שנת הברבור השחור: 2022 בלעה יותר מ־30 טריליון דולר מהשווקים בעולם

בולען, מילת השנה של האקדמיה ללשון העברית, בהחלט יכולה לשמש גם כמילת השנה של המשקיעים בוול סטריט. הבולען שבלע יותר מ־30 טריליון דולר משוק המניות והאג"ח העולמי, ויחד עמו בלע את תחושת העושר והאופטימיות שאפיינה את העולם לאורך העשור האחרון. 2022 בלעה את כל זה והקיאה בחזרה את כל מה שהעולם ניסה להדחיק ולשכוח מאז המאה ה־20 החל ממלחמות ועד אינפלציה. דור שלם הספיק לגדול בעולם שבו הכסף הוא חינמי, כך שמה שהוא חווה בשנה האחרונה הוא לא רק עוד טלטלה בשווקים, אלא שינוי תפיסתי עמוק. "זקני השבט" דיברו על ההתפרצות הצפויה של אינפלציה לאורך כל 2021, אבל זה היה דומה לאזהרות והתראות מפני מגפה עולמית מן הסוג שהשמיע ביל גייטס - עד להתפרצות הקורונה - ואף אחד לא באמת דמיין איך זה יהיה.

כעת, בעיצומו אחד ממהלכי העלאת הריבית הגדולים והמהירים בהיסטוריה, 2023 נפתחת בפסימיות שיא. כך, למשל, חרף האזהרות והפסימיות לכאורה שאפיינה רבים מהכלכלנים כבר בסוף 2021, התחזית הפסימית ביותר ל־2022 היתה לכך ש־S&P 500 יסיים את השנה עם 4,000 נקודות, לעומת זאת היום, התחזית האופטימית ביותר מבין כל אלה שנאספות על ידי סוכנות הידיעות בלומברג, מניחה שהמדד יגיע ל־3,900 נקודות ב־2023, כלומר לא יעשה כלום.

S&P 500 צלל ב־19.4% במהלך 2022, וזאת לאחר ההתאוששות הקלה שרשם בדצמבר. מניות הטכנולוגיה, שהפכו לבעלות משקל משמעותי במדד בשנתיים האחרונות, משכו אותו למטה, כאשר דווקא הסקטורים המסורתיים הכבדים ניטרלו מעט מהשפעת טסלה ומטא. כך למשל, מדד S&P 500 אנרגיה, סיים את השנה הטובה בתולדותיו עם זינוק של 59%. מניות האנרגיה היו גם אלה שעזרו למדד דאו־ג'ונס, שמייצג את התעשייה המסורתית, להציג את התשואה הטובה ביותר מבין המדדים המרכזיים כשהוא יורד ב־8.8% "בלבד" ב־2022. בניגוד מוחלט אליו, נאסד"ק, שמייצג את חברות הטכנולוגיה, היה הנפגע העיקרי של התייקרות הכסף, וקרס ב־33.1% בשנה האחרונה כשהוא מאבד 36% מהשיא בנובמבר שרשם 2021 ומוחק 9 טריליון דולר.

שלושת המדדים המובילים סיימו ביום שישי את השנה הגרועה מאז 2008, כאשר במקרה של S&P 500 מדובר בשנה הרביעית הגרועה בתולדותיו, שמתחרה רק בקריסות של 1974, אז חווה העולם את משבר מחירי הנפט הגדול, של 2002, לאחר התפוצצות בועת האינטרנט ופיגועי 11 בבספטמבר ושל 2008 לאחר קריסת ליהמן ברדרס ושקיעתה של ארה"ב במשבר פיננסי. התחזיות היום פסימיות מאין כמותן, וזאת חרף הסטטיסטיקה שקובעת כי שנתיים רצופות של תשואה שלילית הן אירוע נדיר מאוד בהיסטוריה עד כה. אבל אחרי הכל, היסטוריה מעניינת דווקא משום שהיא מורכבת מהרבה אירועים נדירים ואין כמו הקורונה ב־2020 והמלחמה שמתחוללת כעת בהשתתפות טנקים ומטוסים במרכז אירופה כדי להוכיח זאת. וורן באפט טוען תמיד כי שיא הפסימיות זה הזמן להתחיל לקנות, אבל מנהלי השקעות רבים מודים היום כי הם עדיין יושבים על הגדר מתוך מחשבה כי השווקים עוד לא הגיעו לשפל.

ל־2023 יש סיכוי להסתיים בתשואה חיובית קלה מסיבה טכנית כמעט. מבלי ששמנו לב הקורונה שיבשה גם את ספירת השנים המקובלת כשעצרה בחריקת בלמים את מהלכי הפד המרסנים שהיו אמורות לקרות כבר ב־2020, וגרמה לו לעשות את ההיפך מאמצע אותה השנה. למעשה, מאז צריך להסתכל אחרת על השנים - 2022 היא למעשה 2021 בחציה הראשון ו־2023 בחציה השני. החצי הראשון שלה לא היה גרוע במיוחד בכל הקשור לביצועי החברות, אבל המצב השתנה דרמטית במחצית השניה וזה מה שיקרין קדימה. על כן, ככל המסתמן, המחצית הראשונה של 2023 תהיה שלילית, אבל במחצית השנייה, עם ציפייה לעצירת העלאת הריבית ב־2024, עשויה להתחיל התאוששות.

