שווי הפנסיה של קצין צה"ל: 8.7 מיליון שקל בממוצע - פי 5.6 מעובד מדינה

דו"חות הממונה על השכר באוצר אינם רק אוסף נתונים על המשכורות, ובשנים האחרונות הפכו למסמך בו האוצר פורס את הליקויים שנמצאו במערכות השכר בכל גוף, ואף רומז על הפתרונות שינסה לקדם בפעם הבאה שהצדדים יגיעו לשולחן המשא ומתן. הפעם הגיע התור של מערכת הביטחון, בדגש על צה"ל והפנסיות.

המערכה על פנסיות הגישור היקרות. האם מוצדק שקצינים שמכניסים בין 50 ל־110 אלף שקל בחודש יזכו לחוק מיוחד שיכשיר להם תוספת פנסיונית של 1,500–3,000 שקל בחודש? זו השאלה שמנסה דו"ח השכר הנוכחי להעלות שוב. הגדלות הרמטכ"ל הן רכיב בפנסיה התקציבית שהתברר שניתן ללא סמכות חוקית, ובצה"ל מבקשים להכשירו באמצעות חקיקה. סוגיה זו לא מוזכרת במפורש, אך נרמזת לכל אורכו של הדו"ח.

האוצר מציג לראשונה איך נראית הפנסיה בקרב יוצאי צה"ל לפי דרגות. התמונה המפורטת מראה כי השונות בין מקבלי קצבאות הפנסיה גדולה מאוד. סגני אלופים מקבלים פנסיה חודשית של 20 אלף שקל בחודש, אלופי משנה מקבלים 28 אלף שקל, ואלופים לשעבר מקבלים 44.5 אלף שקל בחודש. לעומתם, רב-סרן מקבל 14.5 אלף שקל בחודש, בעוד הפנסיה הממוצעת של קצין היא 18.5 אלף שקל לחודש.

אצל הנגדים ממוצע הקצבה הוא 15.6 שקל בחודש. הנגדים הוותיקים ביותר מקבלים בממוצע כ־17 אלף שקל בחודש, בעוד הזוטרים מקבלים 8.3 אלף שקל בחודש. כל הסכומים כוללים את הגדלות הרמטכ"ל.

באוצר משלימים את התמונה באמצעות ניתוח הכלכלנית הראשית שמראה כי דווקא פורשי צה"ל שמקבלים את הקצבאות הגבוהות ביותר מצליחים מבחינה כלכלית אחרי שירותם הצבאי. כך אף שהקצבה שלהם גבוהה היא מהווה רק חלק קטן מהכנסתם. העשירון העליון של פורשי צה"ל מקבל קצבה של 22.7 אלף שקל, אך סכום זה מהווה רק 21% מכלל הכנסותיו, שכן יש לו הכנסות נוספות של 84.9 אלף שקל.

הניתוח מדגים באופן מוחשי כי מתחת לשם הקוד "הגדלות הרמטכ"ל" מסתתרת תוספת של 1,000 שקל לכאלה שנהנים מהכנסות חודשיות עצומות. ניתוח זה אמור לסלול את הדרך אל הפשרה שהאוצר מציע שהגדלות הרמטכ"ל יהיו דיפרנציאליות ויינתנו רק למי שמקבלים קצבה חודשית נמוכה, ויש סיכוי גבוה שלא ישתלבו בשוק התעסוקה באופן מיטבי לאחר שחרורם.

סוגיה נוספת שבה עוסק הדו"ח היא פנסיות הגישור. כלי זה נועד להשאיר צעירים מוכשרים בצה"ל, ולפיו מי שיישאר מספיק שנים בצבא יהיה זכאי לקצבה פנסיונית מיום השחרור עד לגיל 67. באוצר טוענים כי פנסיות אלה תופסות חלק גדול מתקציב צה"ל, ולא מאפשרות לו להעניק משכורות גבוהות בתחילת הדרך.

הממונה על השכר, קובי בר נתן, מזכיר את ההסכם שנחתם עם המוסד, שלפיו במקום פנסיות גישור גורפות יוכל הארגון לעבור למסלולי העסקה אחרים שנותנים שכר גבוה במקום הבטחות על פנסיה בעתיד. במוסד ובשב"כ כבר 17.4% מהעובדים נמצאים במסלולים שלא מזכים בפנסיית גישור, וגם במשטרה ובשב"ס יש התחלה זעירה של מגמה זו.

רוב התקציב מיועד לשכר ופנסיות. השכר הממוצע בגופי הביטחון גבוה מהשכר הממוצע במשרדי הממשלה. השכר הממוצע לאנשי הקבע בצה"ל הוא כ־23 אלף שקל בחודש, במשטרה כ־19 אלף שקל, בשב"ס 18 אלף שקל, בשב"כ ובמוסד 24.5 אלף שקל, וביחידות הסמך של מערכת הביטחון (כמו הוועדה לאנרגיה אטומית) השכר הממוצע הוא 30.4 אלף שקל בחודש. הוצאות השכר והפנסיה הן חלק מרכזי מתקציבו של כל ארגון, אבל במשטרה ובשב"ס הן מגיעות ל־77% מכלל התקציב. הנתונים לגבי צה"ל לא נמסרו, אך ההערכות הן שבגלל הוצאות הרכש הגבוהות, הוצאות השכר שם מהוות כ־50% מהתקציב.

חלק עיקרי מהוצאות השכר הולך לפנסיות התקציביות העצומות. שווי הפנסיה התקציבית של קצין צה"ל שפרש ב־2021 מגיע ל־8.7 מיליון שקל, לעומת 1.5 מיליון שקל בשירות המדינה (פי 5.6). הפער נובע מכך שהפנסיה הצה"לית גבוהה יותר וכן מהעובדה שהיא ניתנת למשך שנים רבות.

האוצר מדגיש כי גם במערכת הביטחון קיימת המחלה של שכר שעולה בחדות כתלות בוותק ובגיל. חלק מהעלייה בשכר בשל הגיל מובנת, אך עדיין קצב העלייה נראה חד מדי לפקידי האוצר.

האוצר מקדיש מאמץ לנפץ את התפיסה כי הקושי בגיוס שוטרים חדשים לתפקידים מבצעיים נובע מכך שהם מקבלים שכר נמוך. לפי הדו"ח, סיירים ובלשים מתחילים ברמת פעילות גבוהה מגיעים לשכר של 15.4 אלף שקל, וסיירים ובלשים ברמת פעילות נמוכה יותר מקבלים 13.7 אלף שקל. נתונים אלה מלמדים כי את קשיי הגיוס המשטרה צריכה לפתור לא באמצעות הגדלת השכר.

תגובת דובר צה"ל: "פעם נוספת בחר הממונה על השכר לפרסם את הדו"ח בלי לקבל את התייחסות צה"ל לאמור, בו ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון האחרים, וממשיך להישחק ביחס לכוחות הביטחון האחרים. כדי להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו.

"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמים ומפקדים בשדה. באשר לפערים מגדריים, אין כל פער בין בשכרם בצה"ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.

"צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה"ל, על כלל אוכלוסיות המשרתים השונות, לקראת דיוני התקציב הקרובים".