שקיפות בכאילו: רק 39% מהחברות הממשלתיות פרסמו דו"חות

בשבוע שעבר פירסמה מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, הודעה חגיגית תחת הכותרת: "מקדמים את השקיפות" - והבטיחה כי מעתה יפרסמו כל החברות הממשלתיות את הדו"חות הכספיים שלהן ב"זמן אמת". עם זאת, בדיקת "כלכליסט" באתר רשות החברות מגלה תמונה שונה ועגומה: רק 42 מתוך 107 החברות המופיעות באתר הרשות פירסמו את דו"חותיהן הכספיים לרבעון השני של שנת 2022. מדובר ב־39% מכלל החברות עליהן אחראית הרשות.

עוד עולה מבדיקת אתר הרשות, שאמור להציג בשקיפות מלאה את התוצאות הכספיות של החברות ששייכות לציבור, כי 13 חברות ממשלתיות לא דיווחו כלל מאז שנת 2021. ויש עוד יותר גרוע - 5 חברות דיווחו בפעם האחרונה ב־2020, שתי חברות נוספות דיווחו בפעם האחרונה לציבור ב־2019, והשאר במועדים שונים שמגיעים עמוק לתוך ההיסטוריה, עד שנת 2008. ישנן אפילו 19 חברות ממשלתיות שלא פירסמו באתר רשות החברות ולו דיווח כספי אחד לרפואה.

הרציונל של חשיפת הדיווחים הכספיים של החברות הממשלתיות לציבור הוא פשוט, והיטיבה לנסח זאת דוברות משרד האוצר בהודעה החגיגית שפירסמה בשבוע שעבר. שם צוטטה רוזנבוים במילים: ״בעלי המניות שלנו, הציבור הישראלי, זכאים להכיר כל פרט בחברות ששייכות להם. אנו מחוייבים בשקיפות מלאה, ומעתה כך יהיה, בהתאם למקובל בחברות הציבוריות והעסקיות במשק״.

חבל שההבטחה הזאת עדיין לא מתממשת בפועל.

בין החברות שעמדו בזמנים ומילאו את ההבטחה של רוזנבוים ניתן למנות את מרבית החברות הממשלתיות הגדולות. החל מספינות הדגל של התעשיות הביטחוניות תעשייה אווירית ורפאל, דרך המונופולים הממשלתיים חברת חשמל, הנמלים, מקורות, הרכבת, נת"ע ועוד.

קבוצה גדולה נוספת של חברות שעמדו בדד־ליין הן חברות שמנהלות קרנות השתלמות שונות, כמו קרנות ההשתלמות של המורים, השופטים, הרוקחים, העובדים הסוציאליים ועוד. ישנן 10 חברות כאלה במצבת החברות הממשלתיות, ואם מנטרלים אותן מהספירה, עולה כי רק 35% מהחברות הממשלתיות עמדו בדד־ליין הדיווח של רשות החברות.

מהצד השני, בין החברות שלא דיווחו מעולם על הנתונים הכספיים שלהן לציבור באתר הרשות נמצאות חברות כמו קרן קיסריה ומוזיאון ישראל. במקרה של מוזיאון ישראל ניתן למצוא את הדו"חות הכספיים המעודכנים לשנת 2021 באתר גיידסטאר של משרד המשפטים, היות ומדובר בחברה לתועלת הציבור. כך שבמשרד האוצר לא היו צריכים להתאמץ ממש, והיו יכולים לשים קישור פשוט לדו"חות שכבר זמינים ברשת. אמנם לא זמינים דו"חות הרבעון השני של 2022, אבל זה יותר טוב מכלום.

במקרה של חברה כמו קרן קיסריה - היעדר השקיפות זועק לשמים. הקרן כבר עמדה במוקד של מספר דו"חות של מבקר המדינה, שם נכתב כי "לקרן מאות מיליוני שקלים יתרות כספיות ופיקדונות לזמן ארוך שלא נקבע להם ייעוד. אף כי סכומי התרומות שהקרן העניקה היו הסכומים שהיתה מחויבת לתרום, הם היו חלק קטן בלבד ממה שהיה ביכולתה לתרום. מדובר בסוגיה עקרונית שיש לה היבטים ציבוריים ושיש לתת עליה את הדעת". לו קרן קיסריה היתה מפרסמת את תוצאותיה הכספיות, היינו יכולים לדעת על אילו סכומים מדובר. במצב הנוכחי נגזר עלינו רק לדמיין מה הולך שם.

