העודף התקציבי המצטבר של המועצות הדתיות שווה ל-64% מתקציבן

העודפים התקציביים המצטברים של המועצות הדתיות צמחו בין 2018 ל-2020 ב-73% מ-247 מיליון שקל ל-427 מיליון. הסכום הזה שווה לכמעט שני שליש (64%) מתקציבי המדינה והרשויות המקומיות למועצות הדתיות. הסיבה לצמיחת העודפים היא תוספת תקציב ענקית של קרוב למאה מיליון שקל שכפתה ש"ס ב-2019. המועצות הדתיות קיבלו את הכסף אבל עשו שימוש רק ב-10% ממנו. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנושא ההתנהלות התקציבית של המועצות הדתיות.

תקציב המועצות הדתיות עמד ב-2018 על 833 מיליון שקל. הוא הורכב מארבעה מקורות עיקריים: המשרד לשירותי דת 271 מיליון, הרשויות המקומיות – 305 מיליון, הכנסות עצמיות (דוגמות אגרות כשרות ונישואין) – 207 מיליון וסכומים אחרים – 50 מיליון. על פי החוק כאשר המדינה מגדילה את תקציבה למועצות, היא מחייבת אותן להוסיף את הסכום הזה כפול 1.5, אם כי חלקן לא מקיימות זאת בפועל.

ב-2019 הגדילה ש"ס ששלטה במשרד לשירותי דת את התקציב למועצות הדתיות ל-313 מיליון שקל. זה אילץ את הרשויות המקומיות להגדיל את תקציבן ל-360 מיליון שקל. בסך הכל היה מדובר בתוספת של 97 מיליון שקל, שהם כ-17% מהעברות המדינה והרשויות המקומיות למועצות. בסך הכל גדל תקציב המועצות הדתיות ל-932 מיליון שקל ב-2019. אלא שמתברר שהרוב המוחלט של הכסף לא שימש לפעילות אלא לצבירת עודפים. מבקר המדינה מגלה כי יתרת העודפים המצטברים של הרשויות גדלה מ-247 מיליון שקל ל-427 מיליון, תוספת של 180 מיליון שקל ו-73% ותוספת ממוצעת של 90 מיליון שקל לשנה.

מבקר המדינה קובע ש"הסיבות המרכזיות לכך הן גידול בתקצוב המועצות על ידי המדינה (התקצוב המוסדי) בכ-17% מ-2019, ואי-ניצול עודפים שנצברו בשנים קודמות". מספר המועצות הדתיות שהיקף העודף המצטבר שלהן הוא 5 -10 מיליון שקל גדל פי 3 (מ-4 ל-12 מועצות); ומספר המועצות שהיקף העודף שלהן 1-5 מיליון גדל ב-37% מ-57 ל-78 מועצות. אחד הדברים שאפשרו את המצב האבסורדי הוא שהמשרד לשירותי דת לא קבע נהלים המחייבים ניצול של הכסף ואי צבירת גירעונות.

המשרד לשירותי דת הוציא תגובה מוזרה שאורכה 643 מילים ונפתחת במילים "מבקר המדינה מציין לשבח את פעילות המשרד לשירותי דת בטיפול הפיננסי של המועצות הדתיות". לטענת המשרד, "לצד השבחים הצביע המבקר על מספר נקודות הטעונות תיקון". לעניין צבירת הגירעונות טוענים במשרד כי הדבר נובע מכך שבשנת 2020 וברוב 2021 לא היה תקציב מאושר וכן מ"השמרנות והאיפוק התקציבי" שדרשה מגפת הקורונה. לטענתם, ב-2022 אושרו 60 תוכניות פעולה, "כך שכל העודפים יחזרו לציבור בפעילויות שונות ויגבירו את העשייה של המועצות הדתיות. ובשנים הבאות".