אמיליה קוסמטיקס סגר את שעריו, וירוחם רוצה לפתוח דרך חדשה בתעסוקה

"זאת לא 'מכת מוות' לירוחם, בשום אופן, גם לא מכה קלה בכנף", אומרת ראשת מועצת ירוחם, טל אוחנה, כשהיא מדברת על סגירתו, וכנראה שהפעם גם הסופית, של מפעל אמיליה קוסמטיקס.

בכך היא קצת מבהירה כיצד קורה שסגירת מפעל בדרום ופיטורי עשרות עובדים כבר לא עושים את הכותרות שהיינו רגילים אליהן בעבר. לדבריה, העירייה סייעה בהשמה של העובדים המפוטרים - במפעל פריגו, בקריית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב ובעסקים נוספים באזור. "בשורה התחתונה", היא אומרת, "אין כאן מקום למפעלים מפסידים, אנחנו לא רוצים להיות בסאגה הזאת יותר".

באמצע השבוע ההסתדרות ונציגי העובדים באמיליה קוסמטיקס חתמו עם הנהלת אמיליה פיתוח על הסדר שיסתום את הגולל על סיפורו רווי הטלטלות של המפעל בירוחם, לפחות במתכונתו הנוכחית. בתום הליך גישור, שהובילה עו"ד מרב הלוי, הוחלט שהמפעל ייסגר באמצע יולי ולעובדים ישולמו פיצויים בגובה של ארבע משכורות. החברה התחייבה להעביר לקופת ועד העובדים כ־64 אלף שקל, שיממנו נופש קיץ לעובדים ותפעל לסייע למי מהעובדים שירצה למצוא מקום עבודה חדש. ההסכם שעליו חתמו הועבר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כדי לו לתת לו תוקף של פסק דין.

יו"ר איגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות הכללית, אליעזר בלו, מלווה את החברה כבר שנים: "רק בפברואר האחרון חתמנו עם הנהלת החברה על הסכם שכר והנה עכשיו, 4 חודשים בלבד אחרי החתימה הודיעו לנו באופן חד־צדדי על סגירה. החברה אומרת שהמפעל מפסיד ומדמם ושאין מנוס, אבל עד לאחרונה היא העסיקה את אפרים אלמור בתפקיד המנכ"ל ועלות שכרו היתה מעל 2.6 מיליון שקל בשנה". במשרד הכלכלה והתעשייה אמרו השבוע כי במהלך השנים האחרונות נציגיו שמרו על קשר עם הנהלת אמיליה, והציעו לה סיוע — אך ההנהלה בחרה לסגור את המפעל.

הבעלים של אמיליה פיתוח עודד פלר

בשנים האחרונות יצאו פעם אחר פעם עובדי אמיליה קוסמטיקס למאבק על הצלת מטה לחמם. ב־2016 וב־2017 המפעל עלה לכותרות בעקבות שביתות ומאבקים שעובדיו ניהלו בשל מחלוקות מול ההנהלה על הסכמי עבודה — כשברקע החשש מסגירת המפעל. את המשבר הגדול שהתרחש ב־2019 רבים מעובדי המפעל לא צלחו: כמחצית מ־200 העובדים פוטרו במסגרת שינוי ארגוני שסיים את הפעילות בתחום הטואלטיקה בשל רמת רווחיות נמוכה יותר מזו של מוצרי הקוסמטיקה.

לפי החברה האם אמיליה פיתוח, המפעל צבר בשנה שעברה הפסדים של כ־30 מיליון שקל, והדימום נמשך אל תוך הרבעון הראשון של 2022 שבו הפסיד 8 מיליון שקל. בחברה תולים את האשם בגידול העצום ביבוא, התייקרות חומרי הגלם ובעיות בשרשראות אספקה בעולם, כמו גם מירידת פעילות במגזר הטיפוח האישי בארץ ובעולם בעקבות הקורונה.

החברה לא הצליחה לעמוד בתחרות שהתגברה בעקבות הורדת חסמי היבוא וכניסת מוצרים מתחרים מחו"ל בשנים האחרונות, שהעמידה אותה מול תחרות גוברת עם יבוא של מוצרי טיפוח וקוסמטיקה במחירים נמוכים. לצד אלה היא ניסתה להוזיל פורמולות של מוצרים באופן שישמר את האיזון שבין עלות לאיכות המוצר, כשברקע דרישות רגולטוריות מכבידות. בנוסף, בסוף 2021 דיווחה החברה על ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ומוצרי הגנה מפני השמש בעקבות משבר הקורונה.

