התוספות לנושאי דת - 10 מיליארד שקל, יותר מכל תקציב משרד הרווחה

ספק אם יש משהו שמבטא את הטירלול של הממשלה החדשה היטב כמו העובדה שההסכמים הקואליציוניים מקימים שלושה משרדים ורשויות נפרדים למטרת זהות יהודית והדתה. המשרדים האלה יקבלו בסך הכל 2.2 מיליארד שקל. במשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק יוקצה למטרות זהות יהודית וגרעינים תורניים סכום של 1.3 מיליארד שיגיע ב־2025 ל־1.55 מיליארד לשנה. במשרד ירושלים והמסורת תקים יהדות התורה רשות למסורת שתקבל חצי מיליארד שקל לשנה. סגן השר אבי מעוז יקבל רשות לזהות לאומית יהודית שתסתפק ב־150 מיליון שקל. לא ברור איך בעוצמה יהודית הסכימו שלא תהיה רשות לזהות יהודית משלה במשרד המורשת. לשם השוואה, התקציבים המזוהים עם הדתה במשרדי החינוך ושירותי הדת עמדו ב־2021 על 140 מיליון שקל. כלומר התקציבים למטרות אלו יגדלו פי 16.

לצפייה ברשימת פגיעות העומק בזכויות האדם בהסכמים הקואליציוניים, לחצו כאן

בסך הכל יוסיפו ההסכמים הקואליציוניים לתקציבי הדת, ההדתה והחינוך הדתי 10.1 מיליארד שקל. לא מדובר בכלל התקציבים אלא רק בתוספות. אין השוואה מתבקשת יותר מתקציב משרד הרווחה שעמד השנה על 9.7 מיליארד שקל. כלומר הקואליציה הזאת תוסיף לצורכי דת וחינוך דתי וחרדי יותר מכל תקציב הרווחה. כדי לממן את התקציבים האלה ואת תקציבי העתק להתנחלויות יהיה צורך בקיצוץ רוחבי ענק שיבוא בין היתר ממשרד הרווחה. החישוב גם אינו כולל את כל הדרכים לתמיכה באברכים בתחומי חיים אחרים, כמו הכוונה להעניק הנחות ענק לחרדים בדירות או מיליארד השקלים לכרטיסי המזון.

התרגלנו בעשרות השנים האחרונות שמה שהיה הוא שיהיה, הימין מתחזק, השמאל נחלש, העימות בין השבטים ובין הרשויות מחריף. אבל בסך הכל השינוי הדרגתי כמו מצבה של הצפרדע בסיר שמרתיחים. הפעם זה שונה ומה שהיה כבר לא יהיה. זה נכון ודאי לגבי הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט. במקרה של תקציבי הדת שני דברים דרמטיים עומדים להשתנות. אחד הוא שתהליך היציאה לעבודה של האברכים עומד להתהפך. התוספת האדירה של ההטבות לאברכים תהפוך את יציאתם לעבודה ללא משתלמת. הנזק למשק צפוי להיות מיליארדים רבים לשנה.

השינוי השני הוא ששטיפת המוח באמצעות תעמולה קנאית דתית לאומנית, שוביניסטית הומופובית וטרנסופובית, תציף אותנו וביחוד את ילדינו. גם להורים שישמרו על הילדים היטב יהיה קשה מאוד להגן עליהם מזה. בפנטסיית המופת "שר הטבעות", כשחבורת הטבעת יורדת למורדור היא צופה בענן עשן שחור שיוצא ממכבשי הר האבדון והולך ומכסה את הארץ התיכונה. התקציבים האלה הם חומר הבערה לעשן השחור שילך ויכסה את המדינה היהודית והדמוקרטית. כדאי לשים לב שרוב המרגיעים ששום דבר דרמטי לא יתרחש הם אנשים שמראש מוכנים להסתפק בפחות דמוקרטיה ומעוניינים בהרבה יותר הדתה וכפייה בשם הדת.