עוד ברשימת החברות שמעכבות את הדיווח הכספי שלהן לציבור - חברת המשקם. אתר רשות החברות מציג את הדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2017, ולפני כן את הדו"חות של שנת 2013. חברת המשקם היא העסק החברתי הגדול במדינת ישראל, והיא מוקד תעסוקה ללא פחות מ־2,700 אנשים עם מוגבלות. מדובר בחברה שמשפיעה בצורה מהותית על החברה בישראל, וראוי כי תפרסם דו"חות כספיים במועד. בחברה הסבירו בשיחה עם "כלכליסט" כי דו"חות החברה הוגשו בזמן לרשות, עד וכולל הדו"ח השנתי של 2021. עם זאת, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הדו"חות אינם נגישים לציבור באמצעות אתר הרשות, וכך למעשה הציבור לא מקבל את השקיפות שהובטחה לו.

עוד ברשימת החברות שמתעכבות עם הדיווח שלהן ניתן למצוא את המועצה הישראלית לצרכנות. המועצה היא חברה הפועלת במשרד הכלכלה ועוסקת במטרות חשובות של הגנה על צרכנים. באתר של רשות החברות מופיע הדו"ח הכספי של החברה משנת 2019 כדו"ח העדכני ביותר.

במקביל, ניתן למצוא באתר של רשות החברות גם חברות כמו אשרא - העוסקת בביטוחי סחר חוץ - שדיווחה במועד את הדו"ח הכספי העדכני ביותר - רבעון שני של 2022, אך דו"ח זה מגיע לאחר שהחברה לא פירסמה דיווחים באתר רשות החברות מאז 2018. גם כאן אנשי הרשות לא היו צריכים ללכת רחוק כדי למצוא את הדוחות של אשרא - כולם זמינים באתר של החברה. קישור פשוט היה יכול לממש בצורה טובה יותר את הבטחת השקיפות המיוחלת.

הדו"חות הכספיים של החברות הממשלתיות הם לא מסמכים טכניים. הם מספקים מידע רב ערך ומעניין על פעילות החברות ועל מצבן הכספי. כמו כן, שקיפות היא מנגנון עוצמתי במיוחד למניעת שחיתות וחוסר יעילות, וכזאת ניתן למצוא מדי פעם בחברות הממשלתיות.

כך למשל במקרה של החברה ל"שירותי קורספונדנציה". חברה שהיתה אמורה לקום מתוקף החלטת ממשלה בשנת 2018. החברה הוקמה כדי "לעסוק בפעילות של מתן שירותי ייצוג למערכת הבנקאות הפלסטינית - באמצעות הרשות המוניטרית הפלסטינית - במערך התשלומים בישראל בכל הקשור להוראות תשלום והעברות כספים בשקלים חדשים". כך לפחות נכתב בהחלטת הממשלה.

אז החברה הוקמה, אבל עדיין לא התחילה לפעול ולהגשים את משימתה החשובה. זה לא מנע ממנה לרשום הוצאות של 4.7 מיליון שקל מאז הקמתה ועד סוף שנת 2021. מי שמכהנת כמנכ"לית החברה זו גתית גור גרשגורן, לשעבר הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך. לאחרונה פורסם תזכיר חוק שאמור לסייע סוף סוף לחברה להתחיל לפעול, ואילו בינתיים הדו"חות מגלים כי היא קיבלה עוד הלוואת מדינה של 4 מיליון שקל למימון פעילותה. כאמור, מדובר בחברה שעדיין לא התחילה לעסוק בתחום הפעילות שיועד לה.

מרשות החברות נמסר בתגובה בעקבות הבדיקה כי "עם כניסתה לתפקיד, החליטה מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים, כי הדו"חות הכספיים של החברות הממשלתיות יהיו פתוחים לעיון הציבור ויפורסמו בזמן אמת, בהתאם למקובל בחברות הציבוריות והעסקיות במשק, כי הציבור הישראלי זכאי להכיר כל פרט בחברות ששייכות לו".

עוד נמסר מהרשות כי פרסום הדו"חות הכספיים של החברות הגדולות והעיקריות - מהווה גילוי לכ־95% מהפעילות של כלל החברות הממשלתיות. יש לציין שלא כל החברות מחוייבות בדיווח רבעוני".

מחברת המשקם נמסר כי "כלל הדו״חות הוגשו בזמן לרשות החברות ובהתאם לנהלים, כולל דו״ח לשנת 2021".