למרות הריבית הגבוהה: שיא בהוצאות באשראי במרץ - 41 מיליארד שקל

הוצאות הישראלים באשראי הגיעו במרץ לשיא של 41 מיליארד שקל - עלייה של 10.4% לעומת החודש המקביל אשתקד. כך לפי נתוני שב"א, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. מדובר בנתון מפתיע יחסית, בשל הריבית הגבוהה במשק שמייקרת את החזרי ההלוואות ומקטינה את ההכנסה הפנויה.

מרץ הוא החודש הראשון שבו היקף השימוש באשראי עובר את סף ה-40 מיליארד שקל. השיא האחרון נרשם בנובמבר 2022, אז חגי הקניות ויום שבתון הבחירות הביאו את ההוצאות ל-39.4 מיליארד שקל.

אמנם מרץ הוא חודש ארוך יחסית, אך גם ההוצאה היומית הממוצעת הייתה הגדולה ביותר שנרשמה במערכות שב"א, ועמדה על 1.33 מיליארד שקל, עלייה של 1.4% מהשיא בנובמבר האחרון. סביר להניח שחג הפורים וההכנות לפסח היו גורם משמעותי בעלייה בהוצאות.

עם זאת, כאמור, העלייה בהוצאות מפתיעה - מאחר שנראה כי נתוני המאקרו, ובמרכזם העלייה המתמשכת בריבית בנק ישראל, אינם מדכאים בשלב זה את הצריכה. לצד נתוני המאקרו, גם למתיחות הפוליטית שהגיעה לשיא במרץ, ישנה השפעה על הצריכה. ב-27 במרץ, ביום ההפגנות לאחר ההכרזה על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, חלה ירידה של כ-12% בהוצאות היומיות בהשוואה לאותו יום בשבוע שקדם לו.

עוד עולה מהנתונים כי היקף הרכישות הפיזיות (בבתי העסק עצמם) זינק ב-13.7% במרץ לעומת החודש המקביל, ל-17.5 מיליארד שקל. היקף הרכישות אונליין עמד על 23.7 מיליארד - עלייה של כ-8%. גם בהיקף המשיכות בכספומטים חלה עלייה, אך זו הייתה צנועה יותר, 6.2%%, ל-5.9 מיליארד שקל.

סמנכ"לית שב"א, טלי הולנברג, אמרה בתגובה לנתונים: "ההוצאות בכרטיסי אשראי צומחות בכל ענפי המשק. חשוב לציין שהזינוק המשמעותי ביותר היה בהיקף ההוצאות בעסקאות פיזיות ושאנו ממשיכים לראות הסטה של הישראלים לרכישות באשראי על חשבון מזומן וצ'קים".