ובכל זאת עולה השאלה איך מגיעים ל-10 מיליארד שקל? בהסכמים הקואליציוניים יש סעיפים רבים על הצמדת תקציבים של החינוך החרדי הפרטי, שבחלק גדול ממנו לא לומדים ליבה, לחינוך הממלכתי. האוצר עדיין לא סיים להעריך את נזקי ההסכם החדש. יש כמה דרכים לנסות להעריך זאת בינתיים. דרך אחת היא האמירה של שר השיכון המיועד יצחק גולדקנופף ל"כלכליסט" שהעריך ביולי האחרון את העלות ב-3 מיליארד שקל לשנה.

דרך שנייה היא להתבסס על תחשיב שהכין האוצר ב-2019 לדרישות שהעלתה אז יהדות התורה בממשלה שלא קמה. גם זה יצא 3.1 מיליארד שקל. אלא שאם מחשבים את התוספת הדרושה להחלת הסכם המורים החדש גם על החינוך החרדי זה יוצא 900 מיליון שקל. כלומר בשתי הדרכים מגיעים ל-4 מיליארד שקל. מכיוון שקרוב לחצי מהנשים החרדיות מועסקות בחינוך, התוספות הגדולות המתוכננות להן הן בעצם גם מימון עקיף לאברכים. סביר שלפחות חלק מהתקציבים לתלמודי התורה ולישיבות יחזרו להורים בדמות הורדת שכר הלימוד וגם זה סבסוד לאברכים.

לרשויות ההדתה והזהות היהודית למיניהן הובטחו 2.2 מיליארד שקל. החינוך הדתי לאומי יקבל 1.2 מיליארד שיסבסדו להורים הדתיים את שכר הלימוד ויעודדו מוסדות דתיים פורשים שמאפשרים לשכבות החזקות בציבור הדתי לאומי להתחמק מאינטגרציה. כמיליארד שקל יתווספו לתקציב הישיבות. צריך להיות ברור שמדובר בהערכת חסר. קשה להעריך כמה יעלו למשל לרשויות מקומיות הסעיפים של הרחבת חוק נהרי, המממן הוצאות מנהלה של מוסרות חינוך, או כמה תעלה למדינה הקמת המרכזים להנצחת הרב עובדיה יוסף והרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו.

גם המשרד לשירותי דת צפוי לפריחה חסרת תקדים. 220 מיליון שקל יוקדשו להקמה ושיפוץ מבני דת, כולל 20 מיליון לגדרות מיסטיות שמקיפות יישובים בשם עירובים. ההשתתפות של המדינה במועצות הדתיות תגדל ב־220 מיליון שקל. יש התחייבות להקמת בית רבנות ראשית בעלות של 50 מיליון שקל. יש גם לא מעט סעיפים שלא מפורטים סכומים לידם ולכן קשה לדעת כמה הם יעלו לנו, למשל מרכזים לזכר מנהיג ש"ס המנוח הרב עובדיה יוסף ומנהיגי הציבור החרד"לי המנוחים הרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו. 20 מיליון שקל יופנו למרכזים עולמיים של קהילות דתיות גדולות, כלומר לקהילות שמהן מגיעים חלק מחברי הכנסת החרדים.

החישוב אינו כולל שורה של תקציבים שדרכם תגדל ההכנסה הפנויה של משפחות אברכים ויסייעו להשאיר אותם בכולל ולמנוע יציאה שלהם לעבודה.

דוגמה אחת היא כוונה לסבסד דירות ביישובים חרדיים במאה אלף שקל או יותר, הטבה ששווה כ־800 שקל לחודש בחישוב לעשר שנים. דוגמה שנייה הם כרטיסי המזון שיחלק אריה דרעי ומוכוונים למשפחות אברכים וגם הם צפויים לתרום עד 800 שקל לחודש.

הטבה נוספת: החזרת ההנחות בתחבורה הציבורית למשפחות חרדיות. גם היום הרווח של אברך שיוצא לעבודה בניכוי ההטבות שהוא מפסיד הוא אלפי שקלים בודדים. ההסכם הקואליציוני צפוי למחוק את הרווח הזה לגמרי. חשוב לשים לב – בניגוד לשכר כל ההטבות האלו הן נטו ואין משלמים מהן מסים.