גם כשנפרדים – באלפיון העליון מתגרשים אחרת

עד כמה שונה תהליך גירושין באלפיון העליון מתהליכי גירושין אחרים?

"גירושין של האלפיון העליון זה סיפור שונה מאוד ממקרי גירושין המתרחשים בקרב שאר המעמדות הסוציו אקונומיים", מסביר עו"ד איתן קוהלי, בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה, ומאחוריו מעל ל 25 שנות ניסיון בתחום דיני המשפחה, ומעל לעשור של ניסיון בניהול תיקי גירושין באלפיון העליון, "יש כאן היבטים כלכליים מקומיים ובינלאומיים, דיסקרטיות, ומו"מ המתנהל בצורה שונה ממקרי גירושין 'נורמטיביים'. לפעמים, גירושין מכוערים שמגיעים לפיצוץ יכולים לפגוע לא רק בסביבתם של בני הזוג, אלא גם בעסקים של בני הזוג, וככל שהם יותר גדולים – הגירושין מהווים גם סכנה לעובדים רבים, ומשפיעים אפילו על חסכונות של אנשים רבים כאשר אחד מבני הזוג מעורב בחברה בורסאית".

האסטרטגיה הנכונה

לדברי עו"ד קוהלי, המאפיינים המיוחדים של תיקי גירושין באלפיון העליון מביאים לכך שרוב תיקי הגירושין נגמרים בפשרה, וזאת בניגוד לתיקי גירושין אחרים, "90% מתיקי הגירושין של האלפיון העליון נגרמים בפשרות. יש עשרה אחוזים שדווקא רוצים לנהל מלחמה ולדעתי זה לא הדבר הנכון לעשות, וגם לדעת בית המשפט שמתקשה פעמים רבות להבין את העניינים הכלכליים, מה שגורם לבית המשפט להביא מומחים חיצוניים שעולים הון תועפות ומייצרים ניהול תיק ארוך שמייצר לרוב נזקים, ולכן עדיף לסגור את הנושא בפשרה והסכם. בהכללה, אנשי עסקים גדולים מעדיפים להגיע לפשרות מאחר והם לא רוצים לפגוע במה שהם בנו, בשם שלהם, בעסקים שלהם, ולא רוצים לשתף מידע ולהיחשף בכאלה רמות. לעומת זאת, בגירושין רגילים ההיפך הוא הנכון. כ - 25% מסיימים בפשרה בעוד 75% מגיעים עד כדי פסק דין בבית משפט. בתיק רגיל של ענייני משפחה יש פעמים רבות מריבה על כל שקל כי הוא חשוב, מאחר ולא מדובר על אנשים עם יכולת כלכלית בלתי מוגבלת. וגם בעניין הזה יש שוני בין גירושין רגילים לבין גירושין באלפיון העליון. זה לא שאנשים עשירים מתנהגים תמיד בנדיבות עם הגרוש/ה שלהם, אבל היכולת והאמצעים הכלכליים מאפשרים להם להשתמש בכסף כאמצעי לסיום הקשר ולהתנתקות של בני הזוג".

עו"ד איתן קוהלי | צילום: מיטל קטן

במקרים רבים מדובר על תאים משפחתיים שבהם הגבר הוא זה ששולט על העסקים המשפחתיים ועל הרכוש הרב, לעיתים זאת האישה. עו"ד קוהלי נוהג לייצג גם את הצד ששולט ברכוש וגם את הצד השני - תלוי מי מהצדדים פנה אליו ראשון. לדבריו, הוא בד"כ מנתח את התיק ומנסה להבין כמה רכוש יש ברשות המשפחה, והאם יש נכסים מוסתרים. "בגירושין רגילים זה טריוויאלי שמגישים תביעות עבור מזונות ילדים ומזונות אישה, משמורת, רכוש ותביעת גירושין בבית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה, כאשר מנווטים את הדיונים לפי הערכאה המתאימה ללקוח. אני בודק מה יותר נכון ויודע בדיוק לאיזו ערכאה לקחת את הטיפול בתיק – זה עניין של ידע וניסיון. באלפיון העליון זה שונה כי שם זה חברות על גבי חברות, מרביתן מעבר לים, וצריך לדעת איך לנהל את התיק מבחינה משפטית אבל גם מבחינה כלכלית מקצועית. כשיש לך חברות מעבר לים, חברות רציניות. ניקח לדוגמה מצב שהוא תדיר יותר, שבו הגבר הוא המפרנס והאחראי על התחום הכלכלי, והאישה מעורבת פחות. כשאני מייצג את האישה, אנחנו מבצעים איסוף של מידע רב, כולל שימוש בחוקרים פרטיים מנוסים, כדי לקבל את המידע המלא לגבי החברות שברשות הבעל, מה עומד מאחורי החברות, איפה הן יושבות, מה מצבן הכספי, מי השותפים שלו וכמה כסף יש להם. אחרי איסוף החומר אנחנו נפגשים עם הצד השני ובאי כוחו ובאים לשולחן המו"מ מוכנים. אם הבעל לא רוצה לשבת למו"מ הוא צריך להבין שגם השותפים שלו הולכים להיכנס ולהעיד בתיק הזה וזה בדר"כ גורם לבעיות מיותרות. באופן כללי, האיש צריך להבין שיש לו מה להפסיד ולכן עליו להיות הוגן עם האישה. פעמים רבות מדובר באנשים שלא רוצים להיחשף – אפילו בשמם, ומנגד הם גם לא רוצים לתת 50% לאישה, למרות שהיא שותפה ב 50% לפי החוק. מה שהאיש ירצה לרוב זה לנהל מו"מ ולא לשלם את כל ה 50%, כאשר ברוב הפעמים, גם האישה לא תתעקש על 50% - היא תרצה לשמור על אותה רמת חיים ולחיות ברווחה וללא דאגות, כך שניתן למצוא פשרה שבה האיש לא יצטרך להביא את השותפים שלו להעיד, לפגוע בחברה שלו, לחשוף סודות בפני בית המשפט, ולהמשיך לנהל באופן רציף וללא פגע את החברות שברשותו, תוך שמירה על נזילות גבוהה".