מנהלי החברה מסרבים להתראיין, אך גורם מטעמם טען כי בשנים האחרונות הניסיונות להציל את פעילות הקוסמטיקה בירוחם — כשלו, לרבות ניסיונות הנשמה מצד הבעלים, עודד פלר שהזרים לפי הנטען עשרות מיליוני שקלים מכיסו. לדברי הגורם "לצערנו לא נמצא רוכש למפעל ולכן הוא נסגר. יש חברה פרטית שרכשה קניין רוחני, מלאי וציוד ומעוניינת להעסיק עשרות מעובדות ועובדי המפעל". הגורם מפנה אצבע מאשימה לוועד העובדים, "שמנע מעובדות ועובדים מאוגדים להשתתף בראיונות שקיימה החברה".

הפרק של אמיליה פיתוח בירוחם החל ב־2010, כשקבוצת פריגו החליטה להתמקד בייצור של תרופות גנריות ולחסל את פעילותה בתחום הטואלטיקה והדטרגנטים, שכלל גם את קו המוצרים של קרליין. אמיליה פיתוח שילמה על המפעל 205 מיליון שקל, והצהירה בחגיגיות על כוונותיה לפתח ולהגדיל את היקף פעילות הייצור.

אמיליה קוסמטיקס היא אחת מארבע הקבוצות המרכזיות של חברת ההשקעות אמיליה פיתוח, שבשליטת איש העסקים עודד פלר, לצד אוברסיז קומרס, שעוסקת בשירותים לוגיסטיים; מנדלסון תשתיות שפועלת בתחומי התשתיות, האינסטלציה וההולכה, שרכשה בסוף השנה שעברה את פקר מתכות מפקר פלדה ב־62 מיליון שקל; וכימוביל שמייבאת, מייצרת ומפיצה חומרי גלם לתעשייה.

עד 2016 ההכנסות של קוסמטיקס היו מעל 23% מההכנסות של אמיליה פיתוח, עם מכירות שנתיות בהיקף ממוצע של כ־220 מיליון שקל. אלא שב־2017 חלה צניחה בחלק של אמיליה קוסמטיקס בסך ההכנסות של החברה, והן היוו רק 14% מהן. משם המצב רק הידרדר, כשחלקה בהכנסות חברת האם ב־2019 ו־2020 צנח ל־11% בלבד. ב־2021 המכירות של אמיליה קוסמטיקס כבר צנחו בחדות ב־58% לעומת 2020, והסתכמו ב־136 מיליון שקל שהיוו רק 8% מכלל ההכנסות של אמיליה פיתוח.

שוק היעד המרכזי של אמיליה קוסמטיקס הוא ארה"ב, אך לפי אמיליה פיתוח חלו בו שינויים, בעקבות ביקוש משמעותי וגובר מצד לקוחותיה לייצר את המוצרים שאותם היא מייצרת עבורם — בארה"ב. לטענת אמיליה, היא הגיבה לדרישות אלה באמצעות הרחבת כושר הייצור של מפעל אמיליה קוסמטיקס במדינת מיסיסיפי.

ב־2019 מכירות אמיליה קוסמטיקס בארה"ב הסתכמו ב־113 מיליון שקל והיוו 55% מכלל מכירותיה. ב־2020 - הרבה בזכות ייצור אלכוג'ל שזכה לביקוש רב בשל התפרצות הקורונה - מכירותיה בארה"ב גדלו והכניסו לה 145 מיליון שקל שהיוו 67% מכלל המכירות שלה באותה השנה. ב־2021 מכירותיה לארה"ב הסתכמו ב־75 מיליון שקל בלבד.

בחברת האם אומרים כי גם בעובדה שאמיליה קוסמטיקס מייצרת בארץ מהווה לה חיסרון תחרותי מול מתחרים מקומיים במדינות שאליהן היא מייצאת תוצרת, שכן מצב זה דרש ממנה להחזיק רמות מלאי גבוהות יחסית של סחורה.

"היה למפעל הזה עתיד בגלגוליו הקודמים", אומר ח"כ מיכאל ביטון שהיה בעבר ראש מועצת ירוחם, "כשפריגו העבירה את המפעל יד, היא מכרה גם את הקניין הרוחני של המפעל לתקופה של שנים ספורות ובתמורה סנו התחייבה לייצר בו, כך שמוצרים אלה הפכו לרכוש שלה, וכך שסנו היא המרוויחה העיקרית מהמפעל".

לדבריו, "עכשיו נגמרה החובה של סנו לייצר במפעל במחיר מסוים, ולא נשארו לאמיליה קוסמטיקס קניין רוחני ומותגים עצמאיים והמפעל נשאר תלוי בספקים שיזמינו ממנו עבודות. דילול המפעל ומכירת הקניין הרוחני שלו היא הם החטא הקדמון בסיפור".

