בליכוד כבר נערכים לעסקת טיעון שתרחיק את נתניהו

החלטתה שלשום של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שלא לאפשר הליך גישור במשפטו של רה"מ בנימין נתניהו משפיעה על המערכת הפוליטית, על קידומה של ההפיכה המשטרית ולמעשה על עתידם הפוליטי של נתניהו ושל הממשלה בכלל.

כעת עומדת בפני נתניהו האפשרות להמשיך במשפט ארוך, כולל הערעורים שצפויים להיות מוגשים על ידי מי מהצדדים (נתניהו במקרה של הרשעה, והפרקליטות במקרה של זיכוי או עונש קל מדי לטעמה), לפחות עד לשנת 2027. מדובר בתקופה ארוכה יחסית שבסיומה נתניהו יהיה בן 78.

השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים שדנים בתיקי נתניהו היו ככל הנראה נושמים לרווחה אילו היה נפתח הליך של גישור שהיה מונע מהם לפסוק בכתבי האישום, ומותיר להם רק את הצורך לאשר את הסדר הגישור. לפיכך, לפי הערכות בליכוד, נתניהו יעדיף לבחור באפשרות השנייה – להגיע לעסקת טיעון כדי לסיים עם המשפט בזמן סביר, ולהמשיך הלאה: להרוויח כסף מחוץ לעולם הפוליטי. אפשרות אחרת שמועלית בליכוד היא שובו בהמשך לפוליטיקה. אך לנוכח ההערכות שפרישתו תוביל לבחירות שלא ברור אם הליכוד יצליח להרכיב קואליציה בסיומן, מתקשים גורמים בליכוד לראות את נתניהו חוזר לאחר תקופת מה למערכת הפוליטית.

בהקשר זה, בליכוד היו מעדיפים לפצל את משרת היועמ"שית ממשרד התובע הכללי כדי למנות תובע נוח לרה"מ שיוכל לספק הסדר טיעון מקל, אבל מודעים לכך שהמהלך יעצים מחדש את המחאה הציבורית.

כיום האווירה הציבורית בעד עסקת טיעון עם נתניהו נוחה יותר מזו שהייתה בסוף 2021 במשא ומתן שנערך בין הצדדים ערב סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה. כיום אין אמנם הצעה של נתניהו לעסקת טיעון אבל במערכת הפוליטית מעריכים כי לאחר שנפסל הגישור, ההצעה תועלה.

במקרה כזה בהרב־מיארה תתעקש על הרחקתו של נתניהו מהזירה הפוליטית לתקופה מסוימת כתנאי להשגת הסדר טיעון. בליכוד מעריכים שבלית ברירה רה"מ ייאלץ להסכים לכך. נתניהו צפוי להתנגד להטלת קלון. זאת מכיוון שהדבר ירחיק אותו מהמערכת הפוליטית לתקופה של שבע שנים, וכן בתקופה זו עלולה להימנע ממנו האפשרות לכהן כדירקטור או לעמוד בראש חברות בינלאומיות. נוסף על כך הדבר גם עלול לפגוע בהכנסותיו מהרצאות עתידיות.

שרים וחברי כנסת בליכוד אומרים בשיחות פנימיות שלא מן הנמנע כי יום בהיר אחד נתניהו עשוי להגיע להסדר טיעון עם בהרב־מיארה ולפרוש מהחיים הפוליטיים.

המועמדים שהוזכרו לראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו הם שר הכלכלה ניר ברקת שזוכה לאהדה רבה ומקיים קשר שוטף והדוק עם המתפקדים, ושר האנרגיה ישראל כ”ץ. בסוף יוני 2022 הסיר ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) את מועמדותו לראשות המפלגה.

לפי הערכות, שר המשפטים יריב לוין צפוי להתמודד אף הוא על ראשות הליכוד. לוין זכה לתמיכה רבה במפלגה בעת הצגת "הרפורמה המשפטית", שנבלמה על ידי נתניהו. מנגד, שרים וח"כים מאשימים לאחרונה את לוין בירידת הליכוד בסקרי המנדטים.

באחרונה פורסם כי לוין התבטא בשיחות פנימיות כי הוא שוקל להתפטר מתפקידו כשר המשפטים אם הרפורמה לא תקודם במהלך כנס הקיץ של הכנסת. אם יתפטר מתפקידו, יישאר אמנם לוין בקואליציה אבל ינצל את הזמן לצאת אל השטח ולגייס אוהדים לתמיכה עתידית על ראשות הליכוד. מלשכת לוין לא נמסרה תגובה.

