המכרז להפרטת נמל חיפה: מי עלה שלב ומי נשאר בחוץ?

רשות החברות הודיעה הערב לחלק מהמתמודדות על הפרטת נמל חיפה על מעבר לשלב האחרון במכרז, שלב ההתמחרות שאמור להתרחש בשבוע הבא (14 ביולי). שלוש הקבוצות שעלו שלב הן קבוצת מספנות ישראל, הקבוצה שמורכבת מחברת גדות הישראלית וחברת Adani ההודית והקבוצה שכוללת את חברת DAO של דני אונגר יחד עם קרן ג'נריישן קפיטל ו-LOMAR Shipping הבריטיות שבשליטת ליברה גרופ.

הקבוצה שלא עלתה שלב היא הקבוצה אותה מובילה חברת Oceanow של איש הספנות אלי טילס, שאליה חברו חברת הספנות המקומית חיפה מרין שיפינג וחברת הנדל"ן סאמיט אחזקות, שבשליטת זוהר לוי. הקבוצה החמישית שמורכבת משפיר הנדסה יחד עם ים השיבולים של מיקי שירן - עוד לא קיבלה תשובה מרשות החברות, ולטענתם רשות החברות ביקשה מהם היום השלמת מסמכים עד יום ראשון.

הליך ההתמחרות במכרז שיתרחש בשבוע הבא יתבצע בנוהל של "מכרז אנגלי" הדומה להליך של מכירה פומבית. המחיר הראשוני בשלב זה יהיה ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה בשלב הראשון, ובכל "סבב" יוצע למתמודדים להעלות את המחיר ב־50 מיליון שקל נוספים. הזוכה במכרז יהיה זה שיסכים להישאר בכמה שיותר "סבבים" של מכירה פומבית, ויהיה זה שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר. ההליך המכרזי הייחודי נועד למנוע מצב של תיאום מחירים ומצב שבו המציע שזכה יחליט לסגת מהזכייה בעקבות פער משמעותי בהצעת המחיר מהמציע השני.

למרות ההליך המכרזי המשוכלל, נציגי המדינה משאירים לעצמם את האפשרות להפסיק את הליך המכירה במידה שההצעה נמוכה מדי, או לנהל עם המציע שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר משא ומתן לקבלת הצעות מחיר משופרות. המדינה גם שומרת לעצמה את הזכות לפנות למציע השני או השלישי אם ההצעה הראשונה נופלת מסיבה כזו או אחרת. ברשות החברות גם החליטו "לפצות" את המתמודד השני והשלישי בכ־10 מיליון שקל כל אחד כדי להשאיר אותם בתמונה.

נמל חיפה הוא הנמל השני בגודלו בארץ אחרי נמל אשדוד. בשנת 2021 כ־47% מכלל מטעני המכולות בישראל עברו דרכו (דרך נמל אשדוד עברו 52%). מלבד תחום המטענים, נמל חיפה הוא הנמל המרכזי בישראל בכל הקשור לתנועת נוסעים ואוניות קרוזים. לאחר שנמל חיפה יופרט, נמל אשדוד יישאר הנמל הממשלתי היחיד בישראל. לפני הצעת ההגשות, ברשות החברות העריכו כי הם צפויים לקבל הצעות מחיר בגובה שבין 2.5 ל-3 מיליארד שקל.

ההחלטה להפריט את נמל חיפה התקבלה בשנת 2003, כחלק מהרפורמה בנמלים. בינואר 2020 התקבל אור ירוק להפרטה מוועדת השרים לענייני הפרטה, ובמקור זו היתה אמורה להסתיים בשנה שעברה, אך רצף של תקלות הוביל לדחייה מתמשכת של ההליך. בין היתר המכרז עוכב בגלל דיונים ביטחוניים בנוגע להשתתפות של חברה טורקית וחברה מהאמירויות במכרז.

עיכוב נוסף ומשמעותי יותר התרחש בעקבות אי הסכמות בין עיריית חיפה, חברת הנמל, חברת נמלי ישראל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לגבי גורלם של שטחי נדל"ן בחזית הים של הנמל. שטח חזית הים צפוי להכיל אזורי תעסוקה, תיירות, בילוי ומסחר שיתכתבו עם פעילות של קרוזים, תיירות ימית ודיוטי פרי שהנמל יוכל להפעיל. בנמל אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים חלה התקדמות בין הצדדים וייתכן כי המשבר ייפתר לפני העברת המניות מהמדינה לקבוצה הזוכה.

הקבוצה שתזכה להפעיל את נמל חיפה צפויה להתחיל את פעילותה בתקופה מאתגרת אך רווחית לנמלים. הנמלים וחברות הספנות נמצאים בצד המרוויח של משבר שרשרת האספקה העולמית, שמתבטא בישראל בין היתר בפקק מחוץ לנמלים. מבחינת הנמלים, המשמעות של האוניות שמחכות בלב ים היא לקוחות שבויים והכנסה מובטחת.

עם זאת, המפעיל החדש ייאלץ להתמודד עם תחרות מצד נמל המפרץ השכן, נמל הדרום באשדוד והנמלים הפרטיים החדשים, שמופעלים על ידי חברת SIPG הסינית וחברת TIL השוויצרית בהתאמה. האיום מצד הנמלים הללו התגבר לאחרונה עם החלטת הממשלה להעביר את הרציפים הריקים לנמלים החדשים למען מאבק בפקק המטען הכללי, מה שמקנה לנמלים תשתית נמלית, שהחברות המתמודדות לאו דווקא ציפו לה, ותחרות גם בתחום המטען הכללי ולא רק המכולות.