"ייעול הליכי הרישוי הסביבתי" מסתיר הטבות למפעלים מזהמים

מתחת לרדאר, נדונה בשבועות האחרונים באופן מואץ בוועדת הפנים והסביבה בכנסת רפורמה סביבתית רחבת היקף שעשויה להוביל להגברת זיהום האוויר בישראל ולפגיעה בציבור, שכן היא מחלישה את המנגנונים של המשרד להגנת הסביבה בחוק הדגל שלו; חוק אוויר נקי. הרפורמה מקודמת תחת הכותרת ״ייעול הליכי הרישוי הסביבתי״ ובמשרדי הגנת הסביבה והאוצר המקדמים אותה טוענים כי מדובר בהתאמת הרגולציה המקומית ל״עקרונות״ האיחוד האירופי, אך נציגי המשרדים מתקשים לנמק היכן באירופה מיושמים חלקים בה, שעומדים להשפיע באופן ניכר על ערים בישראל, בשל הכוח הרב הנוסף שיעבור כעת למפעלים מזהמים ולגורמים בעלי אינטרס.

הרפורמה ברישוי הסביבתי עלתה על הפרק כבר ב־2015, במטרה להפחית את הבירוקרטיה הסביבתית. אלא שכיום נחושים במשרדי האוצר והסביבה להשלים את חקיקתה כבר במושב הכנסת הקרוב, ולהוציאה אל הפועל. אם היום המשרד להגנת הסביבה מנפיק כמה היתרים למפעלים מזהמים: היתר פליטה, היתר רעלים ורשיון עסק, כעת ישולבו כלל ההיתרים להיתר אחד. במשרד אף טוענים כי תצמח מכך ״תועלת משקית״ של חצי מיליארד שקל בשנה, ו־2־3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות. תהליכי הרישוי "יקחו בחשבון את כלל ההשפעות הסביבתיות, ויחייבו מפעלים לעמוד בסטנדרטים אירופיים״, הצהירו.

המשרד להגנת הסביבה מסדיר את פעילותם של המפעלים המזהמים בישראל באמצעות היתר פליטה. כל פעילות של מפעל משפיעה על הסביבה, ובכדי להפחית את הזיהום הסביבתי והנזק הבריאותי, מוגדר בהיתר הפליטה מה מותר למפעל לפלוט ובאיזו כמות, כיצד עליו להפחית את הזיהום לרמות המותרות ובאילו טכנולוגיות עליו להשתמש לשם כך. כיום מתקיים ההליך הזה אחת לשבע שנים, במטרה להכפיף את תנאי ההיתר לחידושים הטכנולוגיים ולהתפתחות המחקר על השפעת זיהום על הבריאות. כעת יתבצע ההליך אחת לעשור. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי הרפורמה מקודמת בהתאמה לנעשה באיחוד האירופי, אך באירופה נקבע כי מסמכי הייחוס וטכנולוגיות הפחתת הפליטות יעודכנו כל שמונה שנים. ״בפועל, הם מתעדכנים אחת לעשור ויותר, ולכן נמצא שעדכון אחת לעשור מתאים להליך הרישוי המשולב״, אומרים במשרד.

בלי מיטב הטכנולוגיה

לפי הרפורמה מפעלים לא יחויבו להתקין את המכשור המתקדם ביותר להגנה מפני זיהום

בנוסף במפעלים לא יחויבו בהכרח להתקנת הטכנולוגיה המיטבית ביותר להפחתת פליטות ומניעת זיהום (B.A.T) אלא יוכלו לבחור בטכנולוגיה לפי טווח, בהתחשב בשיקולי עלות. יוראי להב הרצנו מיש עתיד, הח״כ היחיד שמגיע לדיונים בנושא ומציב שאלות קשות בפני הוועדה, שאל את נציגת המשרד להגנת הסביבה בדיון שולי נזר: ״ההגנות מחמירות שיש היום על זיהום האוויר לא יהיו כי את צריכה לאזן עם היבטים אחרים. האם את לא סבורה שהמנגנון שקיים היום בחוק טוב יותר? יצרנו כאן מנגנונים משמעותיים של הגנה על הסביבה. חוק אוויר נקי הישראלי הוא חוק פורץ דרך ואנחנו נסוגים ממנו״. נזר השיבה לו: ״התשובה מורכבת. אנחנו לוקחים דירקטיבה אירופית ומייצרים איזון סביר״. יו״ר הוועדה, ח״כ יעקב אשר, הבהיר: ״זה לא יהיה כמו שזה היה קודם. זה לא יהיה לחומרה. ההתייחסות לא תהיה אותו הדבר וזה מה שאנחנו רוצים בחקיקה הזאת״.

בנוסף, ימוסד כעת מנגנון שיאפשר למפעלים לערער בקלות על תנאים אותם דורש המשרד להגנת הסביבה. אם היום הדרגים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה קובעים עבור המפעלים את הדרישות, כעת יוכלו המפעלים לערער פעמיים: גם לפני הסמנכ״ל האחראי על התחום במשרד, וגם למנכ״ל המשרד: מינוי פוליטי של השר, שברוב המקרים חסר ידע מקצועי בתחום. הפנייה למנכ״ל המשרד תוכל להיעשות אם תנאי ההיתר מסכנים קו ייצור, מעלים את יוקר המחיה או עלולים לפגוע בשירות לציבור. זו הגדרה רחבה מאוד, שכן כל היתר סביבתי כרוך בהשקעת תקציבים לשם הגנה על הציבור מפני זיהומים. למעשה הרפורמה דוחפת את המפעלים להגיש השגות, שכן הגשה של השגה תגרום אוטומטית להארכת ההיתר הקיים בשמונה חודשים.

