ישראל צריכה לאמץ את העולם הדיגיטלי

השבוע נודע כי השלטון המקומי בבייג'ינג פרסם תוכנית לקידום המעבר לכלכלה דיגיטלית ומודרנית. סין מעוניינת לקדם מיזמי open-source, שהינם שקופים ונגישים לטכנולוגיות עתירות ידע, ולפתח שבבים רבי כוח לשימוש צרכני קצה. לפי הערכות, הפעילות הכלכלית הדיגיטלית מהווה כבר כיום למעלה מ-40% מסך התוצר של העיר בייג'ינג.

עבודה מהבית, אילוסטרציה. בשנים 2021-2020 רק 16%-18% מהעובדים בישראל עבדו מרחוק | צילום: RF123

גם במדינות המפותחות לא מחכים. בארגון OECD אומרים כי מעבר לכלכלה דיגיטלית ישפר את החדשנות, ייעל וישפר את השירותים הניתנים למשקי הבית וכך ימריץ את הצמיחה הכלכלית. לדבריהם, דיגיטציה מנגישה טוב יותר מידע לאוכלוסייה וגם תורמת למחויבות החברתית. יחד עם זאת, הם מבינים כי התהליך כרוך בהטמעה ושינויים ארגוניים שמוסדות שונים יצטרכו לעבור, כולל בסקטורים העסקי והמוסדי.

ומה קורה אצלנו? השבוע השיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיזם משותף עם מערך הדיגיטל הלאומי להצגת מדדים דיגיטליים חדשים לישראל. התמונה שעולה ממנו היא לא משהו, בלשון המעטה.

המדדים מתייחסים לכל תחומי המשק – הממשלה, שוק העבודה, השכלה, הון אנושי, כלכלה וצמיחה, עסקים, תשתיות וחיבוריות. מהסקר עולה כי השימוש של הציבור הרחב בשירותי ממשלה דיגיטליים אמנם עלה (מ-35% לפני 8 ושנים ל-49% בקירוב לפני שנתיים), אך הוא עדיין נמוך. זאת, בהשוואה למדינות אירופאיות עם רמת דיגיטציה ותוצר לנפש גבוהות יחסית, כמו אוסטריה, אירלנד, פינלנד, הולנד ושוודיה, וגם לעומת מדינות עם רמות דיגיטציה נמוכות יותר, כמו איטליה, פורטוגל ופולין.

הפיגור כאן בולט במיוחד כשמתבוננים בשוק העבודה. בשנים 2021-2020 הועסקו מרחוק 16%-18% מהעובדים. ובמדינות המתקדמות דיגיטלית? 35%. פי 2!

יש כאן סוג של פספוס אם לוקחים בחשבון שגם בשיעור המועסקים בענפי הטכנולוגיה, המידע והתקשורת, וגם בשיעור מקבלי התארים במקצועות המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, אנחנו בצמרת ואף משתפרים עם הזמן.

ולא רק פספוס, אלא סוגיה חדשה שתורמת לאי השוויון במשק. ילדים מרקע כלכלי-חברתי נמוך נכנסים מאוחר יותר לאינטרנט לעומת ילדים עם רקע גבוה יותר.

אותי אישית סיקרן לראות מה קורה עם שירותי הבנקאות המקוונים. מסתבר ששיעור המשתמשים בהם בקרב הציבור הישראלי, כ-64% בשנת 2020, נמוך משמעותית מאשר המדינות המתקדמות (80%). לפחות בהשוואה למדינות הפחות דיגיטליות, עם ממוצע של כ-45%, מצבנו טוב.

בסך הכל, חבל לגלות שבהשוואה בין-לאומית רמת הדיגיטציה במגזר העסקי שלנו נמוכה בהשוואה בין-לאומית וכך גם הטמעת מערכות תקשורת. לפי המדדים של הלמ"ס, בתחום הזה מצבנו רע אפילו מזה של המדינות הפחות דיגיטליות באירופה.

העולם יוצא ממשבר הקורונה, ומתישהו ייצא גם מהמלחמה באוקראינה, וההתמודדות עם האינפלציה הגבוהה והעלאות הריבית תישארנה מאחוריו. כדי להתמודד טוב יותר עם העולם התחרותי, ישראל חייבת, לפי ממצאי ומדדי הסקר, לשפר מאוד את יכולותיה ומיומנותה הדיגיטלית. המדדים של הלמ"ס מראים זאת, ולמרות שהם חדשים, המציאות שהם מתארים היא מציאות ישנה.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות