מאבק בכוונת הממשלה להקפיא את החופש לקבל מידע: "גם בקורונה לא נקטו צעד כה קיצוני וגורף"

בחסות המלחמה, תזכיר החוק שפרסם אתמול משרד המשפטים בדבר "תקופות ודחיית מועדים" כהוראת שעה, שיביא להקפאה של שורת החלטות מינהליות ופעולות של רשויות ציבוריות, תאגידים וגופים ציבוריים – למשך שלושה חודשים מיום פרוץ המלחמה, כלומר עד 7 בינואר 2024 - יפגע באלמנט חשוב נוסף: חופש המידע.

בעוד שבשגרה גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה מחויבים על פי חוק לענות לבקשות חופש מידע בתוך 4 חודשים מקסימום (בתוך 30 יום עם אפשרות דחייה ב-30 יום נוספים ללא נימוק, ועם אפשרות דחייה נוספת ב-60 יום נוספים באישור מנכ"ל המשרד), הרי שכעת התקופה כמעט ותוכפל – ותעמוד על 7 חודשים. רק אחרי תקופה זו מבקש המידע יוכל לעתור לבית המשפט כדי לערער על החלטת דחייה במתן מידע. יש לציין גם כי גם בימי שגרה גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה רבים לא עומדים בלוח הזמנים הזה שקובע חוק חופש המידע.

תזכיר החוק הוכן על ידי המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי בייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ואושר אתמול לפרסום על ידי שר המשפטים יריב לוין. הוא אפשר הגשת הערות ציבור למשך 48 שעות בלבד (כלומר, עד יום שישי), ולאחר מכן הוא אמור להיות מובא בפני ועדת השרים לחקיקה.

בעקבות זאת, כמה גופי חברה אזרחית העוסקים בקידום שקיפות שלטונית – התנועה לחופש המידע, עורכי דין לקידום מנהל תקין, התנועה לאיכות השלטון, עמותת הצלחה ועמותת רווח נקי - הכינו מסמך הסתייגויות והערות שיוגש על תזכיר החוק, שבו הם מבקשים להחריג את התהליכים וההחלטות בהתאם לחוק חופש המידע מההקפאה הזו שמבקשת הממשלה להעביר. ככל וההערות לא יתקבלו, ותזכיר החוק יעבור בגרסתו הנוכחית, הם שוקלים לעתור לבג"צ, וזאת בטענה כי מדובר בתזכיר חוק "קיצוני וחריג".

"חוק חופש המידע הוא אמצעי וכלי שקשה להפריז בחשיבותו להגשמתה של זכות הציבור לדעת וקיום עקרונות דמוקרטיים בסיסיים", כותבים הארגונים בהערותיהם על תזכיר החוק. "לא נכביר מלים על חיוניותן של הוראות חוק מחייבות, שסנקציות בצדן, לשם השגת מידע ציבורי מאת הרשות. ברור לכל ש'הקפאת' תוקפן דווקא בשעת החירום הנוכחית, תסכל במידה רבה את מימושה של זכות הציבור לדעת בדיוק בתקופה שבה כה חיוני לתת לציבור, בזמן אמת, גישה למידע שבידי הרשויות".

הארגונים מציינים במסמך ההתנגדות כי כבר בשגרה "המתווה לקבלת החלטות לעניין בקשות מכוח חוק חופש המידע הינו גמיש דיו גם ללא התיקון המוצע" - זאת מאחר שהוראות חוק חופש המידע מאפשרות לרשוית המנהליות להאריך את המועדים לקבלת החלטה לתקופה מצטברת של 120 ימים. וגם לאחר מכן, מציינם הארגונים, האפשרות לעתור על החלטות מכוח חוק חופש המידע מעוכבת בשל מצב החירום. לדבריהם, במילא מוקפאים כיום המועדים להגשת עתירות מנהליות ולתשובות עליהן (למשל על אי מענה לבקשת חופש מידע) בשל מצב החירום והשינוי שביצע לוין בתקנות בתי המשפט בעקבותיו. "דה-פקטו הליכים על פיחוק חופש המידע נדונו, כבר במסגרת החוקית הקיימת כיום וללא התיקון המוצע, להקפאה משמעותית", מציינים הארגונים במסמך.