בנוסף משרדים אחרים יוכלו כעת להתערב בתנאי היתר הפליטה ו"לייעץ" למשרד להגנת הסביבה בתחומו שלו — כאשר מדובר בפיקוח על מתקני תשתית כמו רכבות, נמלים מזהמים או תחנות כוח ומתקני אחסון והולכה של נפט וגז. זאת, אף שבמשרדים אלו אין כל הבנה או מומחיות בנושאי זיהום אוויר ובריאות הציבור.

במקום לפשט את ההליכים הבירוקרטיים כמובטח, למעשה מוסיפים שלב ביורוקרטי נוסף; לטובת המפעלים. הציבור עצמו, אגב, יכול אמנם גם להגיש הערות על היתר הפליטה, אך לא יוכל להגיש ערעור על ההשגות של המפעל. האם קיים מנגנון דומה באיחוד האירופי? לא מצאנו, ופנינו למשרד להגנת הסביבה לתשובות. לדבריו, ״כל מדינה קובעת את המנגנונים שלה ליישום הדירקטיבה. במסגרת שיתוף הפעולה שביצע המשרד מול מדינות האיחוד, נאמר שיש מדינות שעושות שימוש בכלים של השגה או עיון חוזר, אך אין לנו נתונים עדכניים בנושא״. גם בוועדת הפנים והסביבה בכנסת התקשו למצוא מקבילה למנגנון שצץ ברפורמה.

הפיקוח לטובת המפעל

עשרות תקנים חדשים ינתנו דווקא כדי לקדם הליכי רישוי במפעלים מזהמים

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018 מצא כי הפחתת פליטות מזהמים בעקבות חוק אוויר נקי חסכה למשק 115 מיליארד שקל, מתוכם 100 מיליארד שקל מהפחתת מזהמי אוויר בתחנות הכוח הפחמיות. העלות הכוללת לצמצום הפליטה הסתכמה ב-38 מיליארד שקל. אלא שבשנה האחרונה, לראשונה בהיסטוריה, מאפשר המשרד להגנת הסביבה לנגוס בחוק שוב ושוב. בחוק ההסדרים בשנת 2023 שונה החוק כך שתחנות כוח יוכלו לזהם הרבה יותר – בהחלטת מנהל מערכת החשמל. סמכויות הופקעו מידיו של המשרד להגנת הסביבה, והועברו לידי הגוף המפוקח. כעת, שוב, מקודמת רפורמה המובילה לשינויים בחוק.

עתה תמורת השינויים בחוק, המשרד להגנת הסביבה יקבל ממשרד האוצר 46 תקנים ליישום הרפורמה. התקנים יאפשרו למשרד לפעול באופן מהיר ויעיל יותר כדי לקדם את הליכי הרישוי של המפעלים המזהמים בישראל. אולם למרות שהרפורמה של המשרד להגנת הסביבה מעניקה הקלות נדיבות למפעלים המזהמים, היא לא עוסקת כלל בהיבטי הפיקוח עליהם. זאת, למרות דו"חות של מבקר המדינה המצביעים על פיקוח דל מצד המשרד להגנת הסביבה והתרבות מפגעים סביבתיים. כך למשל, לפי דו"ח המבקר ממאי האחרון, מספר המפגעים הסביבתיים שתועדו ב־2021 גדל ב־137% בהשוואה ל־2013, בעוד שמספר ביקורי הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה במפעלים המזהמים בכל הארץ ירד בין השנים 2018־2021 בכ־44%. מתוך 16 תקנים בתחום הפיקוח והאכיפה, מאוישים רק תשעה. המבקר אף התייחס לרפורמה בדו"ח, וציין כי דווקא תחום האכיפה כלל לא עבר בדיקה מחדש לצורך התאמתו לרפורמה. סמנכ"ל האכיפה במשרד אף ציין בפני המבקר כי הגדלת מספר תקני הרישוי והפיקוח תחמיר את מצב האכיפה שכן "הולכים להגביר את הפיקוח במסגרת הרישוי המשולב וכוח האדם שניתן לנושא לא מגיע גם לאכיפה הווה אומר יותר פיקוח ללא שום יכולת לאכוף".

בוועדת הפנים לא מוכנים לעת עתה לבצע שינויים מרחיקי לכת ברפורמה אך בארגון מגמה ירוקה מנסים לשכנע את הח"כים להכניס בה איזונים. "2,500 איש מתים בשנה מזיהום אוויר ואנחנו נותנים הקלות לתעשייה", אומר רכז קשרי ממש בארגון תומר גרטל. "יוצרים כאן מנגנונים שישרתו את התעשייה החזקה, ולא את המפעלים הקטנים שזקוקים לסיוע. אנחנו דורשים ליצור תוכנית שיש בה אכיפה אפקטיבית״.