מחברה שיודעת מה קורה מתחת לכביש ועד החברה שמסכמת לרופאים את תיקי המטופלים

מקום 18

Exodigo

תחום: תשתית

• הקמה: 2022
• מייסדים: ג'רמי סוארד, יוגב שיפמן ועידו גונן
• עובדים: 90 בתל אביב, ניו יורק ולונדון
• גיוסים: 41 מיליון דולר מ־Zeev Ventures, D10 SquarePeg Capital, JIBE Ventures ו־WXG

מתחת לפני השטח

אקסודיגו יודעת מה קורה מתחת לכבישים, מדרכות ושטחים פתוחים - ובונה על פרויקטי תשתית עם רווחים גדולים

אקסודיגו (Exodigo), שהוקמה בתחילת 2022 על ידי יוצאי יחידות הטכנולוגיה של חיל המודיעין, מחזיקה ביכולת מעניינת - לגלות מה קורה מתחת לפני הקרקע. מייסדי החברה, ג'רמי סוארד (מנכ"ל), יוגב שיפמן (מנהל תהליך ראשי) ועידו גונן (סמנכ"ל טכנולוגיה) פיתחו פלטפורמה המבצעת הדמיה תת־קרקעית באמצעות ניתוח מבוסס בינה מלאכותית של מידע ונתונים המתקבלים מחיישנים המחוברים לרחפנים או נמצאים על עגלה קרקעית. הם מבצעים מעין CT ,MRI ורנטגן בו־זמנית על אותו תא שטח. כך המערכת מייצרת במהירות מפה דיגיטלית תלת־ממדית, כולל צינורות וכבלים, וכן מידע על שכבות האדמה, סלעים, מינרלים ואפילו מי תהום. האפשרות לבצע מיפוי מדויק של תת־הקרקע בכלל ושל תשתיות בפרט, ללא צורך בחפירות ובקידוחים פיזיים, מביאה לחיסכון עצום בהוצאות התכנון מחדש ומונעת הפתעות לא רצויות בשלבי הביצוע.

לדירוג המלא של הסטארט-אפים המבטיחים – לחצו כאן

בשונה מחברות טכנולוגיה רבות שרואות את שוק היעד שלהן בעיקר בארה”ב, אקסודיגו מאמינה בשוק המקומי ומשקיעה כאן מאמצים רבים, לצד פעילות בארה”ב ובריטניה. ההערכות הן שבישראל יש כיום פרויקטי תשתית של תחבורה ואנרגיה במיליארדים רבים של שקלים שבכולם מתמודדת החברה על נתח משמעותי. פוטנציאל הצמיחה של החברה לקראת השנה הקרובה והשנה שבאה אחריה הוא משמעותי ביותר, כשזכייה גם במספר מועט של פרויקטים תביא לחברה הכנסות מיידיות של מיליוני ועשרות מיליוני דולרים.

מקום 19

Walnut

תחום: תוכנה

• הקמה: 2020
• מייסדים: יואב וילנר ודני פרידלנד • עובדים: 120
• גיוסים: 56 מיליון דולר מ־Felicis, NFX, ACapital, SV Angel, Liquid2, Eight Roads ואנג'לים ובהם אבישי אברהמי (וויקס), אריאל כהן (טריפ אקשנס), עינת גז (פאפאיה) ושרה פרנקלין (סיילספורס)

נותנים דוגמה

הפלטפורמה של וולנאט מאפשרת הדגמה מותאמת של מוצרים טכנולוגיים לכל לקוח - בלי שעות נוספות לצוותי העיצוב והפיתוח

אחד הכשלים הגדולים בעולם המכירות הוא הצורך ליצור עבור כל לקוח, חדש או ותיק, הדגמות של המוצרים השונים - בעיקר כשהם מחוברים לעולם הפיתוח. וולנאט הישראלית פיתחה פלטפורמה המאפשרת לצוותי מכירות ליצור הדגמות של מוצרים דיגיטליים המותאמות ללקוח ולצרכים הספציפיים שלו, במקום מצגת גנרית; וזאת, בלי צורך להעמיס עבודה נוספת על צוותי הפיתוח והעיצוב.

