, אין סיבה אמיתית להירתע משוק זה, ולאינטל יש ידע עמוק ויכולות ייצור מתקדמות שאת מספר הגופים האחרים שמחזיקים בהם ניתן לספור על אצבעות יד אחת בלבד. זו הסיבה העיקרית לתפנית האסטרטגית שביצע גלסינגר לפני שנתיים. אבל בשביל להיכנס לתחום פעילות זה דרושה הגדלה משמעותית של קיבולת הייצור של החברה, מפעלים מתקדמים חדשים שיכולים לספק שבבים למספר רב של חברות אחרות, בהתאם לדרישות פרטניות מגוונות ובקצבי אספקה שונים. זו הסיבה שאינטל נמצאת בדחיפה של הקמת מפעלים חדשים ברחבי העולם, כאשר המפעל החדש בקריית גת, בין שייצר שבבים לאינטל בלבד כמו המפעלים הקיימים ובין שייצר שבבים בעבור לקוחות אינטל, הוא חלק מרכזי באסטרטגיה החדשה.

אסטרטגיה זו נתמכת בצורה הדוקה על ידי ממשל ביידן, ששואף להגביר את יכולות ייצור השבבים במערב ובארה"ב בפרט. כיום כמעט כל השבבים המתקדמים ביותר מיוצרים במזרח אסיה, ובפרט בטייוואן וקוריאה הדרומית. שתי מדינות אלו אמנם בעלות נטייה פרו־מערבית מובהקת, אך הן יושבות לפתחן של מדינות עוינות, דיקטטוריות ובעלות יכולות גרעיניות - סין וקוריאה הצפונית, כאשר סין אף טוענת לריבונות על טייוואן.

לאור החשיבות של השבבים לכלכלה העולמית - הם המנוע של הכלכלה המודרנית - שואפים בממשל ביידן לגוון את יכולות הייצור בתחום ולהפחית את התלות באסיה. כלי מרכזי בהוצאת שאיפה זו לפועל היה "חוק השבבים" (CHIPS Act) מאוגוסט שעבר שהעניק תמריצים בדמות סבסודים, הקלות מס, השקעת ממשלתיות ועוד בשווי של 52 מיליארד דולר לתמרוץ הקמת מפעלי שבבים בארה"ב. באפריל שעבר הצטרף אליו חוק מקביל באיחוד האירופי, שהקצה לתחום 47 מיליארד דולר.

העובדה שישראל מקבלת השקעה כזו משמעותית מאינטל גם לנוכח תמריצים בהיקפים אדירים מארה"ב ומאירופה היא עדות לאיכות של מרכז הייצור המקומי, ולהבנה של אינטל שליכולות שנוצרו כאן יש ערך מהותי רב שלא ניתן לכימות בקלות רבה.