"המחסור בעובדים והתייקרות חומרי הגלם יזניקו את מחירי הדירות ב-10%-20%"

נציגי משרדי הכלכלה והתיירות הביעו היום (ב') התנגדות להעסקת עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון בבתי מלון ובמפעלים כשברקע הטראומה מהמתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 לאוקטובר והימשכות המלחמה בעזה.

בדיון שקיימה ועדת הכלכלה של הכנסת על המשבר החריף בכוח אדם בענפי התעשייה, החקלאות והמלונאות הבהיר מיכאל יצחקוב, ראש המטה של שר התיירות כי "בית מלון הוא לא שדה חקלאי ולא מעניין אותי מי זה איש הביטחון שמאשר כניסת עובדים פלסטינים לישראלים כי אני, לא מתכוון לקחת אחריות בנושא הזה".

לפי נשיא התאחדות המלונות אלי כהן טרם המלחמה בעזה הועסקו בבתי מלון כ-2,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון ואף שמדובר בעובדים זולים יותר עבור המעסיקים, הוא מבקש מהמדינה להקצות במקומם כ-2,000 עובדים זרים מחו"ל.

נועה שפיצר, שייצגה בדיון את משרד הכלכלה הבהירה כי גם עמדת השר ניר ברקת היא שאין להכניס יותר עובדים פלסטינים לעבודה בישראל, וזאת חרף המחסור החריף בכוח אדם בתעשייה ובענפי משק אחרים.

ברקע המחסור בעובדים, שמשתק את ענפי המשק יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) הזהיר מהשלכות המשבר ומכך שמשרד האוצר יאלץ לפצות את החקלאים במיליארדי שקלים בשל אבדן הכנסות. לדבריו, בשוך הקרבות מצב זה בשילוב התייקרות חומרי הגלם בעקבות המשבר בים האדום יישא השפעה מהותית על מחירי הדירות שעשויים לזנק ב- 10%-20%.

מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא אמר לחברי הוועדה כי בתוך פחות משבועיים יחולקו כ-9,000 היתרים להעסקת עובדים זרים בחקלאות. הוא הוסיף כי בישיבת הממשלה הקרובה שר החקלאות יעלה הצעה להגדיל עוד את מכסת ההיתרים לעובדים זרים למשקים חקלאיים.

ח"כ ביטן קרא לנציגי משרדי הממשלה לקדם פתרונות הקשורים למצוקת כוח האדם במשק בלי הצורך להביאם לאישור מוקדם של הממשלה וזאת בניסיון לקצר הליכים וביורוקרטיה. בכוונתו לדון על הנושא עם מזכיר הממשלה.

אל מול העמדות של חלק מנציגי משרדי הממשלה באשר להחלפת מכסות העובדים הפלסטינים במכסות להעסקת עובדים זרים אמרה נציגת משרד האוצר בדיון, נועה שוקרון כי מהלכים הקשורים לכניסת עובדים פלסטינים חייבים באישור הקבינט המדיני – ביטחוני שטרם החליט על מדיניות בנושא. לדבריה, בהיעדר החלטה כזאת לא ניתן לייצר מדיניות שתומכת במהלך של החלפת העובדים הפלסטינים בעובדים זרים.

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) ביקר את מעורבות משרד האוצר, שמנווט את ההחלטות הקשורות לכוח אדם במשק ולהעסקת עובדים זרים. הוא פנה לנציגת האוצר ואמר "השתלטתם בלא סמכות על נושא שהוא בכלל לא תקציבי. אתם מנהלים את הנושא הזה בהפקרות מוחלטת כלפי הכלכלה הישראלית ומנועים ממנה להתחיל לעבוד".

ראשת אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים מיכל וקסמן חילי אמרה במהלך הדיון כי לתעשייה חסרים כ-7,000 עובדים ועוד כ- 12,000 עובדים פלסטינים שלא מגיעים אל המפעלים מאז תחילת המלחמה. לדבריה, עובדים אלה מועסקים בעבודות עתירות ידיים שישראלים רבים מסרבים לעשות או לא מסוגלים לעשות, בשל היעדר מסגרות להכשרה מקצועית.

ניר גז, קונסול הכבוד של מלאווי בישראל אמר כי במלאווי ממתינים כ-1,400 עובדים ש"מוכנים לעלות כבר מחר על מטוס ולבוא לעבוד בישראל". לדבריו כ-1,000 עובדים מלאווים כבר מועסקים ביישובים רבים באזור עוטף עזה.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות החקלאים סיפר לחברי הוועדה על נזקים בהיקף עצום שנגמרו מאז פרוץ המלחמה למשקים חקלאיים בכל רחבי הארץ, בעקבות עזיבתם של אלפי עובדים תאילנדים כבר בתחילת הלחימה.

דורמן הוסיף ואמר כי "אנחנו זקוקים לעובדים האלה מיידית כי הפרי כבר נופל מהעצים וחקלאים מתמוטטים". נציגת האוצר העירה כי "גם אם מחר בבוקר יתווספו עוד 10,000 היתרים זה לא יפתור את הבעיות בטווח המיידי".

היו"ר ביטן קרא לנציגי החקלאים, המלונאים והתעשיינים לשבת עם נציגי משרדי הממשלה ולטכס עצה בנוגע לחלופות לעובדים הפלסטינים וקבע כי הוועדה תקיים דיון מעקב על הנושא בעוד כשבועיים.