"סגירת הברז" מטעם המשקיעים בחברות סטארט-אפ בצל המלחמה ובלימת הידרדרות להליכי חדלות פירעון

מלחמת חרבות ברזל שהחלה באותה שבת שחורה ב-7.10.23, עלולה להיות ה"קש ששבר את גב הגמל" עבור עסקים וחברות רבות שגם ככה ספגו מכות קשות בשל מגיפת הקורונה ולאחריה הטלטלה שחוותה המדינה בצל המחאה כנגד הרפורמה המשפטית.

התחזיות צופות גידול ניכר במספר העסקים שיקלעו לקשיים כלכליים נוכח חוסר הוודאות המאפיין ימים אלו בצל המלחמה וכבר עתה נרשמה האטה ניכרת בהיקף עסקאות ההנפקה והמכירה וצניחה במספר האקזיטים לחברות סטארט אפ והתמונה המצטיירת מעוררת דאגה בענפים רבים לרבות ענף ההייטק וחברות הסטארט אפ.

חברות הזנק, או בשמן המוכר חברות סטארט אפ ממונות לרוב על ידי משקיעים חיצוניים שהם אלו שמזרימים לחברה את החמצן שהיא זקוקה לו על מנת להתפתח ולהעמיק את פעילותה.

מצב המלחמה בישראל יוצר, מעצם טבעו, חששות רבים בקרב משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות ישראליות, גורר ירידה משמעותית בהיקף הכספים המוזרמים לחברה ואף עלול לגרום ל"עצירת הברז" בקרב המשקיעים הקיימים באופן המאיים על קיומן של חברות הסטארט אפ שמעצם מהותן אינן יכולות "לחיות" בכוחות עצמן.

הקושי בשמירה על המשקיעים הקיימים ובאיתור משקיעים חדשים עלול להוביל חברות רבות למצב בו אין הן יכולות להמשיך לפעול באופן שוטף, לשלם משכורות לעובדים ולעמוד בהתחייבויות מול ספקים, ויאלץ חברות אלו לאתר פתרונות יצירתיים להתמודדות עם המציאות החדשה.

היערכות מבעוד מועד עשויה להקטין את הסיכונים לקריסת החברה ולעצור את הידרדרותה למצב של "אין מוצא". בנוסף חברי הדירקטוריון ו"הבורד" עלולים למצוא עצמם חשופים למגוון טענות מצד הנושים במקרה של חדלות פירעון.

מה ניתן לעשות כדי לעצור את "כדור השלג"?

כלל האצבע העיקרי והראשון הוא לא לטמון את הראש בחול! ברובם המכריע של המקרים קיימים סימנים מוקדמים המעידים על תחילת ההידרדרות הכלכלית כגון קושי בתשלומים לעובדים, איחור בתשלום לספקים, בעיות בתזרים החודשי וכד'.

חשוב ורצוי שחברי הנהלת החברה יהיו עם יד על הדופק ויקבלו, באופן שוטף ועקבי, דיווחים מלאים לגבי מצבת נכסיה והתחייבויותיה של החברה, כך שיהיה ברור מהו הסיכון אליו נחשפת החברה וכמה כסף דרוש לה בהנחה שתאלץ לסגור את פעילותה.

גלעד נרקיס | צילום: יח"צ

איתור מוקדם של תרחישים שליליים יכול למנוע, במקרים רבים, מפולת שלגים הרסנית, ובפרט נכון הדבר בנוגע לחברות סטארט אפ אשר מתנהלות באופן קבוע כש"חרב מונפת מעל צווארם", ודווקא בחברות אלו קיימת חשיבות רבה לשקיפות מלאה לחברי ההנהלה ויצירת מסד נתונים מלא שיסייע בקבלת החלטות מושכלות ובצמצום נזקים.

ואם בכל זאת לא ניתן לעצור את ההידרדרות והחברה נתקלת בקושי כלכלי שמתחיל לסכן את קיומה, האם הברירה היחידה היא פנייה להליכי חדלות פירעון?

הפתרון הראשון שעולה למרבית העסקים במקרה כזה הינו פנייה להליכי חדלות פירעון, כשלעיתים לא נבדקות באופן רציני ואמיתי חלופות אחרות והשאלה שנשאלת היא האם זהו הפתרון היחיד.

