ארה"ב נאבקת בסין ותעשיית השבבים נאלצת להתיישר

בדצמבר האחרון הודיעה חברת המוליכים למחצה הדרום־קוריאנית מגנאצ'יפ באי־רצון על נסיגה מהמיזוג שהציעה בהיקף 1.4 מיליארד דולר עם חברת הפרייבט אקוויטי הסינית Wise Road Capital.

מלבד הרישום שלה בבורסת ניו יורק ונוכחות תאגידית נומינלית בדלאוור, למגנאצ'יפ אין פעילות מהותית בייצור, מחקר ופיתוח או מכירות בארה"ב. אבל זה לא מנע מהוועדה לפיקוח על השקעות זרות בארה"ב (CFIUS) – גוף שהוקם במקור בשנות ה־70 כדי לסנן את רכישת הנכסים האסטרטגיים בארה"ב על ידי מדינות אופ"ק – להתערב במיזוג. בצעד שהפתיע את תעשיית השבבים העולמית, CFIUS קבעה כי העסקה מהווה סיכון פוטנציאלי לביטחון הלאומי של ארה"ב, ולמעשה חיסלה את העסקה וזעזעה את המגזר. "באופן מסורתי CFIUS היתה מעורבת בנושאי אבטחה כמו נמלים ותשתיות, ובכל זאת היא חסמה את ההשתלטות על חברת השבבים הזו, הקטנה יחסית, שכמעט ולא היתה לה נוכחות אמריקאית", אמר כריס מילר, עוזר הוראה באוניברסיטת טאפטס ומחבר הספר "מלחמת השבבים: המאבק על הטכנולוגיה העולמית החיונית ביותר". "זה היה אות חשוב מאוד עבור התעשייה כולה", הוסיף.

המקרה של מגנאצ'יפ הוא דוגמה לאופן שבו המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין משפיעה על יצרניות השבבים, שעליהן מופעל לחץ הולך וגובר ליישר קו עם וושינגטון שמבקשת לעמוד מול עלייתה של סין כמעצמה טכנולוגית. החברות מתחרות על מענקים של מיליארדי דולרים בארה"ב במסגרת חוק השבבים והמדעים שמקיף 280 מיליארד דולר, ואינן רוצות להילכד במגבלות הבית הלבן שהופך ליותר ויותר ניצי.

"פייננשל טיימס" דיווח החודש כי ענקיות המוליכים למחצה הקוריאניות סמסונג אלקטרוניקס ו־SK Hynix מעריכות מחדש את השקעותיהן בסין בתגובה לסעיפים בחקיקה האוסרים על מקבלי מימון פדרלי בארה"ב להרחיב או לשדרג את קיבולת השבבים המתקדמת שלהם בסין במשך 10 שנים. מתחרות אחרות, כולל יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC ויצרניות השבבים האמריקאיות אינטל ומיקרון, שלכולן פעילות ייצור בסין, נמצאות גם תחת לחץ להגביר את הייצור המקומי בארה"ב כדי להקשות על בייג'ינג להשיג טכנולוגיית שבבים מתקדמת. הלחץ עשוי עוד לגדול בשעה שארה"ב פועלת לגייס את בעלות הברית שלה — דרום קוריאה, טייוואן ויפן – כדי ליצור את "ברית השבבים Fab 4" שנועדה לתאם מדיניות בנושא מחקר ופיתוח, סובסידיות ושרשראות אספקה.

יצרניות השבבים הקוריאניות, שהסתייגו היסטורית מלהיות צד ביריבות הטכנולוגית בין ארה"ב לסין, פעלו באופן שמעיד על הכיוון שאליו הולכת תעשיית השבבים העולמית. סמסונג ו־SK Hynix הגדילו את ההשקעות במפעלים בארה"ב וזאת אף שהן עדיין חשופות משמעותית לשוק הסיני. דרום קוריאה ייצאה ב־2021 50 מיליארד דולר של שבבים לסין, עלייה של 26% לעומת 2020, שמהווים כמעט 40% מסך יצוא השבבים של המדינה, לפי איגוד הסחר הבינלאומי של דרום קוריאה.

אבל הן כולן תלויות באופן כמעט מוחלט במספר קטן של מעצבי שבבים ויצרני ציוד בארה"ב, יפן ואירופה עבור הטכנולוגיה הנדרשת לייצור שבבים מתקדמים, מה שמספק לוושינגטון מינוף בתהליך ייצור המוליכים למחצה. החברות הללו כוללות את ספקיות תוכנות עיצוב השבבים האמריקאיות קיידנס, סינופסיס ומנטור גראפיקס, כיום Siemens EDA, יצרניות הציוד האמריקאיות אפלייד מטיריאלס, לאם ריסרץ' ו־ASML בהולנד, המייצרת את הכלים של ליתוגרפיית EUV הדרושים לייצור DRAM (זיכרון פעולה דינמי) חדשני של שבבי זיכרון. "לסין יש את השוק, אבל לארה"ב יש את הטכנולוגיה", אמר יאו האן־קו, ששימש כשר המסחר של דרום קוריאה עד מאי. "בלי טכנולוגיה, אין לך מוצר. בלי שוק, לפחות אפשר למצוא דרך לגוון ולזהות חלופות". סמסונג ו־SK Hynix שמתמחות בייצור שבבי זיכרון DRAM ו־NAND לא מייצרות את השבבים המתקדמים ביותר בסין.

