אל תבנו על כסף מהיר: המטרייה של ויולה תהיה בררנית

אשראי לחברות סטארט־אפ נשמע לא רע בתיאוריה - אבל המציאות מורכבת יותר. בתקופות הטובות, כשהמשקיעים אוהבים סיכון, הם אוהבים גם לקנות מניות בחברות סטארט־אפ, אבל כאשר התיאבון לסיכון פוחת, אין ממש צד שני למשוואה. פשוט מפסיקים להשקיע בחברות הייטק. אם בעולם העסקי "הרגיל" חברות בונות את תמהיל המימון שלהן משילוב של הון וחוב - בהייטק זה פחות עובד. מעט מאוד גופים מוכנים לתת אשראי לחברות סטארט־אפ משום שלרובם קשה לתמחר את הסיכון - אין ממש תזרים ואם הוא קיים, הוא לרוב לא יציב ועל רווחים בכלל אין מה לדבר. בתקופות הטובות, חברות ההייטק הצעירת לא מחפשות לקחת חוב. זה אפילו נחשב למעין איתות למצוקה אמיתית. בתקופות המאתגרות, כמו כיום, כאשר היקף הגיוסים צלל ב־63% מתחילת 2023 ל־5.6 מיליארד דולר, הן מוכנות לבחון כל חלופה. אלא ששם הן פוגשות, גם אם יעברו את הבדיקה הקשוחה של גופי האשראי, ריבית דו־ספרתית שתכרסם ברווחיות הלא קיימת ממילא ותהווה מכשול נוסף בגיוס ההון העתידי.

הקרן החדשה של ויולה, שמיועדת בחלקה הגדול לחברות ישראליות, היא לכאורה בשורה חשובה לתעשייה המקומית, אלא שהיא תהיה בררנית וספק אם חברות שאין להן איך להתממן, יקבלו ממנה אשראי. במילים אחרות - כמו בשוק ההלוואות הפרטי, המטרייה של אשראי לחברות טכנולוגיה תיפרס רק מעל חברות שיכולות להסתדר גם בלעדיה. אשראי שוויולה תשמח להעניק, יהיה, בדומה גם לזרועות הטק של הבנקים הישראליים, לחברות שממילא יש להן כסף בקופה והן רק רוצות להבטיח לעצמן עוד כמה חודשים אקסטרה עד שרמות השווי בשוק יהיו גבוהות יותר ויאפשרו גיוס הון בשווי גבוה יותר. חברות שיתקשו לגייס הון לא יקבלו גם אשראי. מי שניסה לשבור את המלכוד הזה במידה מסוימת היה סיליקון ואלי בנק, אלא שקריסתו הותירה את השוק עם שחקנים נועזים פחות שנהנים גם מירידה בתחרות.