הזיהום הסביבתי שמאחורי פריחת הבינה המלאכותית

מגזר הטכנולוגיה עבר בחודשים האחרונים מהייפ אחד לשני – מקריפטו לבינה מלאכותית. נישאים על גבי ההתלהבות הכללית ממוצרים כמו Dall-E-2 ו-ChatGPT, חברות טכנולוגיה שעוסקות בבינה מלאכותית גנרטיבית לא רק הפכו לשיחת היום, שואבות את כל תשומת הלב שהייתה עד כה שמורה לקריפטו, אלא גם באופן מוחשי יותר – מושכות את כל הכספים. אלא שמתחת לרדאר של הרגולטורים, למרוץ הטכנולוגי החדש יש מחיר סמוי כבד, שעלול לפגוע בניסיון הגלובלי לבלום את משבר האקלים, דווקא בעשור הקריטי ביותר.

לפי דו"ח של PitchBook, שפורסם בשלהי מרץ, השקעות קרנות ההון סיכון נעו בחודשים האחרונים בתנועת מטוטלת חדה מקריפטו לאווז הזהב החדש - בינה מלאכותית גנרטיבית. אם ב-2018 הן השקיעו 408 מיליון דולר בחברות בינה מלאכותית גנרטיבית על פני 41 עסקאות, ב-2022 מספר זה כבר זינק ל-4.5 מיליארד דולר על פני 110 עסקאות. כל הזמן שההשקעה בשוק הקריפטו התרסקה ב-70% משיא העניין בתחום ברבעון הראשון של 2022 לעומת הרבעון האחרון.

במובנים רבים שתי התעשיות שונות לחלוטין והטרמינולוגיה נראית שונה - מקריפטו לבינה מלאכותית ומחוות כרייה למרכזי מידע. אך בממד אחד ספציפי הן זהות למדי - פעילותן והצלחתן דורשות כוח חישובי עצום, לו נלווה נזק סביבתי יוצא דופן שכולל כריית מינרלים נדירים, פליטות פחמן אדירות, זיהום מים ורעש גדולים. עד 2025, 3.2% מכל פליטות הפחמן בעולם יהיו של חוות השרתים. המחיר הסביבתי שלהן אינו הולך ופוחת כפי שנהוג בתעשיות צומחות, שנהנות בסופו של דבר מ"יתרון הגודל", אלא זיהום שגדל אקספוננציאלית משום שנעשה על ידי תעשיות ששמות בעיקר דגש על התרחבות ודיוק, לא התייעלות.

לפי ההערכות, עד 2040 השפעתן האקלימית של חוות שרתים עלולה להאמיר ל-14% מפליטות הפחמן העולמיות, הליך שיקשה עוד יותר את צמצום הפליטות בשנים הקריטיות ביותר למאבק במשבר האקלים. ומה בישראל? לפי הערכות פירמת הייעוץ BDO, צריכת החשמל של 10 חוות השרתים המתוכננות בישראל, שקולה ל-250 אלף בתי אב, או תוספת של 170 אלף מכוניות לכבישי ישראל. למרות זאת, הרשויות בישראל לא בדקו את היום את ההשלכות של הגידול בהקמת חוות השרתים בביקוש לחשמל בישראל.

הצורך להקים חוות שרתים ענקיות שולח את שתי התעשיות לאזורים דומים - כפרים ויישובים קטנים הממוקמים הרחק מהעין, בטבע הבתולי, היכן שניתן למצוא חשמל בעלות נמוכה, מקורות מים מרובים, קרקע זולה ותקנות תכנון מקומיות מקלות. לא מנהטן, סן פרנסיסקו, סיאטל או דאלאס, אלא ביג הורן מונטנה, פאדושה קנטקי או ונאגו פנסילבניה. הקמת חוות שרתים בישראל עשויה להיות בעלת משמעות סביבתית רבה, אך היא אטרקטיבית כלכלית במיוחד לחברות הענק בשל מחירי החשמל הנמוכים בה - כמחצית ביחס למחירי החשמל ברוב מדינות אירופה, במיוחד מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ועליית מחירי האנרגיה.