המפתח להבנת 2023 טמון בשתי הנחות. הראשונה היא שהפד כבר עשה את מרבית המהלך שלו שהוביל לקפיצה החדה בהיסטוריה בתשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל־10 שנים מ־1.5% לכמעט 3.9% ביום שישי האחרון. נכון לעכשיו צפויה רק עוד העלאה אחת במהלך הרבעון הראשון, לאחר מכן צפויה המתנה ואז שינוי כיוון הריבית לקראת 2024. אם ב־2022 הפד קבע את הטון ואת הכיוון, הרי שכעת הזרקור יופנה לכלכלה כדי לראות עד כמה קשה או רכה הנחיתה שלה. ההנחה השנייה היא שלקראת סוף המחצית הראשונה של 2023 המידע על מצבן העסקי של החברות כבר יהיה ידוע ומגולם בשוק, ולא מן הנמנע שברמות שפל חדשות.

עד עתה הכלכלה האמריקאית הפתיעה בעוצמתה, וחרף העלייה המהירה בריבית החברות המשיכו להציג ביצועים עסקיים לא רעים ברובן. לכך יש כמובן גם תופעת לוואי שלילית, שכן מצב כזה מקשה על האינפלציה להמתמן ועלול להוביל ליותר העלאות ריבית מן הצפוי. לכן כעת כולם ממתינים בציפייה דרוכה לעונת הדו"חות הכספיים שתתחיל בעוד כשלושה שבועות, ובה עשויות חברות רבות להנמיך את התחזיות ל־2023. עומק ההפחתות והמוסיקה שתישמע משיחות הוועידה עם האנליסטים יבהירו את מצבה האמיתי של הכלכלה, והאם תצליח ארה"ב לחמוק ממיתון של ממש.

הקושי העיקרי, שישפיע גם על ישראל, צפוי להיות בחברות הטכנולוגיה. עד כה רובן הפתיעו לטובה והציגו קצבי צמיחה יותר מסבירים למרות התחזיות האפוקליפטיות שליוו את המחצית השנייה של השנה. אולם דיווחים מהשטח מאותתים כי בחודשים האחרונים האורות דלקו עד שעות מאוחרות בחדרים של סמנכ"לי הכספים והמנכ"לים, שישבו על התקציבים ל־2023, כאשר מטרת העל היא לקצץ במה שאפשר כדי להיות יעילים יותר ואולי אפילו רווחיים. עיקר הפוקוס התמקד בכל מה שנרכש בלחיצת כפתור בהסכמי מנוי על תוכנה, אותו SAAS הידוע שהפך למנוע הצמיחה של חברות הייטק בעולם כולו ותרם לצמיחה מהירה גם של חברות ישראליות. כעת, עם התקרבות מועד החידוש של ההסכמים האלה בתחילת השנה, גילו הנהלות רבות שהחשבונות האלה שבהתחלה נראו קטנים עם עשרות דולרים בודדים למשתמש, התנפחו מאוד, ועל הרבה דברים לא חיוניים אפשר לוותר. הודעות הביטול שייצטברו אצל ספקיות התוכנה השונות יתורגמו לאזהרות רווח ל־2023.

אחד האיתותים המטרידים ביותר שעלול להקרין על מגזר הטכנולוגיה כולו מגיע מבור השומן ומנוע הצמיחה הגדול מאחורי הטרנספורמציה הדיגיטלית - הענן. הענף עבר לענן, סטארט-אפים חדשים לא מכירים משהו אחר וגם חברות מסורתיות נדדו לשם, אלא שכעת בבחינת העלויות המעמיקה מגלים הארגונים כי ככל שהן צמחו בפעילות, עלויות הענן שלהן הפכו לאסטרונומיות. בחברות רבות כבר מעלים מחשבות כפירה על החזרת חלק מהפעילות לתשתית מקומית (ON PREM) כדי להפחית את העלויות. כל החברות מדברות על ייעול השימוש בשירותי הענן, שימוש חכם יותר במשאבים ופיקוח הדוק יותר על ההוצאות כדי להשתלט על התנפחות התשלומים לספקיות הענן. תהליכי ההתייעלות והקיצוץ האלה הם איום משמעותי על השנה שבפתח לחברות הטק, ולשם שינוי גם לענקיות שבהן. פיקוח מהודק על הוצאות על ענן הוא חדשות לא טובות עבור אמזון, גוגל (אלפאבית) ומיקרוסופט, שהצמיחה המהירה שלהן בשנים האחרונות הגיעה בעיקר מפעילות זו.

ככל שהפסימיות בשוק מעמיקה, כך חוזרות וצפות ההשוואות למשבר שפקד את נאסד"ק אחרי התפוצצות בועת האינטרנט. אז לקח לו יותר משנתיים לעשות את כל הדרך מהשיא לשפל, מה שמאותת שלכאורה היום אנחנו רק בחצי הדרך עם 13 חודשי ירידה בנאסד"ק. 2022 היתה אגב השנה הראשונה שבה מדד מניות הטכנולוגיה סיים כל רבעון עם תשואה שלילית. ועם זאת, הדוט.קום של היום הוא לא במגזר הטכנולוגיה הרחב, אלא מזכיר יותר את שוק הקריפטו שמחק 1.7 טריליון דולר בשנה החולפת לאחר שנגע בשיא של 3 טריליון דולר בסוף 2021. השמדת ערך דומה נרשמה בנאסד"ק, שערכו המצרפי עמד על 6.6 טריליון בשיא בשנת 2000 ועד סוף 2022 נמחקו ממנו 5 טריליון דולר.