קיש מחזיר את הבגרויות במקצועות ההומניים; הנהגת ההורים: "מתווה רע ומיושן"

בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות ההומניים יימשכו. עם זאת מערכת החינוך תעבור בהדרגה למתווה בו הציון כולל גם שתי משימות הבודקות את מיומנויות המאה ה-21 ובין היתר את היכולת ללימוד עצמי ויישום של חומרים. החולשה של המעבר ההדרגתי היא שהוא עלול להגדיל עוד יותר את פערי הענק במערכת בין מוסדות שמעודדים חשיבה ויכולת לימוד למוסדות שמעודדים שינון לבגרות.

כך עולה מהרפורמה החדשה בבחינות הבגרות שהציג היום שר החינוך יואב קיש מהליכוד. את הרפורמה הכין צוות בראשות מנכ"ל המשרד אסף צלאל. היא מחליפה את רפורמת המח"ר של השרה הקודמת יפעת שאשא ביטון, שלא יושמה מעולם. שאשא ביטון התכוונה להחליף את הבחינות החיצוניות במקצועות הרוח, שהם היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, בעבודת גמר בינתחומית גדולה ובחינות פנימיות.

לצפייה במצגת רפורמת הבגרויות של קיש - לחץ כאן

עם כניסתו לתפקיד הקפיא השר קיש את התוכנית של שאשא ביטון ואף תקף אותה בחריפות. "אתה לא יכול למחוק את הזהות שלך כיהודי. היתה הרגשה שמקצועות תנ"ך, היסטוריה וציונות, משלמים את מחיר החדשנות". בין היתר טוענים במשרד שהיו קשיים רבים ביישום הרפורמה כלומר ביכולת להנחות ולבדוק כל כך הרבה עבודות רחבות היקף.

על פי הרפורמה של קיש מערכת הבחינות תעבור בהדרגה למתווה חדש של ציוני בגרות במקצועות המח"ר, שיכלול פיתוח מיומנויות ה-21. ציון הבגרות במתווה החדש יורכב מבחינה חיצונית ששוויה ירד מ-70% היום ל-35% בלבד מציון הבגרות; משתי משימות שיבחנו מיומנויות של המאה ה-21, ושוויין יהיה 35%; ומציון מגן ששוויו יישאר 30%. אחת המשמעויות של המתווה החדש היא ש-65% מציון הבגרות יהיה פנימי. בין המשימות שניתן יהיה להטיל על התלמידים: הצגה בפני קהל (פרזנטציה), כתיבת נייר עמדה, הכנת מצגת, השתתפות בהכנת עיתון, הכנת סיור לימודי והכנת הסכת (פודקאסט).

עם זאת בשנה הבאה (2023/24) יוכלו בתי הספר להמשיך במתכונת הישנה של בחינות חיצוניות ששווין 70% וציון מגן ששוויו 30% ללא כל מעבר לשיטה החדשה. החל משנת הלימודים 2024/25 הם יחויבו לעבור לשיטה החדשה לפחות בחלק מהמקצועות. למי שיעברו תתאפשר בחינות בגרות בכיתה יו"ד שתחלק את הלחץ. זאת לאחר 8 שנים בהן נערכו הבגרויות רק בכיתות יא-יב. ההדרגתיות והקצב השונה מוסברים ביכולות השונות של בתי הספר ובעצמאות המנהלים.

מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל אמר ש"רפורמת המח"ר היתה בעיה של ישימות, וחוסר יכולת לבצע והיא יצרה חוסר תפקוד. המתווה החדש אורז את הדברים הטובים שהיו בה עם בחינה חיצונית" לדבריו, "הגמישות ביישום לא תרחיב את הפערים אלא תמנע מבתי ספר ותלמידים שלא מוכנים לכל המיומנויות להתרסק"

שר החינוך יואב קיש אמר ש"התוכנית תחזיר את מקצועות הספר למקומם הראוי. השילוב של בחינת בגרות חיצונית יחד עם מיומנויות עכשוויות היא הדרך הנכונה". יו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז התנגד לרפורמת המח"ר של שאשא ביטון בטענה שתביא לפיחות בערך המקצועות. הוא ברך את קיש על החזרת הבחינות. פורום מורים מומחים למקצועות הרוח והחברה ברך על ההחלו "המבהירה לתלמידי ישראל כי ידע 'עם עולם' הינו בסיס הכרחי. לטענת הפורום המתווה החדש "הדרגתי ומבוקר ואינו מהפך כפוי".

בתוך כך, הנהגת ההורים הארצית יצאה בביקורת קשה נגד מתווה הבגרויות החדש, אותי היא מגדירה "מתווה רע, מיושן וחסר חזון, המצעיד את תלמידי ישראל אחורה למסלול בחינות בגרות מלא בכתב". בהנהגה טוענים ש"המתווה החדש ירחיק את תלמידי ישראל ממקביליהם במדינות המפותחות, אינו מספק כלים שהולמים את דרישות שוק העבודה במאה ה-21, ורק יעמיק פערים".

שרת החינוך לשעבר ח"כ יפעת שאשא ביטון מהמחנה הממלכתח אמרה ש״בזמן שבעולם מתקדמים ללמידה חדשנית, קיש מטיס את המערכת לאחור למבחנים מיושנים. מהלך זה איננו מכה קלה בכנף, אלא ריסוק המערכת. קיש לא ידע איך לצאת מהשקרים והתעמולה שהוביל והכניס את המערכת לורטיגו".