כמו בתעשיית הקריפטו, כך גם בבינה מלאכותית גנרטיבית, השחרור המהיר של המוצרים לא רק מחפש ציבור רחב שיאמץ אותו, אלא גם כולל מאמץ מכוון לנסות להחליף מערכות ענק קיימות לא משנה העלות הסביבתית, ולהביא לשימוש אגרסיבי במוצרים שלהן. שוק הקריפטו שבעיקרו משמש זירת מסחר אלטרנטיבית, גורר כבר היום עלות אנרגטית מסיבית, כל זאת לפני שבכלל התקרב להגשים את מטרותיו - להחליף חלקים גדולים מהשוק הפיננסי המסורתי. לפי מדד צריכת החשמל של אוניברסיטת קיימברידג', ביטקוין לבדו צורך 0.5% מכל החשמל בעולם, ואם היה מדינה הוא היה במקום ה-32 במונחים של צריכת חשמל. לפי WattTime והניו יורק טיימס, השימוש העודף בחשמל כדי לכרות ביטקוין הוסיף לזיהום בארה"ב לבדה פחמן שווה ערך ל-3.5 מיליון מכוניות נוספות שעלו לכביש.

באותו האופן בינה מלאכותית גנרטיבית. התעשייה הקטנטנה היא מזהמת עולמית ענקית, זאת לפני שבכלל שהגשימה את הציפיות המיוחסות לה להשתלב בכל חלקי החיים ולשנות אותן על פניהם. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית מודלים של שפה ומרכזי נתונים אחראים לאחוז אחד מכל פליטת הפחמן בעולם. ChatGPT - רק הצ'אט הבודד שמשרת היום כ-13 מיליון משתמשים יומיים ומסייע למנוע החיפוש בינג לטפל בכחצי מיליארד שאילתות ביום - צרך בחודש ינואר לבדו חשמל כמו 175 אלף אנשים. ניתוח שנעשה בתחילת השנה על ידי אוניברסיטת ברקלי מעריך שאימון GPT3, עליו נשענת הגרסה הראשונה של הצ'אט, הוביל לפליטת 550 טון של פחמן דו חמצני. זאת לפני שהתחיל לאתגר את דומיננטיות כלי החיפוש של גוגל שמטפל ב-8.5 מיליארד שאילתות ביום.

הטכנולוגיה בבסיס שוק הקריפטו - הבלוקצ'יין, ושיטת "הוכחת העבודה" הכרחית לקיומם של מטבעות קריפטו רבים כמו ביטקוין, דוג'קוין ומונרו, והיא מחייבת השקעה אדירה בחוות שרתים המכונות "חוות כרייה". חברות שפועלות בתחום מימנו לאורך השנים את הפעילות באמצעות מכירת מטבעות ש"כרו", אך עם העניין הגובר בתחום החלו לשלם את חשבונות החשמל שלהן באמצעות גיוס הון וחוב מתעשיית ההון סיכון, ובאופן עקיף מהשוק הפיננסי המסורתי כמו גולדמן זאקס, פידלטי וג'יי פי מורגן, שמציעות היום שירותי מסחר וניהול קריפטו.