ביטון חולק על הגישה של מחליפתו בתפקיד ראש המועצה אוחנה, שסבורה שסגירת מפעל הקוסמטיקה היא הזדמנות לשדרוג איכות התעסוקה בירוחם. לדבריו, "מפעל, אם אפשר להציל מצילים ואם לא אז עושים עסקה ששומרת על חלק מהעובדים, כמו לקדם את מכירת שטח המפעל לפריגו השכן באופן שישמש להתרחבותו העתידית ולהעסקה של חלק מהעובדים. אבל הרשות המקומית קיבלה החלטה על ליווי תעסוקתי לעובדים ואני מכבד אותה".

אוחנה שמה את יהבה על המרכז הלוגיסטי (מרלו"ג) שטרמינל איקס תקים בפאתי העיר, באתר שנמצא בבעלות "מבנה" ומשתרע על שטח של 32 אלף מ"ר ושיכן את פעילותו הכושלת של נגב קרמיקה עד סגירתו ב־2017: "כבר באוקטובר הקרוב ייקלטו בו כמה עשרות", היא אומרת.

אוחנה מקווה שהמעבר דרומה של טרמינל איקס, יאותת לחברות גדולות נוספות שסובלות ממחירי הנדל"ן במרכז, שירוחם יכולה להיות רלוונטית לפעילות כלכלית בת קיימא: "עשינו התאמות לקראת הגעה של מרלו"גים לירוחם, תוך קביעת סיווג מיוחד וזול יותר בארנונה מזה שנקבע לתעשייה. יש כאן שטחים, יש תשתיות, רק שיבואו ויתחילו לעבוד".

החברה האם: חברה משפחתית עם תפקידים ותגמולים לכולם

מדוחות אמיליה פיתוח עולה כי הבעלים שלה, עודד פלר ששימש בתפקיד יו"ר ומנכ"ל, תוגמל ב־2021 בסכום נאה של 2.57 מיליון שקל, ירידה קלה לעומת 2020, אז עלות העסקתו עמדה על 2.7 מיליון שקל ועדיין - עלייה נאה של 25% לעומת תגמול של 2 מיליון שקל, ששולמו לו ב־2019.

באוקטובר 2021 פלר הודיע על כוונתו לסיים את כהונתו כמנכ"ל החברה, ובמקומו מונה לתפקיד אורן ריס, כשפלר ממשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון שלה. ריס החל לעבוד כמנכ"ל אמיליה בתחילת השנה, תנאי כהונתו כוללים תגמול הוני באופציות שניתנות למימוש למניות החברה בשווי של כ־5 מיליון שקל.

לפי דוחות החברה גם לא מעט מבני משפחת פלר מאיישים תפקידים בחברות הבנות של אמיליה: הבולטת שבהם היא בתו של פלר, יעל טל, שמיוני 2020 משולם לחברה בבעלותה 95 אלף שקל על שירותי ניהול של אחת מחברות הבת של אמיליה. הסכומים ששולמו לה ב־2021 הסתכמו ב־1.67 מיליון שקל וב־1.48 מיליון שקל ב־2020.

הבת ענבר השתלבה אף היא בעסקי המשפחה ותפקידה בהם הוא סמנכ"לית מכירות גלובלית באחת מחברות הבת של אמיליה. הסכומים שהועברו לה הסתכמו ב־627 אלף שקל ב־2021 ו־573 אלף שקל ב־2020 והם כוללים הוצאות סוציאליות ואחזקת רכב. הבן עומר השתלב בתפקיד מנהל פיתוח עסקי של אחת החברות הבנות וקיבל 428 אלף שקל ו־566 אלף שקל בשנים 2020־2021 בהתאמה, סכומים הכוללים הפרשות סוציאליות ואחזקת רכב. בנובמבר 2021 הוא יצא לחופשה ללא תשלום מהחברה והוא ממשיך לכהן בה כדירקטור ללא תמורה.

הבת נועה פלר ממן, משמשת כדירקטורית בחברה והיא נהנתה מתגמולים של 86 אלף שקל ו־80 אלף שקל על השנים 2020 ו־2021 בהתאמה. גם אם המשפחה ורעייתו של עודד פלר, יוכי, משמשת כדירקטורית בחברה וזכתה לתגמולים של 87 אלף שקל ב־2020 ו־79 אלף שקל ב־2021.

עוד עולה מדוחות אמיליה פיתוח כי באמצע אפריל האחרון היא חילקה לבעלי המניות דיבידנד בגובה של 7.9 מיליון שקל. באפריל 2021 היא חילקה דיבידנדים בגובה של 10.3 מיליון שקל ובספטמבר 2020 חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות הסתכמה ב־ 7.7 מיליון שקל.