מועמד נוסף שצפוי להתמודד על ראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו, הוא שגריר ישראל באו"ם לשעבר, ח"כ דני דנון שנהנה מאהדה גדולה בשטח הליכודי ומהשפעה במוסדות הלאומיים. מאז חזרתו מהאו"ם ובעיקר בחודשים האחרונים כח"כ, דנון חורש את השטח הליכודי ונערך להתמודדות. דנון הוא גם היחיד מבין חברי הליכוד שהתמודד בעבר על ראשות הליכוד.

התפטרות של לוין מתפקיד שר המשפטים תפתח סבב מינויים בממשלה. השר במשרד המשפטים דודי אמסלם תבע לפני הבחירות ואחריהן לקבל את תיק המשפטים, ועשוי לחזור על דרישתו זו, אך הסיכויים שנתניהו ייעתר לדרישה כזו נמוכים. רק בשבוע שעבר החליט נתניהו למנותו גם לתפקיד השר לאנרגיה אטומית המופקד על הוועדה לאנרגיה אטומית. זאת בנוסף לתפקידו כשר המקשר בין הממשלה לכנסת, והשר לשיתוף פעולה אזורי, המופקד גם על רשות החברות הממשלתיות. בהענקת תפקיד השר לאנרגיה אטומית לאמסלם דאג נתניהו לקרב אליו את האחרון, זאת למקרה שלוין יתפטר על רקע אי־קידום חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית.

אם תיק המשפטים יהיה פנוי, נתניהו יוכל לערוך סבב מינויים בקרב שרי הליכוד. מי ששמו הוזכר בעבר כמועמד לשר משפטים הוא יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה, שכבר כיהן בתפקיד ב־2021-2020. אם אוחנה יפנה את תפקיד יו"ר הכנסת, אזי אמסלם וח"כ דני דנון (הליכוד) עשויים לבקשו. דנון הפך למעין "אופוזיציה" לנתניהו, לאחר שלא נענה לדרישתו להתמנות ליו"ר הכנסת. במשא ומתן הקואליציוני הציע לו נתניהו שורה של תפקידים ובהם התיק לשיתוף פעולה אזורי אך נתקל בסירוב מאחר שדנון מעוניין בתיק ביצועי עם תקציב משמעותי.

לפי הודעת יו"ר הכנסת אוחנה, עד ליום רביעי הקרוב ח"כים יכולים להגיש מועמדות לשני מקומות הכנסת בוועדה לבחירת שופטים כשהבחירות החשאיות ייערכו ב־14 ביוני.

בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם עוצמה יהודית סוכם כי "נציג סיעת עוצמה יהודית שייבחר על ידי יו"ר המפלגה איתמר בן גביר יכהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים". בקואליציה אומרים כי ההסכם נחתם בהנחה שלקואליציה יהיו שני ח"כים בוועדה לבחירת שופטים. בעקבות דרישת האופוזיציה לבחור נציג אחד מטעמה תובעים ח"כים בקואליציה להתייצב סביב מועמדותו של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שכבר כיהן בתפקיד בקדנציה הקודמת.

השאלה היא מי ייבחר כנציג מטעם הממשלה (נוסף לשר המשפטים המשמש כיו"ר) בוועדה לבחירת שופטים. גורמים בליכוד טוענים שלוין מעוניין שלתפקיד תיבחר השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן. היא נחשבת מקורבת ללוין ונראה שנתניהו הציע לה את תפקיד קונסולית ישראל בניו יורק, מינוי שסוכל בינתיים על ידי האמריקאים, כדי להרחיק אותה ולפורר את "מחנה לוין".

ומה קורה באופוזיציה? יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מנסים להגיע למועמד מוסכם בוועדה לבחירת שופטים. לפיד מבקש שהאופוזיציה כולה תתמוך בח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) וגנץ שוקל להציג מועמדת משלו: פנינה תמנו שטה. יו"ר מפלגת העבודה ח"כ מרב מיכאלי תומכת במועמדותה של ח"כ אפרת רייטן (העבודה) שכיהנה אשתקד בוועדה.

בינתיים לפיד איים בפיצוץ השיחות במשכן הנשיא אם לוין לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים עד סוף יוני. גנץ לא השמיע את האיום הזה אך תבע מינוי של נציג האופוזיציה לוועדה. ואילו בליכוד מתנים את מינויו של נציג מהאופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים בקידומם בכנס הקיץ של חוק היועמ"שים שיאפשר לשרים להיעזר בייעוץ משפטי חיצוני לגבי החלטות ממשלה בעניינם וכך להימנע מייצוג על ידי היועמ"שית, ושל חוק פסקת ההתגברות.