לדברי עו"ד קוהלי, כאשר הוא מייצג את הצד 'החזק' מבחינה כלכלית, האסטרטגיה משתנה ומותאמת לנסיבות, אם כי החתירה לסיום הנישואין במשא ומתן מנחה אותו גם במקרה שכזה, "בייצוג של הגבר שהוא בעל הממון אני צריך לבנות לו את ההגנה הטובה ביותר כי אני יודע מה הייתי עושה אם הייתי בצד השני. הכי חכם זה לנהל מו"מ ולעשות כל מאמץ לסגור בפשרה. כשאני מייצג אנשים מהאלפיון העליון אני שואף להגיע ל 25-30% באמצעות פדיון נכסים המומרים לסכומים עצומים, ובכך לאפשר לצד השני רמת חיים גבוהה ושהאישה, ככל והיא הצד החלש, תהיה מרוצה. הרבה פעמים אני מסביר למי שנמצא בצד 'החלש' כי אם בעל הממון לא ימשיך לנהל את העסקים בצורה טובה אז כל הצדדים יהיו מופסדים – הרי אם החברה תיפול כולם יפסידו וגם הצד 'החלש' לא יהנה מרווחה כלכלית. עדיף לא לפגוע בצד השני באופן שיגרום לפגיעה עצמית ולמצוא את המאזן המתאים שכולם מרוצים".

עו"ד קוהלי מביא כדוגמה תיק שניהל באחרונה בו המריבה הייתה על רכוש בשווי 400 מיליון שקלים. האישה רצתה בתחילה חצי מהסכום, אך לאחר שהבינה כי מצב שכזה יקריס את העסק של הבעל, היא הסתפקה לאחר מו"מ ברכוש ומזומן בשווי של כ 100 מיליון שקלים, וכל הצדדים יצאו מרוצים.

ומה קורה מבחינת מזונות והסדרי ראיה?

מבחינת מזונות ילדים, לרוב, ישנן שתי אפשרויות מרכזיות: הראשונה קשורה לילדים מגיל 0-6, אז המזונות חלים באופן אבסולוטי על האב. מזונות מגיל 6 יכולים להתחלק בין שני ההורים, תלוי בנסיבות. והשאלה הנשאלת היא: האם כך נהוג גם במשפחות האלפיון העליון?

ובכן, לדברי עו"ד קוהלי, התשובה היא: לא.

"מעבר לסיפוק המזונות ההכרחיים עבור קטינים כגון: בגדים, נעליים, צעצועים וכו', הרי שההורים חייבים בסיפוק צרכיהם של הקטינים עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים עד ערב הפרידה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור הכנסה כספי העומד לרשותם. אם הילדים למדו בבתי ספר פרטיים, לבשו בגדי מעצבים, השתתפו בחוגים יוקרתיים וטסו לחו"ל מספר פעמים בשנה לפני הגירושין, אם ההורים יכולים לעמוד בהמשך שגרת החיים הזאת, הדבר יקבל ביטוי בבואו של ביהמ"ש לפסוק מזונות קטינים המשתייכים למשפחה של האלפיון העליון, וסביר מאוד שלא ייפסקו עבורם מזונות מינימאליים כפי הנהוג במשפחות "רגילות"".

