לחברת החשמל חסר מלאי לשעת חירום? ברשות החשמל טוענים אחרת

שמו של מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר עלה בשבוע שעבר לכותרות לאחר שהביע נכונות להתמנות לפרויקטור האזרחי שיתאם בין משרדי הממשלה בשעת מלחמת ״חרבות ברזל״. שפיגלר כבר הספיק להודיע הבוקר כי יוותר על מינוי לתפקיד, לאור התנגדות הרגולטורים למצב שבו יכהן בשני התפקידים במקביל. זאת, שעה שחברת החשמל, נטולת יו״ר דירקטוריון ונעדרת מנהלים בתפקידי מפתח, זקוקה למנהל במשרה מלאה כשהיא ניצבת בפני אתגרים פיננסיים ותפעוליים משמעותיים שגלגלה לפתחה מלחמת ״חרבות ברזל״.

בזמן שהרעיון למינוי שפיגלר לתפקיד פרויקטור המלחמה בזירה האזרחית ייזנח לצד הדרך, משק החשמל נותר להתמודד עם האתגרים המלחמתיים ועם חיכוכים בלתי פוסקים בדרגים הניהוליים. בשבוע שעבר נאבק שפיגלר ברגולוטרים של משק החשמל וחולל סערה בוועדת הכלכלה של הכנסת כשהטיח דברים קשים ביו״ר רשות החשמל אמיר שביט ובאנשי אגף התקציבים באוצר, ודרש מהם לחדול ״לנהל״ את חברת החשמל ולפקפק בדרישותיה המקצועיות בשעת המלחמה ולשאת באופן מלא בהוצאות שהושתו עליה בשל מצב החירום. שביט ואנשי האוצר לא מיהרו להגיב לדבריו הקשים של שפיגלר, שבין היתר אמר כי "אם יקרה משהו, הם יהיו הראשונים לברוח ולא יישאו באחריות".

אולם לידי ״כלכליסט״ הגיע מכתב מפורט ששיגר בתגובה יו״ר רשות החשמל לרגולטורים הנוספים של חברת החשמל - מנכ״ל משרד האנרגיה, קובי בליטשטיין, המשמש ראש הרשות העליונה לאנרגיה ומים בזמן המלחמה, ולשאול גולדשטיין, ראש רשות הכוח בזמן הלחימה ויו״ר החברה לניהול מערכת החשמל בשגרה.

במכתבו של שביט טענות קשות כלפי שפיגלר. כך למשל, לאחר ששפיגלר טען בדיון בכנסת כי הרגולטורים מסרבים לאשר את דרישותיה של חברת החשמל ובולמים את התקדמותה ברכש החירום, טען שביט כי לרשות החשמל כלל אין מנגנון לאישור רכש של ציוד לחברת החשמל. שביט אף טען כי לאור ההיערכות שנעשית למלחמה בימי השגרה מזה שנים, בחברת החשמל קיים מלאי חלפים גדול, רחב ומוכן לחירום. כלומר, החברה מוכנה להתמודדות עם המערכה הנוכחית, אך רוצה להגדיל כעת את המלאי הקיים עבור השנים הבאות, למרות שכלל לא בטוח שיש בכך צורך.

שפיגלר טען בדיון בכנסת כי חברת החשמל נדרשת להיערך עם מלאי חירום גדול לתקופה ממושכת של כשישה חודשים (במקום לארבעה וחצי חודשים בשגרה), למקרה שהלחימה תתארך מאוד. לדבריו, בחברת החשמל מעריכים כי עלויות ההצטיידות יעמדו על כ-600 מיליון שקל. שפיגלר זעם בדיון על כך שלטענתו הרגולטורים לא אישרו לחברת החשמל להגדיל את מלאי הדלקים וחלקי החילוף בהתאם, ודרש מהם לשאת בהוצאות החריגות הנדרשות כעת מהחברה או לפצות את החברה על כך, כדי לא לפגוע באיתנותה הפיננסית.

