מבטח שמיר חושפת את הסוד המוסתר של קרנות ההון סיכון

הדו"ח של חברת ההשקעות מבטח שמיר, מספק הצצה לסוד השמור ביותר של הייטק: ביצועי קרנות הון סיכון. תעשייה שאוהבת להתפאר בהצלחותיה ונוהגת להצניע את כישלונותיה. אופי הפעילות של הקרנות גם מאפשר זאת, מכיוון שאת רוב הכסף הן מגייסות ממשקיעים פרטיים אמידים, שגם הם לא חושפים את הקרביים של ההשקעות שלהם. אך חלק מההון לקרנות אלה מגיע בכל זאת ממוסדיים שמנהלים את הפנסיה שלנו או מחברות השקעות, שמחוייבות בדיווח כפי חושף כעת הדו"ח השנתי של מבטח שמיר - שהרווח הכולל שלו ירד ב־5% לעומת השנה הקודמת, ל־209 מיליון שקל, זאת, בין היתר בגלל מחיקה של כ־20 מיליון שקל שיצרה לו ההשקעה בתעשיית הון סיכון.

רוב המוסדיים בישראל משקיעים בקרנות הון סיכון, אם כי עדיין בהיקפים הרבה יותר קטנים מהמקובל בארה"ב. כל הקרנות מחוייבות בדיווח שנתי מלא מבוקר על ידי רו"חש למוסדיים שהשקיעו בהן, אך דו"חות אלה כאמור נשמרים בסוד כאילו היו תוכניות פעולה של צה"ל בלבנון. אבל מבטח שמיר, שהגיעה לשיעורי החזקה גבוהים בכמה קרנות הון סיכון, מקלקלת את המסיבה וחושפת את הביצועים של שתי קרנות מוכרות - State of Mind ventures - או בשמה המקוצר SOMV, קרן צעירה אך פעילה יחסית בישראל שהוקמה על ידי ניר אדלר ויובל בהרב, והשנייה היא טרגט גלובל, קרן ישראלית־אירופית הרבה יותר ותיקה וגדולה שבין ההשקעות שלה גם חברת הקורקינטים בירד שנקלעה לקשיים בשנה האחרונה, ענקית הפינטק רבולוט וחברת המשלוחים דליברי הירו שנסחרת בגרמניה.

מבטח שמיר השקיעה מאז 2015 בשתי קרנות של SOMV סכום של 63.5 מיליון שקל. הרוב הושקע ישירות - 8 מיליון דולר בקרן הראשונה ו־5.1 מיליון דולר מתוך ה־6 מיליון דולר שהתחייבה, בקרן השנייה. כך שבקרן הראשונה מחזיקה מבטח שמיר ב־10.7% ובשנייה והגדולה יותר היא מחזיקה ב־5.8% ומציגה אותן בדו"חות שלה על בסיס שווי הוגן. בנוסף היא ביצעה השקעות ישירות בסטארט-אפים של SOMV במה שמכונה בתחום co-invest.

במהלך 2023-2019 מימשה מבטח חלק מההשקעות ב־7.8 מיליון שקל, אך כעת היא נאלצת להכיר בירידת ערך של 14.8 מיליון שקל בגין תיק ההשקעות של SOMV. ב־2022 עוד שוערכו החזקות אלה כלפי מעלה ב־4.5 וב־1.5 מיליון שקל בשתי הקרנות בהתאמה. גם בקרן טרגט נרשמה הפחתת ערך של 4 מיליון שקל, כך ששווי ההחזקה ירד ב־13%, מ־37 מיליון שקל בסוף 2022 ל־32 מיליון שקל בסוף 2023. עם זאת, ההשקעה של מבטח שמיר בטרגט עמדה על 8 מיליון שקל בלבד, וב־2022 תרמה לה טרגט רווח משמעותי יותר של 16.4 מיליון שקל וכבר הניבה לה מימושים של 2.2 מיליון שקל.

שערוך ההחזקות של קרנות הון סיכון בחברות הפורטפוליו שלהן הוא מדע לא מדוייק, אפילו בהשוואה לשערוכי נדל"ן. קבוצה של קרנות הון סיכון שהשקיעה באותה חברה באותו סבב גיוס, יכולה לרשום אותה בדו"חות לפי שווי שונה תוך הצמדת הסברים אודות תנאים מיוחדים שהתקבלו בסבב. בתעשיית הון סיכון אומרים שהדו"חות "מנסים לשקף הכי טוב את השווי של התיק". השערוכים מתבססים או על שיטת IFRS או US GAAP כשזה נוגע לחברות צמיחה, שלהן כבר יש הכנסות של יותר מ־10 מיליון דולר בשנה ולכן אפשר גם לדבר על מכפילים ולהשוות לחברות אחרות בתעשייה. משם מגיעה גם עיקר הפגיעה הנוכחית בקרן SOMV הראשונה שמושקעת בחברות צמיחה בהן פליופס, ריברי, סטרים אלמנטס, אופטיבס ורזונייט.

בחלק מהחברות הפחתת השווי נעשתה בגלל ביצועים חלשים כמו סטרים אלמנטס, למשל, ובחלק מהחברות פשוט בגלל ירידת מכפילים כללית. למעשה, מבטח שמיר מוחקת כעת כמעט 30% על ההשקעה בחברות הצמיחה של SOMV ו־13% על ההשקעה בטרגט גלובל, שהפורטפוליו שלה מפוזר בהרבה וכולל עדיין חברות מבטיחות מאוד בהייטק הישראלי ובראשן חברת הפינטק ראפיד.

סביר להניח כי הדו"חות האלה הם רק ההתחלה, שכן תעשיית ההון סיכון הישראלית ניסתה להימנע מהפחתות שווי בפורטפוליו עד עכשיו, בעוד הקרנות האמריקאיות כבר ביצעו מחיקות דו־ספרתיות עמוקות עוד בסוף 2022. התפיסה הרווחת בישראל היא כי הצגת תשואות שליליות למשקיעים (LP) תקשה על גיוס הקרן הבאה, אלא שהניסיון האמריקאי מבהיר שהמשקיעים מעדיפים שקיפות ואחריות במקום ניסיונות פתלתלים להיאחז במציאות שאינה קיימת יותר.