העלות הסביבתית של שוק הקריפטו אינה רק בצריכה החשמל האדירה, אלא גם זיהום מים ורעש. דו"ח שפורסם בשבוע שעבר על ידי קבוצת עבודה סביבתית בחן את סוג הזיהום והפגיעה הישירה בקהילות שנאלצות לחיות לצד חוות הכרייה. כך למשל הצינור שמזין מים לחברת כריית הביטקוין Greenidge בדרזדן ניו יורק, שואב כחצי מיליון מ"ק מים ביום מאגם סנקה הסמוך כדי ליצור את הקיטור שנדרש לו כדי לכרות ביטקוין. את המים הוא שופך חזרה בטמפרטורה של 42 מעלות צלזיוס, זאת בזמן שהדגה המקומית יכולה לסבול טמפרטורה של עד כ-22 מעלות. "זה כמו בלנדר דגים ענק", מציינים בדו"ח ומוסיפים כי המים החמים באופן לא טבעי מדרבנים צמיחת אצות רעילות לבני אדם וחיות מחמד. "אתה לא רוצה להתרחץ, לבשל וגם לא לשטוף את השירותים עם זה", צוטט תושב אחד בדו"ח. מרכז כרייה של חברת Blockstream באדל, ג'ורג'יה מייצר רעש בלתי פוסק שנמשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ונמדד ביישובים סמוכים כי עולה על רעש של שיחה ב-98% מהזמן. "זה נשמע כמו אלף מנועי סילון ממריאים בבת אחת", מצטטים בדו"ח תושבת אחת, "אפשר לשמוע את זה במרחק של חמישה קילומטרים מכאן. רעידות המכונה מייצרות אדוות באגם ליד. זה באופן מילולי מטלטל את המוח".

בינה מלאכותית גנרטיבית אינה רק תעשייה מזהמת, היא תעשייה שזיהום אינהרנטי לצמיחתה: עבור עלייה בביצועים נדרש מודל גדול יותר באופן אקספוננציאלי, שבא לידי ביטוי בהגדלת כמות נתוני האימון או מספר הניסויים, שמעלים את העלויות החישוביות, ולכן את פליטת הפחמן. האקסיומה בתחום היא שמודל גדול יותר הוא טוב יותר ורק מעטים המודלים שעלות ההכשרה שלהם יורדת, כמו במקרה של המודל האחרון שאימנה פייסבוק. מחקר מ-2019 שנערך על ידי אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט מצא, כי טביעת הרגל הפחמנית של אימון מודל שפה גדול אחד הפיק 284 אלף טון של פחמן דו חמצני או חמש מכוניות לאורך כל ימי חייהן.

במובנים מסוימים הזיהום המיוחס והמדומיין של תחום זה מסוכן יותר מתעשיית הקריפטו. לא רק בגלל שהיא, בשונה מקריפטו, הניבה מוצר שאומץ בהיקפים גדולים ובמהירות לציבור הרחב, אלא שמדידת הזיהום בתחום בה - בשונה מקריפטו, אינו חלק מהשיח לגביה והיא ממש מוסתרת באקטיביות על ידי מי שפועל בה.

אחת מהחברות שהייתה חלוצה בדיווח ומדידת זיהום בבינה מלאכותית היא OpenAI - מי שבנתה את ChatGPT והיתה הזרז למחזור ההייפ הנוכחי בתחום. ב-2018 היא פרסמה דו"ח שמאז צוטט בהרחבה, לפיו הזינוק בכוח המחשוב לאימון שונים של בינה מלאכותית מכפיל את עצמו כל 3.4 חודשים או פקטור של עשרה מדי שנה. סטייה גמורה מהסטנדרט בתעשייה המבוסס על "חוק מור" שעומד על הכפלה כל 18 חודשים. חמש שנים מאוחר יותר ואותה OpenAI שהפיקה את הדו"ח כתמרור אזהרה, שחררה את המודל האחרון, החזק והמדובר ביותר שלה - GTP 4 תוך הסתרה מכוונת של כוח החישוב שנדרש כדי לאמן ולפרוס אותו.

העולם נמצא בעיצומו של מרוץ להפחתת פליטות גזי החממה במגוון תעשיות, במטרה לבלום את השפעותיהם הגרועות ביותר של שינויי האקלים. לא בכדי כינה האו״ם את שינויי האקלים כ״משבר הגדול המגדיר את זמננו״, שכן הפעילות האנושית מניעה שינויים חסרי תקדים במערכות כדור הארץ בשל פליטות גזי חממה, ואלו מובילים לכך שאירועי הקיצון האקלימיים יהפכו ממושכים, עוצמתיים ורבים יותר ככל שעולה הטמפרטורה. העשור הנוכחי הוא קריטי לשם הגבלת עליית הטמפרטורה; האנושות נדרשת לצמצם בכ-50% את פליטות גזי החממה כדי לעמוד בהתחייבויות האקלים שסיפקו המדינות בשנים האחרונות.