עו"ד קוהלי מציין שהדבר נכון גם לגבי מזונות האישה, "גם אישה המשתייכת למעמד האלפיון העליון זכאית ליהנות מאותה רמת חיים ממנה נהנתה כפי שהיה בזמן שיחסיהם של בני הזוג היו תקינים והם ניהלו חיים ראוותניים, ולכן היא תהיה זכאית למזונות אישה חודשיים, עד למועד סידור הגט. אם רמת החיים של האישה צפויה לרדת באופן משמעותי בעקבות הגירושין ויגרמו לפער בתנאי החיים בין בני הזוג, ביהמ"ש רשאי להורות על חלוקת רכוש בלתי שיוויונית לטובת האישה, תוך שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות, משך נישואי הצדדים, גילם ומצבם הבריאותי של בני הזוג, כישוריהם ומצבם המקצועי, השלכות הבחירות המקצועיות של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין על חינוך הילדים, אומדן או צפי של הרכוש של בני הזוג, הן בהון והן בהכנסות לאחר חלוקת הרכוש ביניהם וכו'. במקרים מסוימים ביהמ"ש יכול אף לפסוק לטובת האישה חלק ממוניטין הבעל בעסקיו על מנת לאזן את הפערים הכלכליים שעלולים להיווצר בין בני הזוג מפירוק הנישואין לטובת הצד שהקריב את הקריירה המקצועית שלו על מנת לטפל בילדים ולהקדיש מזמנו לטיפוח משק הבית, בעוד שהצד השני הקדיש את עצמו לפיתוח הקריירה האישית. ההקרבה המקצועית תהיה מובהקת במקרים בהם אחד מבני הזוג הפסיק לעבוד ואף לא הפריש כספים לפנסיה. יש פעמים שהאישה מקבלת בית ומכונית ומשלמים לאישה סכום חודשי מסוים שמוכרים לו במס כהוצאה. אפשר לעשות את זה באמצעות ייעוץ מיסויי חכם. גם במזונות האישה יש המון אלמנטים שונים".

גם בהסדרי השהות ניתן למצוא מאפיינים שונים. ברוב מקרי הגירושין הרגילים רוצים רוב הגברים לקבל הסדרי שהות שוויוניים. באלפיון העליון המצב שונה כאשר הם מעדיפים להטיל את רוב המשקל של הסדרי השהות על הצד 'החלש' כדי לשמור על היכולת לנהל עסק, על הכרוך בכך: כולל נסיעות תכופות לחו"ל, גמישות בשעות העבודה וכו'. לפעמים יש התחייבות לשיפוי אם האיש לא עומד בהסדרי השהות עם הילדים, בגלל פעילות עסקית.

בכל הקשור למתן הגט הרי שלבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית על הגירושין בפועל, כך שגם האוכלוסייה מהאלפיון העליון, וגם האוכלוסייה הרגילה מגיעים בסופו של דבר לפתחו של זה. מבחינת הכתובה, שם אין למעשה הבדל בין המעמדות, שכן המדובר בשטר עצמאי, אותו יכולה האישה לדרוש בעת פקיעת הנישואין, "יש לזכור שמדובר בשטר התחייבות לכל דבר ועניין, והוא אף יכול לעמוד כתביעה עצמאית המוגשת לביה"ד הרבני, בהנחה והוא לא נכלל או הוזכר בהליכים המשפטיים שיש ליתן לגבי שטר זה את הדעת גם בערכאה האזרחית במהלך הפשרה ו/או בחלוקת הרכוש", אומר עו"ד קוהלי, "ברוב המקרים בהם טיפלתי אצל האלפיון העליון, בדרך כלל ישנה חשיבות פחותה לעניין הכתובה, מאחר והסכומים הגבוהים עליהם רבים בני הזוג הם פי אלף מונים משטר הכתובה עצמו. בניגוד למעמד הביניים, שם לרוב תתבצע מלחמה על שטר הכתובה, והאישה לא תסכים לוותר עליו - ואולי בצדק יש לומר - עת הבעל התחייב לשפות אותה בסכום שעבורה הוא בלתי מבוטל. אציין כי אומנם במקרים מסוימים יש עילות המביאות להפסד כתובה, אך על כך ארחיב פעם אחרת", מסביר עו"ד קוהלי, ומסכם, "כאמור, הטיפול בתיקי גירושין של האלפיון העליון שונה מהותית מטיפול בתיקי גירושין אחרים ולכן אני ממליץ לפנות לעורכי דין שיודעים לנהל תיקים מורכבים שכאלה. אני חושב שדרך הפשרה היא דרך המלך לשני הצדדים, כשתמיד צריך לנסות ולמצוא פתרונות הולמים וטובים. בעיני לא ראוי לנהל תיק חובק עולם מלא מלחמות מאחר והוא מייצר נזק תדמיתי וכלכלי ולכן יש להגיע לבית משפט רק אם באמת אין ברירה. אני ממליץ לשני הצדדים לנהל את ההליך בצורה חכמה, נכונה ובדרכי נעם, וכמובן, מאוד חשוב ואולי הכי חשוב לראות את טובת המשפחה וטובת הילדים כאשר מחליטים לפרק את התא המשפחתי. אני ממליץ כי במידת האפשר כדאי לחתום על הסכם ממון מפורט עוד לפני מיסוד היחסים".

ראיון עם עו"ד איתן קוהלי , בעל משרד עו"ד המתמחה בתחום דיני המשפחה

d&b – לדעת להחליט