לחלופה זו קיימים יתרונות רבים לגבי אלו הנוקטים בה ובפרט לאור הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 אשר שם דגש על שיקומו של החייב (יחיד או תאגיד) וחזרתו למסלול חיים תקין. בטרם תתקבל ההחלטה באם לבחור בחלופה מוכרת זו, חשוב לזכור כי הליכי חדלות פירעון אומנם מתווים דרך סדורה להסדרת החובות אבל טומנים בחובם חסרונות וקשיים רבים שלעתים אינם נלקחים ברצינות הראויה. הליך חדלות פירעון הוא לא גזירת גורל ואסור שתהא הבחירה הראשונית שיש לבחור בכל מצב של קושי תזרימי או קשיים כלשהם אליהם נקלעת החברה.

ישנם הליכים מוקדמים שניתן לפעול בהם לפני שמגיעים למצב של חדלות פירעון ובוודאי שרצוי ומומלץ לנקוט בהם.

ראשית, חשוב להכיר את הוראת ניהול בנקאי תקין מספר 450 ככל וקיים חוב כלפי המערכת הבנקאית - במסגרת הוראה זו, מחוייבים התאגידים הבנקאיים לנהוג במשנה זהירות בהליכי גביית חובות. כלומר, בשלב ראשון, על נושאי משרה בחברה ובעלי אינטרס למנוע את "כדור השלג" ואת הידרדרות החברה למצב של חדלות פירעון, לדרוש את שמחוייב מהבנק - לנהל הליך של הידברות עם נציגים מוסמכים של המערכת הבנקאית במטרה להגיע להבנות. שנית – ניהול הליכי הידברות מול הנושים, חלק מהחובות שהחוק מטיל על דירקטור או מנכ"ל כפי שקבוע בחוק הוא "ניהול מו"מ עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב" - במילים אחרות-לנהל מעין "גישור" המערב את כל השחקנים המשתתפים בהליך שלגישתי הינו בעל יתרונות רבים. פנייה לאפיק של הידברות וניהול מו"מ (ואף גישור) טומנת בחובה יתרונות רבים מעבר להגעה להסדר בין הצדדים הרלוונטיים המקבלים משנה חשיבות בהליך חדלות הפירעון.

מה האפשרויות העומדות בפני בעלי המניות, דירקטורים וחברי הנהלת החברה, במקרים בהם הליך ההידברות לא צלח?

ככל ונסיונות המו"מ, ההידברות והגישור לא הניבו תוצאות רצויות (בדרך כלל הסדרי חוב) ונראה שלא ניתן להגיע גם עם אחרים להסדרים נקודתיים, יש לשקול הליך חדלות פירעון אולם במקרה כזה חשוב לבחון את מגוון האפשרויות הקיימות בהתאם לחוק ולבחור במסלול המיטבי אשר יגרום לנזקים המינימליים לחברה ולבעלי התפקידים בה.

בתמצית ניתן למיין את המסלולים הקבועים בחוק למספר ערוצים עיקריים-תוכנית לשיקום כלכלי; ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד, הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים והליכים בהתאם לתיקון מס' 4 שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021.

הערוץ הראשון- תוכנית לשיקום כלכלי עוסק בתוכנית שיקום כלכלי שמטרתה שיקומו של התאגיד. השונה בהליך זה מההליכים האחרים הוא בניהול הערוץ תחת כנפיו של בית המשפט ובמסגרתו. על מנת לעשות שימוש בערוץ זה על התאגיד לפתוח בהליך חדלות פירעון על כל המשמעויות הנובעות מכך, קרי, אובדן השליטה בניהול התאגיד, מינוי בעל תפקיד, תיוג החברה כחדלת פירעון והיעדר אפשרות אמיתית להחזיר את הגלגל אחורה. מטרת הפעלת התאגיד במסגרת ערוץ זה היא לאפשר לנאמן, שמינה בית המשפט, "אורך נשימה" לשם גיבוש התוכנית לשיקום כלכלי של התאגיד. בזהירות המתבקשת יאמר כי התאגיד, בעליו והנושים, תלויים במצב דברים זה בבעל התפקיד, ביכולותיו, כישרונותיו והשקפת עולמו לשם הצלחת ההליך- לטוב ולרע .