מימין: דני פרידלנד ויואב וילנר. מכירות משמעותיות גם במשבר

את וולנאט ייסדו ב־2020 יואב וילנר, המנכ”ל, ודני פרידלנד, סמנכ”ל הטכנולוגיות. השניים מדווחים על צמיחה משמעותית השנה בהכנסות החברה לעשרות מיליוני דולרים, בעיקר הודות לחברות המנסות לשפר את השורה התחתונה ולהגיע למכירות משמעותיות בתקופה שבה קשה יותר מתמיד לגייס הון. גם כוח האדם של החברה גדל בשנה האחרונה, אם כי בזהירות רבה ובהתאם למצב.

הגיוס האחרון והמשמעותי של החברה, בסך 35 מיליון דולר, העניק לה אוויר לנשימה לטווח ארוך יחסית. היא זכתה באמונם של יזמים בולטים בישראל ובעולם, ובהם פרדריק קרסט, מייסד ויו"ר אוקטה, ומיכאל שאולוב, מייסד ומנכ"ל פיירבלוקס. בחברה השקיעה בעבר קרן ההשקעות של אגדת הפוטבול ג'ו מונטנה. בשנה שעברה היו לוולנאט כ־100 לקוחות וכיום מספרם מגיע לכמה מאות, כשהם כוללים את Adobe, Dell, NetApp, People AI, Varonis ועוד.

מקום 20

Quantum Source

תחום: מחשוב קוונטי

• הקמה: 2021

• מייסדים: עודד מלמד, גיל סמו, ברק דיין ודן חרש

• עובדים: 30

• גיוסים: 27 מיליון דולר מגרוב, פיטנגו פירסט, DTC, אקליפס, D10

קפיצה קוונטית

אם המאמץ של קוואנטום סורס יצליח, היא תפתח את המחשב החזק בעולם

קוואנטום סורס (QS) היא אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שמתנהלים בישראל: החברה מרחובות מנסה לפתח את המחשב הקוונטי המדויק והיעיל ביותר. אם זה יצליח היא תותיר מאחור ענקיות כמו יבמ וגוגל, שכבר בנו מחשב קוונטי, וישראל תהפוך למעצמת מחשוב קוונטי עולמית. אם לא, כספי המשקיעים יירדו לטמיון. אין אמצע.

הגביע הקדוש של QS הוא בניית ליבה של מחשב קוונטי מבוסס פוטונים עם מיליוני קיוביטים, מה שאמור להפוך אותו לחסין שגיאות ורעשים; לשם השוואה, במחשב הקוואנטי של יבמ יש מאות קיוביטים, והטכנולוגיה המורכבת שלו דורשת לקרר את הליבה כמעט עד לאפס המוחלט (-273 מעלות).

הטכנולוגיה הבסיסית היא של פרופ' ברק דיין ממכון ויצמן, שאליו הצטרפו מומחי שבבים בעלי שם עולמי: המנכ"ל עודד מלמד, שמכר את אלטייר שהקים לסוני ב־212 מיליון דולר; גיל סמו, ממייסדי אנוביט, שהיתה הרכישה הראשונה של אפל בישראל; והיו"ר דן חרש, שמכר את פרוביג'נט לברודקום ב־300 מיליון דולר. לצידם יש לחברה עוד 30 עובדים, מתוכם 18 הם דוקטורים לפיזיקה ולהנדסת אלקטרוניקה.

ב־QS מאמינים שהמחשב הקוונטי של החברה יגיע לשוק תוך 5–7 שנים. לגוגל וליבמ, כאמור, כבר יש מחשבים כאלה, אבל אלו לא תמיד מדייקים, בגלל המיעוט היחסי של הקיוביטים. יש עוד חברות שמנסות לפתח מחשב בטכנולוגיה שדומה לזו של QS, ובהן PsiQuantum האמריקאית, שכבר גייסה 700 מיליון דולר — אבל בישראל מתיימרים להכות את המתחרה בגודל: המחשב של PSI ידרוש שטח בגודל של אולם כדורסל ואילו זה של QS יסתפק במשרד רגיל.