אלא ששביט טוען כעת כי הרגולטורים כלל לא נדרשים לאשר את רכש החברה וכי אין הליך שכזה, וכי עיקר הרכש אותו דורש שפיגלר כלל לא נוגע למלחמה הנוכחית – אלא ישמש ככל הנראה את צרכי החירום העתידיים, לכשיתרחשו. זאת ועוד, שביט דורש מהרגולטורים לבחון את הדרישות של שפיגלר ומצביע על חוסרים אפשריים אליהם החברה טרם נערכה.

לפי מכתבו של שביט, עיקר הרכש מתוכנן לשנים 2024-2027. שביט מבקש מחברת נגה לבדוק מה בקטגוריה יכול להירכש לטובת סבב הלחימה הנוכחי ומה לא רלוונטי למלחמה, וכך בין היתר מלאים שצפויים להגיע ארצה רק החל משנה הבאה. בנוסף, טוען שביט כי בחברת החשמל מתכננים להשקיע רק 8 מיליון שקל ברכש נוסף עד סוף השנה. זאת ועוד, לרשימה ״שורבבו ככל הנראה בטעות סופר, נושאים שמהווים השלמת ציוד שגרתי ואינם קשורים להיערכות חירום או התנהלות בעת מלחמה״.

ומה באשר לאתגרים שאיתם ייאלץ להתמודד משק החשמל לאחר שוך הקרבות? שביט טוען כי חברת החשמל לא לקחה בחשבון את המשימות היקרות שממתינות בקצה המלחמה, ובהן פיתוח מסיבי של רשת החלוקה ושיקום העוטף. הרגולטורים גם טרם עודכנו באשר לרכש אפשרי באמצעות סיוע בינלאומי, אפשרות העומדת כעת בפני ישראל.

שביט מציין כי בתחילת הלחימה פנתה הרשות לחברת החשמל בכדי לוודא כי אין חסמים המונעים ממנה להיערך ולהצטייד בהתאם להנחיות הרשות העליונה לאנרגיה ומים ורשות הכוח. ״רק ביום א׳, 22.10, שבועיים לתוך הלחימה, התקיימה ישיבה מקוונת אשר נדחתה מספר פעמים על ידי חברת החשמל, בו הציגה את הנדרש לה ללא שליחת חומר מקדים״. קובץ ראשוני המפרט את הדרישות נשלח רק לאחר הדיון בכנסת, ב-23.10 בשעות הצהריים".

לפי שביט, בחלק מהסכומים הגדולים בקובץ אין פירוט לגבי מהות הרכש, והקובץ אינו מהווה בקשה לאישור הרשות אלא רשימה של ציוד שלהערכת החברה יידרש. עם זאת, מדובר בקובץ ראשוני שלא כולל מערכות כמו שנאים וגנרטורים – שבחברת החשמל עדיין לא יודעים להעריך את ההיקפים הכספיים של רכישתם.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: ״צר לנו שתגובתו של מר שביט מיתממת, מקוממת ובעיקר מעידה על חוסר הבנה משווע בעניין צרכיה הדחופים של חברת החשמל בכלל, ובעת מלחמה, בפרט, תוך שהוא טוען דברים חסרי שחר בדבר אי קבלת נתונים, חוסר שקיפות וכיוב'. לגופו של עניין, הרשות מחויבת להכיר בעלויות הרכש של החברה לצרכי חירום באופן מידי, בין היתר, בהתאם לעיקרון מדיניות שקבע שר האנרגיה עוד בשנת 2016 לצורך היערכות החברה לשעת חירום.

״רשות החשמל מתייחסת לחברת החשמל כבנק שאמור לממן את כלל הצרכים הנובעים מהמלחמה ומההכנות להתרחבותה ואם בכך לא די אז גם כמי שאמורה לממן חלק מצרכי המשק באופן מידי. מנגד הרשות ממשיכה לפרוס את עלויות המלחמה האמורות של החברה למשך שנים, כבימי שגרה. חברת החשמל חייבת לרענון ציודים, השלמת מלאי חלפים ואמצעי מיגון הכרחיים, להמשך המערכה. בעצם אי מתן הכרה מימונית מידית לצרכים הנ״ל, הרשות משיתה נטל תזרימי כבד על החברה, אשר עלול להקשות על יכולתה להבטיח את אספקת החשמל הסדירה לתושבי המדינה ועל כך לא נותר לנו אלא להצר ולהתפלל שהרע מכל לא יתממש״.