חברות הטכנולוגיה אוהבות להתגאות בפעילותן למאבק במשבר האקלים, אך בפועל מגדילות את הפליטות שלהן במרוץ הנוכחי לשכלול יכולות הבינה המלאכותית. חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון מציבות יעדים לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה שלהן בעשורים הקרובים, ובשנת 2019 עובדיהן של גוגל, מייקרוסופט, אמזון, פייסבוק, טוויטר ואחרות השתתפו בשביתת אקלים עולמית בת יום במטרה להעלות את המודעות לסכנות הגוברות של משבר האקלים ולעודד עסקים לפעול בנושא.

לאור הגידול המטאורי בתעשייה, המתרחש בעידן כה קריטי למאבק במשבר האקלים, מתרבות גם הקריאות להכיר בזיהום הרב הנגרם בתחום, ולפעול לצמצמו לפני שיהיה מאוחר מדי. בעוד תעשיות רבות פועלות בשנים האחרונות כדי להפחית את השפעתן השלילית, בין היתר באמצעות מעבר לאנרגיה מתחדשת, ביצוע צעדים של התייעלות אנרגטית ועמידה בכללים רגולטורים שונים, תחומים טכנולוגיים כמו קריפטו ובינה מלאכותית שאינם נחשבים לתחומי תעשייה, נותרו מתחת לרדאר.

לא מדובר בגילוי חדש. הדו"חות נערמים לאורך שנים, אך ממשלות העולם לא ממהרות לפעול ולהכניס את ההייפ הטכנולוגי למסגרת רגולטורית שתצמצם את הפגיעה העולמית. ״בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שונים לגבי צריכת האנרגיה של טכנולוגיות AI, כריית מטבעות קריפטו וחוות שרתים בשירות הענן", מסבירה פרופסור ורד בלאס מהחוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, ״השימוש בטכנולוגיות AI מגיע עם מחיר סביבתי לא קטן בשימוש במשאבי מחשוב כולל שימוש בחומרי גלם רבים, צריכת אנרגיה ומים, פליטות מסוגים שונים ויצירת פסולת. כל זה מעלה שאלה חשובה: האם תעשיות הטכנולוגיה נותנות את הדעת על המחיר הסביבתי שלהן. חברות גדולות כגון מיקרוסופט וגוגל אמנם מבצעות מהלכים עצמאיים וולונטריים להפחתת חלק מההשפעות הסביבתיות שלהן, אך לרוב לא נדרשות לעמוד בחקיקה סביבתית נוקשה בהתייחס להשפעות הסביבתיות העקיפות שהשימוש בשירותי התוכנה שלהם גורם״.

בלס מציינת כי בין היתר רגולציה יעילה יכולה להיות חיוב בפיתוח קוד יעיל, שימוש באנרגיות מתחדשות, החלת אחריות משותפת לחברות התוכנה והחומרה במסגרת אחריות יצרן מורחבת, עמידה ביעדי הפחתה שאפתניים והתייעלות אנרגטית. גם בישראל לא רחוק היום שבו הרשויות ייאלצו לתת על כך את הדעת. על הפרק – חוות השרתים הרבות המוקמות בישראל בשנים האחרונות, שכ-30 מהן נמצאות בהקמה או בשלבי תכנון שונים. בין היתר, מקימות בישראל חוות שרתים מיקרוסופט, גוגל, IBM, אמזון ואורקל. מרכזי נתונים כבר אחראים, לשם המחשה, לכ-20% מכלל צריכת החשמל במרכז הפיננסי של גרמניה, פרנקפורט.