אוניברסיטת רייכמן מקימה קרן הון סיכון עבור בוגריה

אוניברסיטת רייכמן מקימה קרן הון סיכון שתשקיע בעיקר בסטארט־אפים שמייסדיהם נמנים עם בוגריה. הקרן מגייסת 30 מיליון דולר שמיועדים להשקעה בשלבי פרה־סיד וסיד בחברות שמוקמות לעתים עוד בשלב הלימודים באוניברסיטה.

בין הגופים שעימם מתנהלים מגעים מתקדמים להשקעה בקרן החדשה (LP) קרן ההון סיכון פיטנגו וכן זרוע החדשנות וההשקעות של יבואנית מוצרי הצריכה שסטוביץ. האוניברסיטה עצמה לא תשקיע, אבל תשמש כשותף כללי (GP) ותגבה דמי ניהול של 2% ודמי הצלחה של 20% כמקובל בתעשיית ההון סיכון. אף שהאוניברסיטה היא מלכ"ר, רווחי הקרן אמורים לזרום לקרן ההשקעות (endowment fund) שמוקמת בימים אלה במודל של האוניברסיטאות העשירות בארה"ב, שמנהלות קרנות של מיליארדי דולרים. הצ'ק הממוצע יהיה בין 200 ל־500 אלף דולר, ואם הקרן תרצה להשתתף בסבבים גדולים יותר היא תחבור לקרנות ומשקיעים נוספים בתעשייה.

קרן שפועלת במסגרת אוניברסיטה היא מודל חדש יחסית בעולם, אך בישראל מדובר בקרן הון סיכון אקדמית שנייה אחרי שלפני כחמש שנים הוקמה TAU ונצ'רס באוניברסיטת תל אביב. לרוב אוניברסיטאות משקיעות כשותף מוגבל (LP) בקרנות וכך מייצרות תשואה בקרנות הפנימיות שלהן.

הקרן תוקם תחת בית ספר אדלסון ליזמות שפועל ברייכמן ומאפשר לימודי יזמות במקביל לתואר ראשון נוסף. את הקרן יזם ד"ר יוסי מערבי, דקאן בית הספר ליזמות, ובראש ועדת ההשקעות יעמוד פרופ' יאיר טאומן, הדקאן המייסד של ביה"ס ומי שנחשב לאחד האנג'לים הפעילים בישראל שמאחוריו אקזיטים רבים. את הקרן תנהל הילה רום, שניהלה בעבר את חברת החדשנות MAKERS המלווה תאגידים תעשייתיים בהשקעות בטכנולוגיות סינרגטיות וכיהנה כסמנכ״לית הפיתוח העסקי של קבוצת יכין, מקבוצות החקלאות והנדל”ן הוותיקות בישראל.

ברייכמן מקימים את הקרן בעיקר מתוך רצון למנף וליהנות יותר מהצלחת בוגריה בתעשיית ההייטק המקומית. אלה הקימו בשני העשורים האחרונים לא פחות מ־300 חברות סטארט־אפ, שגייסו במצטבר 4.8 מיליארד דולר ו־14 מתוכן אף הפכו ליוניקורנים וחלקן הונפקו בוול סטריט כמו למשל סימילרווב, מאנדיי, היפו ואיירון סורס. בין היוניקורנים שהוקמו על ידי בוגרי רייכמן חברות כגון מליו, ביזאבו והאניבוק. ברייכמן גילו כי שליש מהחברות הוקמו עוד במהלך התואר ועד שנתיים מסיומו כאשר כמעט חצי מהיזמים הכירו את השותפים במהלך הלימודים. מכיוון שכך, האוניברסיטה יכולה לקבל גישה לסטארט־אפים האלה הרבה יותר מוקדם, לעתים עוד לפני שהם יוצאים לגיוס מסודר בשוק קרנות ההון סיכון. בהתאם, לסטארט־אפים המצליחים יותר שייצאו מבין כותלי האוניברסיטה המיקוד יהיה בעיקר בתחומי הפינטק, התוכנה הארגונית וגיימינג.

במקביל מתכוונים בקרן לנצל את קשריה מול קהילת התורמים בישראל ובחו"ל כדי לייצר חיבורים לחברות הפורטפוליו. "יש כאן רשת קשרים ענפה וכמעט כל תחום שרוצים לפעול בו קיים. למשל, חברת BEEHERO שמייסדיה השתתפו כאן בתוכנית במסגרת מרכז היזמות, סגן הנשיא שלנו ג'ונתן דיוויס חיבר אותם לאחד התורמים הגדולים של האוניברסיטה כי זכרתי שיש לו עסקים בתחום החקלאות. התברר שהוא אחד הענקים בתחום, היום הוא אחד המשקיעים שלהם וגם לקוח", אומר יוסי מערבי בשיחה עם "כלכליסט". "מעבר לקשרים עם תורמים ואנשי עסקים, יש כאן 200 פרופסורים שזמינים ומייעצים לסטודנטים. אחד מבוגרי האוניברסיטה הוא אסף גזית שעוד בשנה ג' גייס 2 מיליון דולר לסטארט־אפ הגיימינג שלו EDGE, חודשיים אחרי סיום הלימודים הוא כבר גייס 10 מיליון דולר, בין היתר מפלייטיקה הישראלית. חלק מהקפיצה התאפשרה בזכות ייעוץ שקיבל מפרופסור גרשון טננבאום שהוא מומחה לפסיכולוגיה של משחקים", ממחיש מערבי".

לדברי מערבי, "אוניברסיטת רייכמן מושכת פרופיל מאוד מסוים של סטודנטים כי היא עצמה קמה כסוג של סטארט־אפ. כבר לפני 22 שנים החלה פה פעילות של חינוך ליזמות עם מועדון יזמות, שהוא לא חלק מתואר, אלא מעין חוג עבור מי שמתעניין, וכמובן תוכנית היזמות ZELL". וטאומן מוסיף כי "הקרן יכולה להיבנות על דיל פלואו מטורף שיש באוניברסיטה. קרה לי שהלכתי לראות השקעות, וכששאלתי מאיפה הצוות אמרו לי 'אנחנו מהבינתחומי'. אנחנו רוצים שיגידו את זה כמו שאומרים 'אני בוגר 8200'".

שניהם דוחים בתוקף את הטענה כי מראש מי שמגיעים ללמוד באוניברסיטת רייכמן הם אנשים מבוססים שלא ממהרים גם לעבוד כשכירים, ויכולים להרשות לעצמם להסתכן בהקמת סטארט־אפ. "מי שרוצה להיות יזם, ההשקעה הטובה ביותר שהוא יכול לעשות זה ה־120 אלף שקל שהוא ישלם על התואר", אומר טאומן. ומערבי מסכם: "אנחנו בונים את המערכת כך שהסטודנטים יוכלו לעבוד ואנחנו מעודדים אותם לעבוד. כ־80% מהסטודנטים שלנו עובדים לאורך כל התואר".