תרומות נעצרו - ואוניברסיטאות היוקרה יפעלו נגד האנטישמיות

בכירי האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית יתכנסו השבוע כדי לגבש דרכים להתמודד עם המתיחות שזעזעה את הקמפוסים והלחיצה את התורמים בעקבות מתקפת חמאס על ישראל.

שיעור ההרשמה לשני ימי סימפוזיון באוניברסיטת ברנדייס - היוזמה הנשיאותית למלחמה באנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה - שאמורים היו להתקיים כאירוע נישתי לקולג'ים בבוסטון, זינק מאז המתקפות. כמעט 100 גורמים רשמיים, בין השאר מאוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה ופנסילבניה, צפויים להשתתף באירוע.

"האווירה בקמפוסים מתוחה מאוד", אמר רון ליבוביץ, נשיא ברנדייס, שנוסדה לפני 75 שנה על ידי יהודים אמריקאים כאוניברסיטה בלתי סקטוריאלית. "אנחנו מיקרוקוסמוס של החברה שבה אנו חיים. הקיטוב כעת הוא חסר תקדים ואינו מאפשר להתבטא. אנחנו מנסים להתייחס לכך".

אוניברסיטאות נמצאות תחת מתקפה מצד סטודנטים, מרצים ותורמים על כישלונן להגדיר את הגבולות בין חופש ביטוי לביטויי שטנה. לפי הטענה, המוסדות הגיבו באיחור לאירועי אנטישמיות, אסלאמופוביה ו"דוקסינג", כלומר חשיפת סטודנטים שהם לפי הטענה אנטישמים. בין השאר, המשטרה חוקרת איומים שהופנו נגד מזנון כשר בקורנל ותאונת פגע וברח כנראה על רקע גזעני, שבה נפצע סטודנט ערבי מוסלמי בסטנפורד.

בעקבות האירועים, תורמים איימו למשוך את כספם, ומעל 24 פירמות פרקליטים הזהירו כי לא ייקחו לעבודה בוגרים התומכים באנטישמיות. כמה מהם גם משכו הצעות עבודה קיימות.

גורמים באקדמיה יצאו נגד מה שהם הגדירו ניסיונות לא מספקים מצד הנהלת המוסדות לעודד שיח תרבותי יותר ולקיים אירועים שיקרבו בין אקדמאים, סטודנטים ודוברים מהחוץ.

שושנה השל, מרצה ללימודי יהדות באוניברסיטת דרטמות', ששידרה לסטודנטים בסטרימינג שיחות עם מומחים בעלי דעות ורקעים שונים ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר, ציינה: "אני פשוט לא מבינה מדוע הקולג'ים הללו לא מתנהלים כך. יותר מדי עמיתים אומרים שהנשיאים שלהם יושבים בחיבוק ידיים".

ממשל ביידן מזהיר: מוסדות חינוך שלא יטפלו בגילויי שנאה צפויים לקנסות חדשות חוץלכתבה המלאה

השל שיבחה את נשיאת דרטמות' על תמיכתה. "חשוב מאוד שנמצא דרכים לקיים שיח מכובד ונעים. אנחנו לא מחפשים כאן אשמים, אלא מחפשים להבין ולאחד בין חברי הקהילה האקדמית", ציינה.

באוניברסיטת קולומביה, כרזות של חטופי חמאס נתלשו בשבוע שעבר. חלקם הוחזרו באופן שיקשה את הסרתם. בהפגנה שנערכה מחוץ לאחת הספריות, סטודנט פלסטיני ציין כי קולומביה כשלה בבדיקת אירועים אסלאמופוביים. "חיכינו עשרה ימים כדי לקבל אישור לאירוע הזה, אבל מדי יום מתים כמה מאות אנשים בעזה", אמר. בהפגנה קטנה יותר, שקד צבר, סטודנטית ישראלית בברנרד, השלוחה של קולומביה לנשים, ציינה: "אנחנו אמורים לקיים חשיבה ביקורתית ולהיות סובלניים, אבל אנשים לא רוצים לשמוע זה את זה. אין לי פתרון".

אקדמאית בכירה בקולומביה, שהתייחסה לוויכוחים ולסגנון הדיבור של סטודנטים, ציינה: "הבורות בקרב האליטה הצעירה מוכיחה עד כמה כשלנו כמוסד חינוכי". אותה אקדמאית תומכת ביישום תוכנית שבמסגרתה האוניברסיטה תקיים דיונים שמטרתם לבאר ביטויים שהפכו נפוצים בשיח הנוכחי, כמו קולוניאליזם, רצח עם, שואה ואפרטהייד.

ביום שישי האחרון, קולומביה השעתה סטודנטים המשתייכים לארגון צדק לפלסטין על הפגנה שקיימו ללא אישור, זאת שבוע אחרי שברנדייס השעתה את חברי הארגון בקמפוס שלה על "הפצת שיח רעיל", לפי ליבוביץ. פירוש הדבר, כי הארגון לא יוכל לקבל מימון של האוניברסיטה, לשריין מקומות בקמפוס או להשתמש בשם של האוניברסיטה. "חופש הביטוי קיים, אבל יש לזה השלכות", אמר. "יש לנו קודים מאוד ברורים של התנהגות ועקרונות חופש ביטוי. ברגע שאלה נחצים, להשקפתנו זה כבר לא כל כך חופשי".

PEN אמריקה, ארגון זכויות אדם, פרסם החודש הנחיות לגבי התמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים וציין כי במקרים של "איומים אמיתיים, הטרדה וכל התנהגות אחרת שמפרה את החוק", יש מקום לנקיטת הליך פלילי. לפי הארגון, הוא מכין הנחיות גם להתמודדות עם אסלאמופוביה. "אנחנו צריכים לוודא כי חוקים ייאכפו באופן שווה על כולם", ציינה מנכ"לית הארגון סוזן נוסל. "אני לא חושבת שראינו בשנים האחרונות קיטוב כזה בקמפוס".