מימין: גיל סמו, ברק דיין, שלומית סמל ועודד מלמד. מחשב קוונטי בגודל של משרד, במקום מגרש כדורסל | Photo: Ifat Golan

מקום 21

Talon Cyber Security

תחום: סייבר

• הקמה: 2021

• מייסדים: עופר בן־נון ואוהד בוברוב

• עובדים: 140, בתל אביב ובניו יורק

• גיוסים: 126 מיליון דולר מ־Evolution Equity Partners, Ballistic Ventures , Lightspeed, Sorenson Ventures וקרן ההשקעות של Team8

דפדוף בטוח

טאלון מיישמת מיומנויות סייבר בדפדפן קל ונוח לשימוש - והאתגר שלה הוא להמשיך להוביל את השוק שיצרה בעצמה

טאלון (Talon Cyber Security) היא חברה פורצת דרך, שהוקמה על ידי ותיקי תעשיית הסייבר המקומית: עופר בן־נון, שמכר את חברת הסייבר לרכב ארגוס לענקית הגרמנית קונטיננטל, ואוהד בוברוב (CTO), מייסד לקון מובייל סקיוריטי, שנמכרה לצ'ק פוינט. טאלון היתה הראשונה לפתח דפדפן סייבר בדומה לכרום, אבל עם שכבות אבטחה מרובות שמאפשרות לכל עובד חיצוני או ספק להתחבר למערכות הארגון בלי צורך בסיסמאות או מערכות אבטחה מרובות.

טאלון רושמת כיום צמיחה משמעותית במספר החברות שכבר משלמות לה - עשרות חברות שיגדלו למאות בשנה הבאה - לצד הכנסות דו־ספרתיות משמעותיות בסוף 2024 וכן גידול צפוי בכוח האדם. התחום שפיתחה החברה רווי תחרות כיום, וכעת עליה להוכיח כי היא לא רק פורצת דרך, אלא גם מסוגלת להוביל את השוק החדש הזוכה לתשומת לב רבה מצד חברות מחקר כמו גרטנר ואחרות.

מייסדי טאלון וכמה מהעובדים. רשימת הלקוחות המשלמים רק תופחת | צילום: שי שרון

מקום 22

Navina

תחום: הלת'־טק

• הקמה: 2018

• מייסדים: רונן לביא ושי פררה

• עובדים: 75, בישראל ובארצות הברית

• גיוסים: 44 מיליון דולר מ־Grove, Vertex, Alive, Schusterman

מודיעין מבצעי לרופא

המערכת של נבינה סורקת את התיק הרפואי של מטופלים, ומספקת לרופאים תקציר ואפילו המלצות לטיפול

רונן לביא ושי פררה צמחו ב־8200 ו־9900, שתיים מיחידות העילית של המודיעין הצה"לי, והכירו כשצוותו לפרויקט שאפתני של הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי: פיתוח מערכת תומכת החלטות עבור צה"ל, שתארגן ותתכלל את המידע הרב שקיים במערכות המודיעין ותיצור סינרגיה של יכולות המכונה ויכולות האדם. כך נולדה גם החברה שהקימו, נבינה (Navina), שמסייעת לרופאות ורופאי משפחה לטפל בצורה יעילה יותר בחולים, ובעצם מכינה להם "מודיעין לפני מבצע".

רוב חברות ההלת'קייר מפתחות פתרונות לרופאים מומחים, בעיקר בבתי חולים, אך מתעלמות מרופאי משפחה בקהילה. דווקא אלה הם מהחוליות העמוסות במערכת הבריאות: רופא משפחה מקדיש בממוצע שבע דקות לכל מטופל, ואין לו זמן לעבור על כל ההיסטוריה והרקע שלו. כאן בדיוק נכנסת המערכת של נבינה: היא יושבת מעל מערכת המחשוב של הארגון הרפואי, אוספת ממנו מידע באופן אוטומטי, ועל בסיסו מספקת לרופא תקציר, גרפים של ערכים בבדיקות והמלצות מנומקות לטיפול. בנבינה מעידים כי 90% מהרופאים שעובדים עם המערכת מעיינים בתקצירים שהיא מספקת, וב־80% מהמקרים מאמצים את המלצותיה.

נבינה החלה למכור את המערכת שלה בסוף 2021, תחילה למרפאות קטנות בארצות הברית. היום יש כבר אלפי רופאים שמשתמשים בה. מנוע הצמיחה העיקרי של החברה כרגע הוא עניין מוגבר בקבוצות רופאים גדולות בארה"ב, מצד ענקיות כמו אמזון שרכשה באחרונה את One Medical ורשת בתי המרקחת CVS שרכשה את קבוצת הרפואה Oak Street. עוד מנוע צמיחה חשוב הוא תחום הרפואה המונעת, שנהפך לגביע הקדוש של מערכות הבריאות המערביות בעידודן של חברות ביטוח.

