פגיעה ביבול בשל פגעי מזג אוויר | צילום: אלכס קולומויסקי
בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים - שיא של 8 שנים בהיקף הנזקים לחקלאות בשנת 2023
על פי קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנה שעברה האמירו לכ-390 מיליון שקל – גידול של כ-13% לעומת שנת 2022. בשנה החולפת התקבלו בקנט למעלה מ-12,200 דיווחים על נזקים לגידולים השונים. זאת לעומת כ-11,000 בשנת 2022
שיא של 8 שנים נרשם בהיקף הנזקים שגרמו אירועי מזג אוויר קיצוניים לענף החקלאות בישראל, כך על פי קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, בסיכום לשנת 2023. עלויות הפיצוי לחקלאים האמירו לכדי כ-390 מיליון שקל, גידול של 13% לעומת שנת 2022. נתוני קנט מצטרפים לסיכום שנה שפרסם השירות המטאורולוגי בשבוע שעבר: שנת שנת 2023 הייתה אחת משלוש השנים החמות ביותר בישראל מאז החלו המדידות בשנת 1950, וכללה אירועי קיצון כמו ארבעה אירועי גשם חריגים במאי וביוני, גלי חום ממושכים ויוצאי דופן ביולי-אוגוסט, עוצמות גשם חריגות בנובמבר ובדצמבר ועוד.
עוד עולה כי היקף הנזקים בשנה החולפת היה השני הגבוה ביותר ב-15 השנים האחרונות. למעשה, במהלך 15 השנים האחרונות רק בשנת 2015 היקף הפיצויים ששילמה הקרן לחקלאים היה גבוה יותר ועמד על כ-521 מיליון שקל. בקנט מציינים כי המגמה של גידול מתמיד בהיקף הפגיעה בגידולים החקלאיים כתוצאה ממזג אויור היא תופעה עולמית, הבאה לידי ביטוי גם בישראל. בחברה מציינים כי כתוצאה מההתחממות הגלובלית מדובר בתופעה שהולכת ומחמירה עם השנים, כאשר אירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים, הופכים לתכופים ולעוצמתיים יותר.
קנט, המבטחת נזקים הנגרמים מפגעי מזג אוויר בלבד, הוקמה כחברת ביטוח על ידי ממשלת ישראל בשיתוף 14 ארגונים חקלאיים בסוף שנות השישים וביניהם המרכז החקלאי (התאחדות חקלאי ישראל), התאחדות האיכרים, האיחוד החקלאי, מועצת הייצור החקלאית ואחרים. לפי הדיווח השנתי של הקרן, בשנה החולפת התקבלו בקנט למעלה מ-12,200 דיווחים על נזקים לגידולים השונים. זאת לעומת כ-11,000 בשנת 2022.
עיקר הנזק בשנה האחרונה נגרם כתוצאה מאירועי ברד, חום קיצוני, מחלות כתוצאה ממזיקים, אירועי גשם חזק במיוחד וסערה. בין היתר, לקראת סוף ינואר 2023 ובתחילת פברואר התחוללה סופה חורפית עזה שהביאה לפגיעה בגידולים השונים. בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות. בחודש אפריל, בחול המועד פסח, התרחש אירוע ברד חריג לתקופה שגרם לנזקים קשים לפריחה של הפירות המוקדמים ובכללם דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. גם כרמי היין נפגעו קשה. בהמשך השנה, חודש יולי היה החודש החם ביותר מאז שהחלו המדידות ובחודש אוגוסט התרחש גל חום קיצוני.
גל החום גרם לתמותה של מאות אלפי עופות, בעיקר בלולים בצפון הארץ, ולפגיעה של נזקי חום בענפי פירות, ובעיקר בגידולי תפוח ומנגו שהיו לקראת קטיף. בגידולי ירקות נזקי החום גרמו לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו היו אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבניות לתעשיה. גם כאן מדובר בגידולים שהיו לפני הקטיף ולכן הפגיעה הקשה. בחודש ספטמבר אירוע חריג של גשמים מוקדמים כאשר בדרום הארץ נמדדו 40 מ"מ של משקעים. הגשמים המוקדמים פגעו קשות בגידולי הבוטנים, בעיקר בישובי עוטף עזה, ובשדות הכותנה בכל הארץ. ״גידולים אלו נפגעו באופן קשה מאוד ובהיקף שלא זכור בעשור האחרון״, אומרים בקנט.
מהנתונים עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת ספגו מגדלי הפירות ובכללם מגדלי הנקטרינה, התפוח והאפרסק. עבור הנזקים לגידולי הפירות קנט תפצה את המגדלים בקרוב ל-130 מיליון שקל. את מגדלי הירקות, ובכללם מגדלי העגבניות, מלפפון ואבטיח, תפצה קנט בכ-79 מיליון שקל. נזקים גדולים נוספים נגרמו למגדלי האבוקדו (כ-21.5 מיליון שקל), מגדלי אגוזי האדמה (כ-16 מיליון שקל), מגדלי ההדרים (כ-14.5 מיליון שקל) גפן היין (כ-12 מיליון שקל) והכותנה (כ-11 מיליון שקל). עבור נזקי שנת 2023 קנט תשלם למגדלי הלול, הבקר, הצאן והמדגה למעלה מ-70 מיליון שקל.
ענף החקלאות נסמך על עונות השנה. לאירועי מזג אוויר קיצוניים, מתקופות יובש או בצורות ארוכות לאירועי גשם קיצוניים – עלולה להיות השפעה משמעותית על התנובה החקלאית וכך גם על מחירי הפירות והירקות בשווקים. בשל שינויי האקלים אירועי הקיצון הולכים ומתרבים וכך גם הופכים עוצמתיים יותר, בעוד שהטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ עולה ומשנה באופן עקבי את סביבת המחיה של הגידולים החקלאיים. גם אם קרנות חקלאיות מסוגלות לכסות את עלות הנזקים עבור החקלאיים, השינויים האקלימיים כבר נראים בשטח. כך למשל, מחירי שמן הזית אשתקד זינקו ב-130%, זאת בשל בצורת ממושכת במדינות המובילות בייצוא בענף ובראשן ספרד, יוון ואיטליה.
ככל ששינויי האקלים יהפכו קיצוניים יותר, כך גם תגדל ההשפעה הכלכלית על ענף החקלאות. דוגמה אחת היא תירס, חיטה ואורז, המהווים יחד חלק עיקרי מהתזונה האנושית, כ-42% מקלוריות המזון בעולם. לפי דוח מדעי שפורסם בשנת 2022 במגזין המדעי נייצ׳ר, יבול התירס בעולם עלול להצטמצם בכ-10.8% ומחירו לעלות בכ-3.4% תחת תרחיש שבו הטמפרטורה הממוצעת תעלה ב-2 מעלות (לפי תרחישים עדכניים התואמים את מדיניות ההתמודדות העולמית עם הפחתת פליטות גזי החממה, הטמפרטורה עשויה לעלות בכ-3 מעלות).