עוד הם כותבים שההכללה הגורפת בתזכיר החוק של כל החלטה מנהלית לביצוע פעולות של אדם מול רשות ציבורית, "אינה מקיימת את ההבחנות הנחוצות בין תחומים שונים והחלטות שונות, שחלקן נחוץ עוד יותר בימי חירום בלוח זמנים מקוצר, ומכאן שהיא גורפת, פוגעת קשות בעקרון ההגינות השלטנית, אינה מידתית ואינה סבירה, וספק אם תעמוד במבחן הביקורת השיפוטית".

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי-חולתא, אמרה ל"כלכליסט" כי "התזכיר המוצע על ידי משרד המשפטים, הוא חריג וקיצוני. גם בימי הקורונה לא נקטו בצעד כה קיצוני וגורף למרות העובדה שהמשק ומשרדי הממשלה נמצאים במצב דומה. לחקיקה המוצעת נודעת השלכה רחבה על תחומי חיים והיבטים משפטיים נוספים ומרכזיים, שיש לתת עליהם את הדעת בכובד ראש טרם השלמת חקיקה גורפת ורחבה כל כך הנוגעת לזכויות אדם ואזרח והקשורה בחובות שלטוניות כלפיו. משרד המשפטים נתן רק 48 שעות להגיב לתזכיר ומספר ארגוני שקיפות חברו יחד לטובת הערות והתנגדות נחרצת להחלת התזכיר על חוק חופש המידע. הארגונים שוקלים במידת הצורך גם פניה לערכאות משפטיות ככל שהמתווה המוצע לא יצטמצם".

לדברי אדרי-חולתא, "דמוקרטיה נבחנת גם ובעיקר ברגעי משבר. דווקא בזמנים יוצאי דופן של מאבק מלחמתי, אליו מגויסים כוחות הסדיר והמילואים של צה"ל והעורף כולו, נודעת חשיבות עליונה לשקיפות מרבית למידע הנמסר לציבור ולדיווחים העובדתיים העומדים לרשותו ביחס לאופן קבלת ההחלטות השלטונית ולתשתית העובדתית וההיגיון שביסודן. זאת גם נוכח שאלות מהותיות רבות התלויות ועומדות בקשר עם אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה שאחריו וכן בנוגע למה שקדם להם. גם בתחומי חיים אחרים, החשובים מאוד בימי שגרה, מתחדד הצורך הנוכחי במסירת מידע לציבור, באופן מלא ומהיר ככל שניתן".

משרד המשפטים נימק בתזכיר עצמו את ההקפאה הגורפת בהחלטות מינהליות ופעולות מול רשות ציבורית ב"מצב הדורש גיוס מילואים נרחב, פינוי ישובים, צמצום שירותים ופעילות מסחרית, הטלת מגבלות שונות על פעילות אזרחית באזורים נרחבים ועוד". על פי תזכיר החוק, "לא ניתן לקיים שגרת עבודה רגילה וקיים קושי ממשי בקיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. היבט אחד שמקשה על המגזר הציבורי והפרטי כאחד הוא העובדה, כי בחיקוקים רבים קבועים לוחות זמנים קשיחים לביצוע פעולות, למתן החלטות מינהליות ולפקיעת תוקף כהונתם של בעלי תפקידים שונים, שיש קושי לעמוד בהם בעת הזו. במטרה לאפשר הן לרשויות הציבוריות והן לאוכלוסייה בישראל להמשיך לתפקד באופן תקין בתקופה זו, מוצע בתזכיר חוק זה הסדר שעניינו דחייה של המועדים לקבלת החלטות מינהליות מסוימות וכן דחייה של המועדים לביצוע פעולות רבות של אזרחים מול הרשויות הציבוריות".