שי פררה (מימין) ורונן לביא. הכירו בפרויקט הדגל של אביב כוכבי | צילום: דויד גראב

מקום 23

Rivery

תחום: ענן

• הקמה: 2018

• מייסדים:

איתמר בן חמו, אביב נוי ואלון רזניק

• עובדים: 100 בתל אביב, ניו יורק ולונדון

• גיוסים: 48 מיליון דולר מ־Tiger Global Ventures, State Of Minds Ventures ו־Entrée Capital

הסולידית

ריברי הצליחה להפוך את המוצר שלה לאחד המבוקשים ביותר בקרב חברות המנהלות עומסי דאטה גדולים - והלקוחות נשארים נאמנים

חברת הסטארט־אפ הישראלית ריברי (Rivery) הצליחה באחת התקופות הקשות ביותר להשקעות לגייס הון משמעותי מטייגר גלובל, אחת המשקיעות הגדולות בישראל בשנות הבועה, שכמעט נעלמה ב־2022. ריברי, שפיתחה פלטפורמה לאוטומציה וניהול של ביג דאטה בפלטפורמות ענן, גייסה ב־2022 30 מיליון דולר בסבב B בהובלת אותה טייגר גלובל, State Of Minds Ventures ו־Entrée Capital. הגיוס הוכיח כי הצלחתה של ריברי אינה מקרית. היכולת שלה לספק פתרון שחוסך משמעותית בעלויות לארגונים הפכה את המוצר שלה לחיוני עבור חברות שמנהלות עומסים גדולים מבחינת הדאטה שלהן. כך, יכולה החברה להתגאות בכך שכמעט אף אחד מהלקוחות שצברה מתחילת הדרך, לא עזב.

כבר מתחילת הדרך, ריברי היא חברה סולידית - בשווי שתמיד היה צנוע, וכלה בגיוסי עובדים. אף שהיא מדווחת כבר על הכנסות משמעותיות של עשרות מיליוני דולרים, הרי שהחברה מעסיקה כ־100 אנשים ותצמח לכל היותר ל־130 איש עד סוף השנה. הסולידיות הזו אפשרה לה לצמוח בלי סבבי קיצוצים משמעותיים ובחינה של כל הוצאה. בין החברות מבוססות הענן שמשתמשות בפתרון של ריברי לניהול ביג דאטה ניתן למנות את EMAAR, Bayer, Webedia, BuzzFeed, Papaya Global, American Cancer Society, NEXT, ו־WalkMe.

העתיד של החברה נראה טוב מאוד באקלים הכלכלי הנוכחי. מהכנסות של מיליוני דולרים רבים כיום, תגיע ריברי בשנה הקרובה להכנסות של עשרות מיליונים, עם התרחבות משמעותית גם לתוך ארגונים גדולים יותר. זאת, לצד התרחבות גיאוגרפית, בעיקר לאירופה - שם עומדת החברה לחתום על שורה של חוזים משמעותיים.

אלון רזניק, איתמר בן חמו ואביב נוי. התרחבות גיאוגרפית וכניסה לארגונים גדולים יותר | צילום: יח"צ

מקום 24

FundGuard

תחום: פינטק

• מייסדים: ליאור יוגב, יניב זכריה ואורי כץ

• עובדים: 90, בישראל ובארצות הברית

• גיוסים: 55 מיליון דולר מסיטי וסטייט סטריט, בלאמברג קפיטל, ליונבירד ונצ'רס ו־Team8 קפיטל

מעדכנים את תיק ההשקעות

בעולם המיושן של המוסדות הפיננסיים האדירים, פאנדגארד יוצרת שינוי

רוב חברות הפינטק הישראליות מעדיפות לפתור בעיות בעולם התשלומים, שכבר הניב הצלחות מקומיות כמו פיוניר, טיפלתי ואחרות. מעטות החברות שפונות לבעיות התשתית של עולם זה, ובעיקר בתחום הבנקאות. הסטארט־אפ פאנדגארד (FundGuard) בחר בדרך הקשה, שפחות ישראלים פסעו בה, וחיפש שוק שקפא על שמריו וזקוק לשינוי מהותי. הוא מצא אותו בתיקי ההשקעות של המוסדות הפיננסיים, בעיקר בארה”ב, המשוועים לחדשנות - ופיתח פלטפורמת ענן לניהול תיקי השקעות.

