מאיר שפיגלר מנכ"ל חברת החשמל | צילום: יואב דודקביץ
עיכוב בהסבת היחידות הפחמיות של חברת החשמל לגז: "לא תושלם לפני אוגוסט 2026"
זאת בניגוד להצהרה של השרה להגנת הסביבה כי עידן הפחם יגיע לסיומו בישראל עד סוף 2025. לטענת שפיגלר, הסיבה לעיכוב קשורה לחברה לניהול מערכת החשמל (נגה), שלא מאפשרת לה לבצע את פרויקט ההסבה בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג במקביל, שכן נדרשת הפסקת ייצור במתקנים בעת הסבתם
הבוקר הצהירה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, על "סוף עידן הפחם בישראל" עד סוף שנת 2025 – אך למנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, יש תוכניות אחרות. בדיון שנערך היום בוועדת הפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בכנסת, אמר שפיגלר כי הסבת היחידות הפחמיות לגז לא תושלם לפני חודש אוגוסט של שנת 2026, לאחר עיכובים גדולים בשנים האחרונות. זאת למרות שהחלטת ממשלה בשנת 2019 קבעה כי השימוש בפחם יסתיים בישראל בשנת 2025.
שפיגלר טוען כי הסיבה לעיכוב הגדול הנוסף היא החברה לניהול מערכת החשמל (נגה), שלא מאפשרת לחברת החשמל לטענתו לבצע את פרויקט ההסבה בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג במקביל, שכן נדרשת הפסקת ייצור במתקנים בעת הסבתם. לכך נוסף מכשול תקציבי. לדברי שפיגלר, "אנו יכולים לקצר את לוחות הזמנים משמעותית בתנאי שרשות החשמל תיתן לנו את האפשרות להשלים את התקצוב הנדרש ע"י דירקטוריון חברת החשמל ליחידות 5 ו-6 באורות רבין. יש פה רשות שאין עליה עוררין ואין בלתה".
הבעיה התקציבית באישור ההסבות ששפיגלר ציין, נבעה בין היתר מעיכובים של חברת החשמל בהשלמת הסבת שתי היחידות הראשונות מפחם. על פי התוכנית המקורית חברת החשמל הייתה אמורה להשלים את ההסבה של שתי היחידות הראשונות, ולאחר מכן תתבצע בחינה כלכלית שתבחן את כדאיות ההסבה ואת העלויות שהיא דורשת. מכיוון שחברת החשמל התעכבה בהשלמת ההסבות הראשונות, הרשות והמשרד התעכבו באישור ההסבות הבאות.
גם המעבר לאנרגיה מתחדשת סובל מעיכובים גדולים. לפי סקירה של המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסמה בדיון, ישראל שוב לא מצליחה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שקבעה: לפי ההערכות, רק 11.5% מהחשמל בשנת 2023 יוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת, למרות שמשרד האנרגיה הצהיר בשנת 2022 כי בשנה זו תהווה אנרגיה נקייה 16% בתמהיל ייצור החשמל בישראל. בזמן שההצהרות והתחזיות של משרד האנרגיה התבדו, ישראל ממשיכה להגדיל את הפער מול מדינות המערב שהרחיבו באופן ניכר את השימוש שלהן באנרגיה נקייה אשתקד.
זוהי לא הפעם הראשונה שבה ישראל לא עומדת בהתחייבויות או בתחזיות של משרדי הממשלה האמונים על הנושא. לפי החלטת הממשלה בנושא אנרגיה מתחדשת, בשנת 2020 ישראל הייתה אמורה לייצר 10% מהחשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. בפועל, בשנת 2022 גירדה ישראל את היעד מלמטה עם כ-9.8%, ובשנת 2023 הצליחה לעקוף אותו במעט, באיחור של שלוש שנים. כעת עולים ספקות גדולים באשר ליכולת לעמוד ביעדים שנקבעו לשנים הבאות; 20% בשנת 2025 ו-30% בסוף העשור. לפי ההערכות, ישראל תצליח לייצר רק כ-19% חשמל באנרגיה מתחדשת בסוף העשור.