הערוץ השני-הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. הסדרי חוב אלה יתנהלו ברובם מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת ערוץ זה פונה החייב או התאגיד לבית המשפט במטרה להגיע להסדר. להבדיל מהגשת בקשה לפי פרק ב', במסגרתה ניתן צו עיכוב הליכים אוטומטי וממונה נאמן, במסגרת פרק י' החייב למעשה "נהנה" מהפריבילגיה כי עדיין לא ניתן צו הליכים נגדו, על כל המגבלות שבו, וביכולתו להגיע להסדר עם נושיו בהליך מזורז וללא כתמים רבים. לשם כך נדרש החייב לעמוד בשורה של מטלות על מנת לשכנע את בית המשפט כי יש להיעתר לבקשתו. כך על החייב להגיש יחד עם הבקשה דוח רו"ח ופירוט כיצד יוכל להפעיל את החברה בתקופת הבינים, מהי הצעת ההסדר ודרך מימונה.

הערוץ השלישי, הנו הליך הסדר שזה לכינוי הסדר במסגרת "תיקון 4" אשר נחקק בעקבות משבר הקורונה במסגרתו, הוראות ייחודיות שאפשרו עיכוב הליכים ליחידים ותאגידים אשר ביקשו להסדיר את חובם. לשם כך איפשר המחוקק לקבל מבית המשפט עיכוב הליכים לשם ניהול מו"מ והגשת הסדר. חשוב לציין כי בתי המשפט החילו את הוראות התיקון גם על חברות שנקלעו לקשיים שלא באופן ישיר כתוצאה ממגיפת הקורונה. נוכח יתרונותיו של ערוץ זה, נעשה בו שימוש תדיר על ידי תאגידים ויחידים תוך שבית המשפט מתגמש שוב ושוב ומאפשר לצדדים לבחור במסלול מיטבי זה.

ואם בכל זאת הגיעה החברה למצב של חדלות פירעון, מהי אחריות נושאי המשרה בה?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, המסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון, מרחיב את תחום האחריות של נושאי משרה בתאגיד ומטיל עליהם את החובה לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון, ומי שלא פעל כאמור עשוי להיות מחוייב בגין הנזק שנגרם לנושים עקב מחדלו.

פירושו של דבר הוא שבעלי הסמכות בתאגיד נושאים באופן רשמי באחריות לכל נזק שעלול להגרם לנושים במידה ולא פעלו לתקן את המחדל בחברה והם מחוייבים לפעול כדי לצמצם את היקף חובות החברה מבעוד מועד.

יחד עם זאת החוק קובע כי חזקה על דירקטור או מנכ"ל שנקט באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם פעל לקבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים; ניהל משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב או פתח בהליכי חדלות פירעון.

חשוב לזכור כי נקיטה בהליכים מסודרים, בשליטה ומתוך תכנון ומחשבה קדימה מקטינה את הסיכוי לטענות שייתכן ויגיעו מצד הנושים באשר להתנהלות ההנהלה והדירקטוריון.

לסיכום, השאיפה היא להביא לשיקומה של החברה ולגישתי, ניהול הידברות (בין במסגרת הליך גישור ובין במו"מ ישיר מול נושי החברה) והחשיפה של נושאי המשרה בחברה, ליתרונות תהליך ההידברות, למהותו ולדרכים האפקטיביות לניהולו, תמקסם את היכולות לצמצם את הנזקים שעלולים להיגרם לחברה, למשק ובמקרים מסויימים אף לנושאי המשרה באופן אישי (חשיפה לתביעות בגין ערבויות או שעבודים של נכסים אישיים להבטחת חובות התאגיד). לאחר מיצוי ניסיונות ההידברות ורק אם אלו נכשלו, יש לבחור בחלופה המתאימה בהתאם לחוק ולשקול בכל מקרה לגופו את האפשרות שתמזער באופן מקסימלי את הנזקים שיגרמו לחברה ולבעלי מניותיה, מנהליה ובעלי העניין בה.

מאת עו"ד גלעד נרקיס

מחבר הספרים "החוזה הבנקאי כחוזה יחס" ו"חוק אשראי הוגן"

מתמחה בבנקאות ובחדלות פירעון

בעלים של משרד גלעד נרקיס – משרד עורכי דין

d&b – לדעת להחליט