החברה יצאה לדרכה ב־2018 בהובלת שלושה מוותיקי תעשיית הפינטק: ליאור יוגב, המכהן כמנכ”ל החברה, יניב זכריה, סמנכ”ל הטכנולוגיות, ואורי כץ, סגן נשיא למחקר ופיתוח.

לפני כשנה גייסה פאנדגארד 40 מיליון דולר בסבב B בהובלת סיטי וסטייט סטריט. שני גופי הענק המוסדיים האמריקאיים בחרו להוביל את ההשקעה בחברה לא רק כדי ליצור לעצמם רווח עתידי, אלא בעיקר כי הם הלקוחות העיקריים של פאנדגארד, ומאמינים בטכנולוגיה שלה. כיום מייצרת החברה הכנסות של עשרות מיליוני דולרים שעתידים לצמוח בשנים הקרובות למאות מיליונים בזכות החיבור לשני מוסדות אלה ולגופים נוספים, שהחברה במגעים ראשונים איתם. הפתרון של פאנדגארד מאפשר ניהול השקעות במוצרים שונים, לרבות קרנות נאמנות, ETF וקרנות גידור, ובהיקפי עבודה גדולים, תוך ביצוע אוטומציה בניהול תיקים ואדמיניסטרציה בעזרת יכולות בינה מלאכותית.

השנה האחרונה לא היתה קלה לחברות פינטק רבות, שנאלצו לספוג ירידת שווי משמעותית ופיטורים נרחבים. פאנדגארד, לעומתן, הצליחה לשחות נגד הזרם ולהוכיח ללקוחותיה מתחום הפיננסים ששימוש במערכות שלה מקטין עלויות וחוסך משמעותית בכוח האדם. כך היא דווקא גדלה במקום להצטמצם, עם תוספת של 40 עובדים בתוך שנה בלבד.

מימין לשמאל: יניב זכריה, ליאור יוגב ואורי כץ | צילום: FundGuard

מקום 25

Deepdub

תחום: בינה מלאכותית

הקמה: 2020

• מייסדים: אופיר וניר קרקובסקי

• גיוסים: 26 מיליון דולר מאינסייט, בוסטר, סטארדום של קשת, ואנג'לים כקווין ריילי, בעבר סמנכ"ל התוכן של HBO Max

דיבוב חדיש

דיפּדאבּ מדבבת סרטים וסדרות באמצעות AI

דיפּדָאבּ (Deepdub) פונה לשוק שכמעט ולא קיים בישראל: דיבוב סרטים וסדרות. האחים אופיר וניר קרקובסקי, שבאים דווקא מרקע ביטחוני בחיל האוויר ובשב"כ, תיעלו את הידע שצברו לאורך השנים בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה דווקא לעולם התוכן, ובנו פלטפורמה שיודעת לקחת סרט או סדרה בצד אחד —ולהוציא אותו בצד השני עם דיבוב לשפות שונות. היום יש להם יכולת תרגום ויצירת דיבוב לשמונה שפות, ובחברה עובדים על תוספת שפות שונות כל הזמן.

הטכנולוגיה של דיפדאב היא מעין ChatGPT לקול: לחברה יש בנק של אלפי קולות, ומהם היא מייצרת אינספור גוני קול, שיכולים לדובב עשרות דמויות בסרט או סדרה, כשרק בנקודות מורכבות משתמשים במדובבים אנושיים. השימוש בפלטפורמה מוזיל את הפקת הדיבוב ב־30%–70% (תלוי בז'אנר), ומקצר ב־80% את זמן הפקת הדיבוב.

לחברה כבר יש חוזים עם חברות סטרימינג, רשתות שידור גדולות ואולפני טלוויזיה, אבל אלה נשמרים בסודיות כי הלקוחות לא רוצים שהקהל ידע שהמדובבים אינם בני אנוש אלא "דיפ פייק". באחרונה החלה דיפדאב להיכנס גם לשוק המתפתח של דיבוב ביוטיוב, וכן לשוק העסקי, עם תוכן מדובב עבור חברות שרוצות להנגיש את מוצריהן לקהל בכל העולם. שווקים אלה אמורים להיות גם מנועי הצמיחה העתידיים של החברה.

ניר ואופיר קרקובסקי. הלקוחות לא רוצים שהקהל יידע שהמדובבים אינם אנושיים | צילום: אוראל כהן