לפי מסמך מרכז המידע והמחקר, קיימים עיכובים מתמשכים במעבר בייצור חשמל מפחם לגז ולאנרגיות מתחדשות. הקצב איטי, למרות החלטות ממשלה מן העבר. ישראל הכריזה ב-2019 על תום עידן הפחם ואף הצהירה שתקדים את העולם בנושא עם הפסקת השימוש בדלק המזהם ב-2025, אך בינתיים מתקשה לעמוד באבני דרך לבצע הסבה של התחנות הפחמיות לגז. בשנת 2023 משקל הפחם בייצור החשמל עמד על 17.2%, לעומת צפי של משרד האנרגיה ל-14%. באוקטובר 2021 משרד האנרגיה הכריז כי ייצור פחם ייפסק במחצית 2025, לאחר מכן המועד נדחה לסוף 2025, וכיום לאור העיכובים והתנהלות חברת החשמל קיימת אי ודאות במשק לגבי מועד סגירת התחנות הפחמיות.
בין השנים 2011 ל-2021 חלה בישראל הפחתה של 6.9% בצריכת הפחם, בהשוואה ל-19.4% בפורטוגל, 16.8% בבריטניה, 11.3% בספרד. ישראל מתקדמת יותר ממדינות במו פולין (2%) אוסטריה (2.5) והולנד (3.5), אך הן בחלקן מתקדמות יותר במעבר לאנרגיה מתחדשת. בשנת 2021 ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל עמד על 7.7% בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD היה גבוה בהרבה: 17% (ללא חשמל הידרו אלקטרי).
בנובמבר 2019 קבע משרד הארנגיה כי חברת החשמל תסב עד 2026 את יחידות הפחם לגז. היחידה הראשונה הייתה אמורה להשלים את הליך ההסבה עד יוני 2022, ולאחר מכן נקבע כי רשות החשמל תבצע הערכה של הפרויקט בכדי לבדוק את תוצאותיו בטרם יוסבו יתר היחידות. היחידה הראשונה בפרויקט ההסבה – רוטנברג 1, הייתה צריכה להתחיל לייצר חשמל מגז באוקטובר 2022 אך גם נכון ליולי 2023, יחידה זו טרם החלה לייצר חשמל (בהפעלה מסחרית) בגז. בהחלטה על תעריף החשמל לשנת 2023, רשות החשמל צפתה כי ההפעלה של יחידה זו תדחה לאפריל 2023, דבר שכאמור לא התרחש בפועל. על פי הרשות, עיכובים אלו בהסבת התחנה הביאו לשימוש מוגבר בפחם בשנת 2022 שנמשך גם אשתקד וימשך גם השנה.
לשימוש המוגבר בפחם גם משמעות כלכלית שנוגעת לכיסו של כל אזרח; מחיר הפחם לייצור חשמל נסק בשנים האחרונות. בין ינואר 2021 לינואר 2022 חלה עלייה של 103% במחיר הפחם אותו רוכשת חברת החשמל, עקב שיבושים באספקה בזמן משבר הקורונה. עלייה נוספת של 111% נרשמה מינואר 2022 לשיא של 1,402 ש"ח לטון באוגוסט 2022, בעיקר עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה שהובילה לעלייה חדה במחירי אנרגיה. מאז השיא שנרשם באוגוסט 2022 ועד יוני 2023 פחת מחיר הפחם ב-54%, אך המחירים התנודתיים עלולים להוסיף להשפיע על עלות ייצור החשמל בישראל באופן ניכר.
על פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מינואר שנה שעברה, העיכוב בהשלמת הסבת התחנות הפחמיות עלה 837 מיליון שקל ב-2023, וזאת לפני הדחייה הנוכחית עליה הצהיר שפיגלר היום. ב-2022, עלות ייצור קוט"ש באמצעות פחם עלתה 42 אג', בערך פי שלושה מעלות ייצור בגז טבעי. מאז מחירי התאזנו יחסית, אך עלות הייצור בפחם עדיין גבוהה מגז טבעי.