ההחלטה שמסמלת את סיום משבר הקורונה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הודיעה אתמול לעיתונאים שמהחודש הבא תפסיק לפרסם נתוני אבטלה דו-שבועיים ותחזור להודעות חודשיות בלבד. לכאורה הודעה טכנית, אך למעשה מדובר בהודעה סמלית מאוד. פרסום הנתונים הדו-שבועיים ביטא את היערכות החירום של הלמ"ס למשבר הקורונה. ההחלטה להפסיק את הפרסום מהווה הוכחה שאפילו גוף שמרני כמו הלשכה מכיר בכך שמשבר הקורונה הכלכלי כבר מאחורינו וחזרנו לעסקים תעסוקתיים כרגיל. כלומר זה לא שאין בעיות, וחלקן נובעות מהמשבר, אבל המשק כבר מספיק יציב כדי למדוד חום פעם בחודש ולא פעמיים.

על הפסקת הפרסום הדו-חודשי המליצה הוועדה המייעצת לשוק העבודה של הלמ"ס, בראשות פרופ' דניאל גוטליב - מי שהיה סמנכ"ל התכנון והמחקר של הביטוח הלאומי. גוטליב אומר ש"המשק חזר מבחינת אבטלה למה שהיה לפני הקורונה". מבחינתו, חשוב עם זאת שהלמ"ס תשמר את היכולת לחזור במהירות להיערכות חירום במקרה של התחדשות המשבר. גוטליב ציין גם שההודעה החצי-חודשית ייצרה עומס עבודה ניכר. ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה בלשכה, מרב פסטרנק, אומרת ש"המציאות כבר לא מחייבת הודעה חצי-חודשית". לדבריה, במצב הזה "הפרסום הדו שבועי מייצר קפיצות ורעש".

ואכן האבטלה בחישוב הקלאסי של בלתי מועסקים שמחפשים עבודה עמדה ביוני על נתון חלומי של 3.4%, בדיוק כמו בפברואר 2020 לפני הקורונה. מתחילת השנה נתוני האבטלה בחישוב המצומצם הזה נעים בין 3.1% ל-3.7%. אלה נתונים שנחשבים לאבטלה חיכוכית - כלומר אחוז אבטלה הכרחי שנובע מחילופי עבודה ומצב של היעדר אבטלה בפועל. רק עוד 1.2% נחשבים כמובטלי קורונה בהגדרה מורחבת (איבדו את העבודה בשל המשבר ואינם מחפשים עבודה).

שיעור התעסוקה בחישוב חודשי הגיע ביוני לראשונה ל-61% לעומת 60.9% בפברואר 2020 לפני הקורונה. המשמעות היא שאחוז גבוה יותר של ישראלים עובדים היום מאשר בפברואר 2020. זה קורה למרות הנתון המדהים של כ-150 אלף משרות פנויות שנובע כנראה בין היתר ממעבר של ישראלים רבים לעבודה בכלכלת האפליקציות. זה אומר כנראה שאפילו בענפי התיירות והבידור רוב מי שרצה לחזור לעבוד, כבר חזר.

אבל לא הכל חוזר לקדמותו בפרסומי הלמ"ס - וטוב שכך. הלשכה תמשיך לפרסם ארבעה נתוני אבטלה שונים כמו בימי הקורונה. זה חשוב כי נתון האבטלה הקלאסי שכולל רק בלתי מועסקים שמחפשים עבודה מתעלם לגמרי מאנשים שלא מחפשים עבודה כי אין טעם או כי הם התייאשו. הפרסום של ארבעה נתונים, חלקם מורחבים, יספק תמונה הרבה יותר מורכבת של האבטלה.

עד עכשיו נתוני האבטלה המורחבים היו קשורים לקורונה. הכוונה היא לנתק את הקשר הזה. כך למשל במקום להתייחס לאנשים שנעדרו מעבודתם בשבוע האחרון (שאלה המאתרת עובדים בחל"ת) מסיבות קורונה, תתייחס הלמ"ס להיעדרות מעבודה בשל סיבות כלכליות. במקום להתייחס לאנשים שאיבדו את עבודתם בתקופת הקורונה ולא מחפשים עבודה, יתייחסו לאנשים שאיבדו את עבודתם בשנתיים האחרונות ולא מחפשים. המשך הפרסום של הנתונים האלה חשוב כי כאשר הפער בין הנתון המצומצם והמורחב של האבטלה יגדל, יהיה ברור שהמשק בבעיה ולאנשים שנפלטו משוק העבודה הרבה יותר קשה לחזור אליו.