כל הכלכלנים הבכירים מזהירים, אך נתניהו בונה כלכלה של מומחה אחד

1. בדבר אחד ההפיכה המשטרית ההרסנית שמיישם בנימין נתניהו הצליחה: לאחד נגדה כלכלנים בכירים מכל העולם ומכל האסכולות. לפני מספר ימים חתמו מאות כלכלנים ישראלים על עצומה נגד מהלכי החקיקה האגרסיביים של הממשלה. אתמול הצטרפו למחאה ולמאבק לא פחות מ־56 מהכלכלנים הבינלאומיים המובילים בעולם, 11 מהם זוכי פרס נובל לכלכלה, שנבעתים לנוכח הבליץ להשמדת עצמאות מערכת המשפט בישראל.

"למרות שאנו מגוונים מאוד בדעותינו ביחס למדיניות ציבורית והאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית", כתבו הכלכלנים, "כולנו שותפים לחששות שהחקיקה שמקדמת הקואליציה בישראל תחליש את עצמאות מערכת המשפט, תשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית, תחליש את שלטון החוק ותניע את ישראל לכיוון הונגריה ופולין. מערכת משפטית חזקה ועצמאית היא חלק קריטי במערכת של איזונים ובלמים. ערעור זה יזיק לא רק לדמוקרטיה אלא גם לשגשוג ולצמיחה הכלכליים". בלי פאתוס, אך במילים נוקבות וברורות: מאתמול בתשע בבוקר, כשהעצומה נחשפה ב"כלכליסט", הונחה על השולחן העמדה הרשמית של הקהילה הכלכלית העולמית. אי אפשר יהיה עוד להגיד "לא ידענו, לא הבנו".

2. שיתוף פעולה כזה בין הכלכלנים הבכירים, האורים והתומים של המחקר הכלכלי העולמי, היה נחשב עד אתמול בגדר מדע בדיוני. בין החותמים יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של נשיא ארה"ב, גלן האברד; שני כלכלנים ראשיים של קרן המטבע הבינלאומית, קנת' רוגוף ומוריס אובסטפלד; ושני כלכלנים ראשיים של הבנק העולמי, אן קרוגר ופול רומר, שגם זכה בנובל ב־2018. ולצדו זוכי נובל אחרים, בהם דניאל כהנמן, אריק מסקין, פול מילגרום ואדמונד פלפס. כל אלה לא רק הסכימו להיות חתומים יחד על עצומה חריפה, שמשווה בין ישראל להונגריה ופולין, אלא גם טרחו ויזמו אותה בעצמם.

הם אינם חשודים בעמדות שמאליות או באי־אהדה לנתניהו. פרופ' האברד, דיקן הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה, מזוהה עם המפלגה הרפובליקנית והיה היועץ הכלכלי הבכיר והקרוב לנשיא בוש הבן. פרופ' לוסיאן בבצ'וק מהרווארד, אחד המשפטנים־כלכלנים המובילים בעולם בכלכלה ומימון, היה האדריכל האינטלקטואלי של חוק הריכוזיות שקידמה ממשלת נתניהו. פרופ' רומר קרא למסות את פייסבוק וגוגל.

החותמים אינם פרופסורים מנותקים שחיים במגדל השן. הם יושבים במוקדי קבלת ההחלטות, במוסדות הפיננסיים הגדולים, בשוק ההון ובתאגידים בינלאומיים. הם מובילי דעה לא רק בארצות הברית – השותפה החשובה ביותר של ישראל – אלא בעולם כולו. אם הם קבעו ש"ישראל בדרך להיות פולין והונגריה", אז מבחינת המשקיעים הזרים, שאחראים לכ־80% מההון שמממן את ההייטק המקומי, אנחנו בדרך הזו. ספק אם מולם יעזור אפילו כובד משקלם של ההסברים המלומדים של השר מיקי זוהר, שטען לחוסר הבנה של הרפורמה.

3. שבעה מהחותמים הם פרופסורים מ־MIT, המוסד היוקרתי שהעניק לנתניהו את התואר השני שלו במנהל עסקים. אפשר להיות בטוחים שהוא מבין את תוכן העצומה, ובעיקר את משמעותה וכובד משקלה. ראש הממשלה לא צריך את 56 הכלכלנים כדי להבין את הנזק שהוא יחולל למשק. הבעיה אינה טמונה בהבנה אלא לשינוי פונקציית המטרה: נתניהו, בדומה לשאר המנהיגים שבחרו בפופוליזם, כבר לא פועל לטובת הכלל אלא לטובת הפרט - נתניהו עצמו. "ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים, כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי", הסביר נתניהו עצמו לערוץ 2 ב־2008, בראיון שעצם הזכרתו כבר הפך לקלישאה עצובה. כעת הוא מיישם, אבל הפוך.

4. פרופ' דני רודריק מהרווארד, יהודי יליד טורקיה ונשיא איגוד הכלכלנים הבינלאומי, ניתח לעומק את התפתחות המשטר של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן. בהרצאה שנשא שלשום בפני קהל כלכלנים ישראלי פירט רודריק, המתמחה בכלכלה פוליטית, את עיקרי ה"פלייבוק" של משטר פופוליסטי־אוטוריטרי. לטענתו המשטרים הללו הופכים במהרה לשלטון של איש אחד, שעם הזמן "מפתח סלידה ממומחים" ונוטה ל"שלילת אילוצים כלכליים". רודריק הסביר שארדואן הוא דוגמא בולטת, למשל כשהסביר שהעלאות הריבית הן הן הסיבה לאינפלציה. זה מה שקורה בסוף: השליטים ממציאים חוקים "כלכליים" מנותקים מהמציאות, וכבר אין מי שיעצור אותם, לאחר ש"הפקידות המקצועית חוסלה".

ניצנים כאלה אפשר לראות גם אצלנו. נתניהו מינה את מקורבו רון דרמר ל"נציג מול חברות הדירוג", תפקיד שמאז ומעולם היה נחלתם הבלעדית של החשב הכללי באוצר ונגיד בנק ישראל, שלהם הידע והסמכות המקצועית בתחום. שלשום כבר אמר מנכ"ל משרדו, יוסי שלי, בדיון מקצועי על תקציב המדינה לכלכלנית הראשית של האוצר, אחרי שהעזה לכתוב בהערת שוליים כי השינויים המשפטיים המתוכננים מהווים גורם סיכון למשק, כי הוא יודע לאתר "כלכלניות אחרות" שסבורות כי ההפיכה המתוכננת אינה מהווה סיכון לכלכלה. וזה רק ילך ויחריף.

נכון להיום, שיאני "אינפלציית הליבה" בעולם המערבי הן טורקיה של ארדואן (53%) והונגריה של ויקטור אורבן (26%). שם הפקידים המקצועיים נוטרלו מזמן. אם התהליך בישראל לא ייעצר, יקרה כאן בדיוק מה שחוששים ממנו 56 הכלכלנים המובילים בעולם: אינפלציה גבוהה, בריחת דולרים והשקעות שייעלמו. עבור מדינה שבה ההיי־טק היא מנוע הצמיחה המרכזי, המספק 18% מהתמ"ג, אלו בשורות ממש לא מרנינות. המשקיעים הזרים הזרימו לכאן כסף כי ידעו שישראל נהנית מהון אנושי משובח, משטר דמוקרטי, בית משפט עצמאי וממשלה שאינה יכולה לעשות כל מה שתרצה. המהפכה המשטרית תחסל את כל זה. עכשיו אומרים את זה באופן מפורש 56 הכלכלנים הבכירים בעולם. מישהו חייב להקשיב להם.