בנק אוף אמריקה: "אירופה צריכה להמשיך לשלם ולהתפלל"

בנק אוף אמריקה, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, הוציא תחזית לשוק האנרגיה בשנת 2023, והתוצאות לא נראות חיוביות – מבחינת המשק וגם הסביבה. הדו"ח צופה האטה בכלכלה העולמית בשנת 2023 עם צמיחה של 2.4% בלבד. ארצות הברית, גוש היורו ובריטניה צפויים להיכנס למיתון בשנה הבאה. כלכלות אחרות בעולם, מלבד סין, צפויות להיחלש בהתאם.

ההאטה בצמיחה צפויה, כך על פי הדו"ח, להוביל לביקוש של 102.6 מיליון חביות נפט ביום בשנת 2023, עלייה של 1.5% בלבד בביקוש לנפט לעומת 2022. על אף העלייה המתונה, מדובר בביקוש גבוה מזה שלפני מגפת הקורונה. מרבית הגידול בביקוש צפוי להגיע מסין, בעיקר לעומת הביקוש במדינות ה-OECD. כל אלו יובילו, לפי הערכת הבנק, למחיר ממוצע עבור חבית נפט מסוג ברנט של כ-100 דולר (המחיר כיום עומד על 83 דולר לחבית), כאשר המחיר הממוצע בשנת 2022 עומד על 101 דולר לחבית.

חשש נוסף שעולה הוא הקושי באספקת המלאי של המדינות המפותחות. על פי הדו"ח, מאגרי הנפט של מדינות ה-OECD נמצאים בנקודה הנמוכה ביותר לעונת החורף מאז שנת 1986 (3.96 מיליארד חביות). כמו כן למרבית מדינות +OPEC, מלבד איראן, יש יכולת מוגבלת להגדיל את הפקת הנפט שלהן. לערב הסעודית ואיחוד האמירויות יחד יש יכולת להגדיל את התפוקה בפחות ממיליון חביות ביום.

אחת הכותרות המדאיגות בדו"ח נגעה לחורף הבא באירופה: "אירופה צריכה להמשיך לשלם ולהתפלל". בעוד כיום מרבית מדינות אירופה הגדילו את מאגרי הגז הטבעי שלהן ביחס לחמש השנים האחרונות, הבנק צופה כי הימשכות המלחמה באוקראינה תקשה על המשך צבירת מאגרי גז טבעי גם בחורף הבא. צינורות הגז נורדסטרים 1 ו-2 יכולים להוביל כ-110 BCM בשנה (סך צריכת הגז הטבעי בישראל עומדת על 13-12 BCM בשנה), המהווים 31% מסך הצריכה האירופית. השבתת הצינורות לחלוטין תגדיל את הצורך ביבוא גז ממקורות אחרים כגון מצרים. בכך מדינות אירופה צריכות להתכונן לשינוי מבני ביבוא הדלקים שלהן במהלך העשור הקרוב.

כפתרון ביניים למחסור בגז החלו מדינות להגדיל את השימוש בפחם המזהם לייצור חשמל. הביקוש הגובר לפחם ברחבי העולם, שהעלה את מחירו ב-140% מתחילת השנה, היה גם הסיבה המרכזית לעלייה במחיר החשמל בישראל שתחל בינואר הקרוב. עם זאת, בדו"ח מציינים שמדובר בפתרון זמני בלבד שכן מחויבויות סביבתיות ימנעו ממדינות אירופה להמשיך לשרוף פחם בהיקפים משמעותיים לאורך זמן. בשל כך יצטרכו באירופה, מלבד הגדלת תפוקת הגז הטבעי, להגדיל את היבוא של גז נוזלי בצורה משמעותית בהרבה מזו שיש כיום.

חדשות בעייתיות נוספת לכדור הארץ הן שהמלחמה באוקראינה הובילה לתעדוף הביטחון האנרגטי על פני שיקולים של איכות הסביבה. בעוד בשנים שקדמו למלחמה באוקראינה מדינות בעלות דירוגי ESG (אחריות חברתית תאגידית) גבוהים יותר הציגו יחס P/E (מחיר מניה לעומת רווח) גבוה יותר, בבנק מעריכים כי המלחמה באוקראינה שינתה את התמונה. כעת לא רק שמדינות בעלות ביטחון אנרגטי הציגו נתונים גבוהים יותר, אלא גם דירוגי ה-ESG מתואמים שלילית עם יחס ה-P/E.