אורית פרקש הכהן: "2022 תהיה השנה השנייה הכי טובה אי פעם בהייטק"

"2022 צפויה להיות השנה השנייה הטובה ביותר אי פעם של תעשיית ההייטק" - כך אמרה היום שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, בוועידת Mind the Tech של כלכליסט ובנק לאומי בניו יורק.

לדבריה, תעשיית ההייטק הישראלית הפכה להיות מובילה בתעשייה העולמית ולמנוע החזק ביותר של הכלכלה הישראלית. היא ציינה כי התעשייה שברה שיאים ב-2021 והיא "לא רק המנוע האסטרטגי של הכלכלה שלנו, אלא גם מקור לחוזק דיפלומטי למדינת ישראל".

פרקש הכהן הציגה נתונים לפיהם, תעשיית הייטק אחראית ל-30% ממס ההכנסה ול-50% מהיצוא הישראלי, והתחזית ל-2022 "על אף הסביבה המאקרו הכלכלית הלא יציבה" היא למעל 15 מיליארד דולר בגיוסי הון. היא חשפה גם נתונים חדשים של מכון SNPI שלפיהם, כאמור, "2022 צפויה להיות השנה השנייה הטובה ביותר אי פעם של תעשיית ההייטק". לפי הנתונים הללו, בשמונת החודשים הראשונים של השנה גייסו יותר כסף מאשר בכל 2020.

עם זאת, השרה חשפה גם כי ב-2021 הייתה ירידה של 35% במספר הסטארט-אפים החדשים – ל-417 בלבד, לפי SNPI. "כיצד אנחנו תופסים את תפקיד הממשלה והאחריות שלנו כלפי השוק הזה", הוסיפה. "צריך לחשוב בגדול ולטווח הארוך. לבנות את התשתיות ואת התמיכה הנחוצה כדי להבטיח שהתעשייה תמשיך לשגשג ולצמוח בטווח הארוך, וזה בדיוק מה שעשינו".

כדוגמאות ליוזמות של המשרד בראשותה לחיזוק התעשייה היא ציינה תוכנית חומש שכבר הושקה בפריפריה להוספת לימודי הייטק לתוכנית הלימודים, תוכנית לשילוב החברה הערבית בגובה מעל 400 מיליון שקל ו"העברתי את חוק האנג'לים בקריאה ראשונה, להסרת מכשולים פיננסיים וסיוע לסטארט-אפים". תחום נוסף שקידמה הוא הרחבת הגיוון, וזאת באמצעות בין השאר קביעת סדרי עדיפויות טכנולוגיים לאומיים כמו אנרגיה, אקלים, ביוטק, חלל ועוד.

בהמשך דבריה התייחסה השרה ליחסי ארה"ב–ישראל. להגדרתה, ארה"ב היא השותפה החשובה ביותר של סקטור ההייטק הישראלי, וחשפה כי בשנה שעברה חברות ואנשים אמריקאים היו אחראיים ליותר מ-80% מכלל השווי של ההשקעות בהייטק הישראלי, שהם 26 מיליארד דולר מתוך 32 מיליארד דולר. עם זאת, היא חשפה גם נתונים חדשים על היקפי המחקר בין ישראל לארה״ב מהם עולה כי רק 19% מבין המחקרים המשותפים בין ישראלים לחוקרים זרים הם עם אמריקאים. המחקרים עם האירופאים - פי 3. "לפני עשור המחקר המשותף שלנו עם האמריקאים עמד על 27% מכלל פרוייקטי המחקר המשותפים", הוסיפה. יתרה מזו, יש ארבעה ישראלים בלבד מבין 3,500 החוקרים במכון הלאומי לתקנים ולטכנולוגיה. "זה לא מקרי, זו מדיניות ביטחון לאומי מודעת של האמריקאים", הדגישה.

לדבריה, הממשל האמריקאי העלה בפניה ובפני הממשלה הישראלית חששות בנוגע להגנה על טכנולוגיות קריטיות, אבטחת מידע על אמריקאים וניהול סיכונים. לכן אמרה כי הכוונה היא לנצל את הביקור שלה "כדי לפתוח את הדלת".

לדבריה, "אנחנו רוצים לייצר גישה טובה יותר לחוקרים הישראלים למידע ולמעבדות הפדראליות". לצורך כך היא קיימה כבר פגישות בבית הלבן, שבהן הדגישה את המחויבות הישראלית למאמץ המשותף. לפי פרקש הכהן, בעוד שבועיים מתוכננת לבקר בוושינגטון הבירה משלחת ישראלית שתקדם שיתופי פעולה בבינה מלאכותית ופיתוח טכנולוגיות לקידום פתרונות בתחומי האקלים, הקוונטום והמגפות. אך עוד קודם לכן, סיפרה השרה שנחתם הסכם היסטורי בתחום הקוונטום בין המדינות. לדבריה, "אני רוצה להגיד לכל מנהלי ההון סיכון והמשקיעים בקהל, אנחנו רוצים לראות יותר מכם פועלים בישראל בכל הסגמנטים של תעשיית ההייטק, אנרגיה אקלימית וכן הלאה".