יצרנית השבבים הגדולה בסין Semiconductor Manufacturing International Corp) SMIC) הודיעה בחודש שעבר כי החלה לשלוח אספקה של מוליכים למחצה מתקדמים של 7 ננומטר. עם זאת, אנליסטים אמרו שללא גישה לציוד המתוחכם ביותר בעולם, SMIC תתקשה לסגור את הפער מול סמסונג ו־TSMC שהן ספקיות גלובליות גדולות של שבבי 5 ו־4 ננומטר.

אדם המקורב ל־TSMC, השולטת בשוק ייצור השבבים העולמי, אמר כי לא סביר שלחקיקה האמריקאית תהיה השפעה דרמטית (על החברה) שכן ממשלת טייוואן ממילא כבר הטילה מגבלות על ייצור שבבים מתקדמים בסין.

אבל דילן פאטל, אנליסט ראשי ב־SemiAnalysis, אמר כי להגבלות של ארה"ב על יצוא ציוד חדשני לסין תהיה השפעה על יצרניות שבבי זיכרון קוריאניות. הוא הוסיף כי נתח הייצור שלהן בסין "צפוי להצטמצם עם הזמן באופן משמעותי". "זה יהיה בלתי אפשרי עבור SK Hynix להשתמש ב־EUV בסין, ואם הם ישתמשו בטכנולוגיה ישנה יותר, אז הפעילות שלהם תהפוך ללא חסכונית — כך שעבורם ועבור כל יצרניות השבבים המובילות האחרות, ה־DRAM בסין גמור", אמר פאטל. "זה לא אומר שהם יסגרו את מפעל ה־DRAM שלהם, יש סיכוי גבוה יותר שימירו אותו למתקן NAND אבל זה תחום שבו הם וסמסונג יימצאו מול תחרות מקומית נוקשה ביותר".

הדילמה של יצרניות שבבים קוריאניות ואחרות היא כיצד להתקרב לארה"ב ולפעול הרחק מסין מבלי לעורר תגובה נגדית מבייג'ינג, שהתנגדותה למה שגורמים רשמיים בארה"ב מתארים כ "friendshoring" (המחויבות לעבוד עם מדינות שמחזיקות בנורמות וערכים משותפים לגבי ניהול הכלכלה הגלובלית) הולכת וגוברת.

"ההתנתקות משוק כה גדול אינה שונה מהתאבדות מסחרית", נכתב במאמר מערכת ב"גלובל טיימס", עיתון לאומני סיני בבעלות המדינה. "ארה"ב מושיטה לדרום קוריאה סכין ומאלצת אותה לעשות זאת".

עם זאת, פאטל אמר כי התלות המתמשכת של סין בשבבים ובטכנולוגיות מקבוצות זרות פירושה שיכולת התמרון שלה מוגבלת. "בייג'ינג זקוקה ליבוא השבבים הזה לתעשיות הייצור שלה. מה הם יכולים לעשות, להפסיק לייצר אלקטרוניקה בסין?". לדבריו, וושינגטון יכולה להגביר עוד יותר את הלחץ על ידי איסור יצוא של ציוד לייצור שבבים המשמש לייצור שבבי זיכרון NAND מתקדמים למפעלים סיניים, כולל כאלה שבבעלות חברות זרות. לסמסונג ו־SK Hynix יש מפעלי שבבי זיכרון NAND בסין.

דיוויד האנקה, שותף במשרד עורכי הדין ארנטפוקס שיף בוושינגטון, המייעץ לחברות רב־לאומיות בנושאי תחרות בסין, אמר שטוב יעשו יצרניות השבבים אם יטו אוזן לרוח שמאחורי חקיקת השבבים ולא רק לתוכן החקיקה עצמה. "התרומה של חברה לפיתוח הטכנולוגי של סין תיבחן בקפדנות", אמר האנקה, וציין כי מענקים ליצרני שבבים ייבדקו כל שנתיים על ידי משרד המסחר האמריקאי. "לחברות שמתנהלות קרוב מדי לקצה תהיה בעיה ביחס למה שהחקיקה הזו מאפשרת להן לעשות".

הוא הוסיף כי חברות צריכות לשקול גם את האפשרות שוושינגטון תנקוט מדיניות לוחמנית עוד יותר בעתיד הקרוב. הרפובליקנים עשויים לכבוש מחדש את בית הנבחרים ואולי אף את הסנאט בבחירות האמצע בנובמבר. "סין פועלת בנחישות בכל מה שנוגע לניסיונות לעקוף את הרגולציה האמריקאית. לכן לא יהיה זה מפתיע אם יהיו בגבעת הקפיטול מי שיאמרו בעוד שנה או שנתיים שהחקיקה הנוכחית היתה חלשה מדי".