החרדים לקחו את התקציב כבן ערובה לחוק הגיוס

תקציב המדינה לשנים 2023-2024 הפך לבן ערובה בידי יהדות התורה במטרה לאשר בכנסת את חוק הגיוס. במו"מ הקואליציוני שמתקיים בין ראשי יהדות התורה לבין הליכוד, דרשו החרדים לחוקק תחילה את חוק הגיוס לפני הקמתה של ממשלה חדשה בישראל. זאת בדומה לדרישתם של יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ורה"מ המיועד בנימין נתניהו לחוקק 4 חוקים בטרם השבעת הממשלה. לפיכך, הקואליציה עורכת מסע נגד הזמן על מנת להשלים את חקיקתם ב-4 קריאות במליאה של הצעות החוק הללו בטרם תושבע הממשלה.

אתמול אישרה הוועדה המסדרת בכנסת לאחר יום דיונים סוער, מתן פטור מחובת הנחה מוקדמת של הצעות החוק הללו והעלאתם לקריאה הטרומית בערב. בלילה אושרו הצעות החוק הללו בקריאה הטרומית, ולאחר מכן, הקימה המליאה 2 ועדות שידונו בחלק מהחוקים: ועדה בראשות שלמה קרעי (ליכוד) תדון בחוק שיאפשר לדרעי לכהן כשר בממשלה הבאה, חרף עונש מאסר על התנאי שהוטל עליו בהסדר הטיעון, וכן בחוק שיעביר את סמכויות שר הביטחון לעניין האחריות על המינהל האזרחי ביהודה ושומרון לידי השר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שיכהן גם כשר האוצר. ועדה נוספת הוקמה בראשותו של יו"ר הקואליציה המיועד ח"כ אופיר כץ (ליכוד), שתכליתה לאשר את העברת סמכויות המפכ"ל והמשטרה לידי השר המיועד לביטחון פנים איתמר בן גביר.

ואילו ועדת הכספים בראשותו של משה גפני (יהדות התורה) תדון בהצעת "חוק נתניהו", שתמנע התפלגות של 4 ח"כים מסיעה, והקמתה של סיעה נפרדת. הליכוד לוחץ לחוקק את החוק בטרם תאושר הממשלה מחשש ש-4 ח"כים ממורמרים בליכוד (כמו למשל: ישראל כץ, דודי אמסלם, דוד ביטן ודני דנון יכולים לפי המצב החוקי הקיים כיום להתפצל ולהקים סיעה אם לא יענו דרישותיהם למשרות בממשלה). נחזור ליהדות התורה. לאחר שנציגי הסיעה ראו את 4 החוקים הללו הם דרשו לחוקק מחדש את חוק הגיוס. בג"ץ פסל בעבר את חוק הגיוס ובשל 5 מערכות הבחירות, תוקפו של החוק שנפסל על ידי בג"ץ מוארך אוטומטית.

ביהדות התורה יש חילוקי דעות בעניין בין יו"ר אגודת ישראל וראש הרשימה ח"כ יצחק גולדקנופף, לבין יו"ר דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים משה גפני. באגודת ישראל מוכנים לקבוע בקווי היסוד של הממשלה שיחוקק חוק גיוס חדש. ואילו, בדגל התורה רוצים לפרט את היקף החוק, לא לקבוע מכסות, ולא לשלול סנקציות מישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. עוד דורשים ביהדות התורה לחוקק את חוק פסקת ההתגברות, שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים (ובראשם חוק הגיוס) שנפסלים על ידי בג"ץ. הליכוד, מסרב לדרישתה של דגל התורה, כמו גם לחקיקתו כעת של חוק פסקת ההתגברות. בליכוד טוענים שניתן לחוקק בהמשך את חוק יסוד לימודי תורה או חוק יסוד החקיקה, שיעגן את לימודי התורה והשני יחזק את חקיקת הכנסת.

בינתיים, בשל חילוקי הדעות בין הצדדים סוכם אתמול כי חוק הגיוס החדש יחוקק לפני אישור חוק התקציב לשנים 2023-2024. המשמעות היא שאם חוק הגיוס כפי שדורשים החרדים לא יחוקק עד אמצע מאי 2023, מועד אישור התקציב הדו שנתי, אז הם לא יתמכו בתקציב והמשמעות לכך ברורה: נפילת הממשלה. לא צריך להיבהל יותר מדי: החרדים לא ממש יממשו את האיום לאי תמיכת בממשלה (לנוכח אי תמיכה בתקציב), מהלך שיוביל לפירוקה, (שהרי בממשלה אחרת לא יענו דרישותיהם כפי שנענו בנדיבות כעת על ידי נתניהו), אבל ההתנייה בין אישור חוק הגיוס לאישור חוק התקציב מכניסה את המערכת הממשלתית ללחץ.

שנת 2023 תיפתח בעוד מספר שבועות בלא תקציב מדינה מאושר. לפי החוק, מיום הקמת הממשלה היא נדרשת לאשר את תקציב המדינה בתוך 145 יום (לא כולל חגים). כלומר עד אמצע-סוף מאי 2023 הכנסת תצטרך לחוקק בקריאה השנייה והשלישית את חוק התקציב. מאחר שאף אחד בקואליציה המתגבשת המונה 64 ח"כים לא מעוניין בבחירות חדשות, כל חברי הקואליציה יאלצו להיכנע לדרישות החרדים. המשמעות: אי קביעת יעדי גיוס לחרדים, מהלך שאם יקרה מסרס את החוק. זאת ועוד: במו"מ הקואליציוני הועלתה הצעה לפיה חוק הגיוס, שהוגש על ידי שר הביטחון היוצא בני גנץ (הכולל מכסות וסנקציות על ישיבות שלא יעמדו ביעדים) והתקבל בקריאה הראשונה, יחול עליו דין רציפות כך שהדיונים בו ימשכו גם בכנסת החדשה.

המשמעות: הממשלה החדשה תוכל לקדם את החוק להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. אלא מאי, היא תשמיט את יעדי הגיוס ממנו ויקבע שהממשלה החדשה בראשות נתניהו היא שתקבע את יעדי הגיוס ותוכל לשנותם. כמובן, שבמקרה כזה יעדי הגיוס יהיו נוחים ומן הסתם לא יוטלו סנקציות על מוסדות שלא יעמדו בהם. בכך מקווים למצוא פתרון שירצה את החרדים לאשר את החוק וגם להביא לאישור התקציב. בקואליציה המתגבשת גם מקווים שהאופוזיציה החדשה תתקוף פחות את החוק מאחר שמדובר בחוק שהוגש על ידי גנץ – אבל כאמור- הוא צפוי להתהפך. אם בג"ץ יפסול את החוק החדש, מיד ישלפו את חוק יסוד לימודי התורה או חוק פסקת ההתגברות כדי להתגבר עליו. הסיפור הזה מלמד עד כמה למרות 64 המנדטים, רה"מ המיועד בנימין נתניהו סחיט מול שותפיו, ואם זה קורה כבר בראשית הקדנציה, נשאלת השאלה מה יקרה הלאה?