החברה להגנת הטבע עתרה לבג"ץ: "ועדת התכנון המיוחדת ברמה"ג - מנוגדת לחוק"

החברה להגנת הטבע הגישה אתמול (ג') עתירה לבג"ץ נגד שרת הפנים איילת שקד, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, הוועדה המחוזית צפון והמועצה האזורית גולן. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להביא לביטול ההחלטה להקים ועדה תכנונית נוספת, שתהיה אחראית על תכנון העצמת ההתיישבות בגולן. לטענת החברה להגנת הטבע, צו התכנון הוצא בניגוד לחוק ובהחלטה יש פגמים משפטיים ומנהליים המצדיקים את ביטולה. בג"ץ הורה לשרת הפנים להשיב לעתירה בתוך 60 יום.

בתחילת יולי דנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהכרזה על הגולן כ”מרחב תכנון מיוחד” ובהקמתה של ועדה מיוחדת שתנהל את התכנון במרחב החדש. לוועדה החדשה שתוקם יהיו סמכויות של ועדה מחוזית. ברקע הדברים, ישיבת הממשלה בחודש דצמבר 2021 בקיבוץ מבוא חמה, שבה אושרה "התוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ביישובי מועצה אזורית גולן וקצרין לשנים 2022–2025”. היעד השאפתני שהתוכנית מציבה הוא הכפלת אוכלוסיית רמת הגולן, העומדת עתה על כ־53 אלף איש (כ־27 אלף יהודים, כ־24 אלף דרוזים והשאר עלווים) בתוך שלוש שנים.

מחברי העתירה מסבירים כי "רמת הגולן היא אחד מאזורי הטבע, התיירות והפנאי החשובים ביותר במדינת ישראל. מדובר במרחב עשיר בערכי טבע ונוף המושכים רבבות מטיילים ונופשים מדי שנה, ומהווה ריאה ירוקה לתושבי ישראל כולה.

"דווקא באחד האזורים הרגישים בישראל, החליטה שרת הפנים, בהנחיית הממשלה, להקים ועדת תכנון מיוחדת – כלי דרקוני שלאורך ההיסטוריה נעשה בו שימוש מצומצם ביותר, וזאת אך ורק לצורך הקמת העיר מודיעין והרחבת היישוב חריש. עד כה, מעולם לא הוקמה בישראל ועדה מיוחדת שתהיה אחראית על עיצוב דמותו של חבל ארץ שלם, לרבות הרחבת עשרות יישובים, הקמת מרכזי תעסוקה, מסחר ותיירות, וכן תשתיות כגון מכוני טיהור שפכים, תוך פירוק מרחב תכנוני שלם לעשרות 'בועות' מנותקות. מיותר לציין, עד כמה חמורה עלולה להיות הפגיעה בטבע, לו מהלכים דרמטיים כאלה יבוצעו ללא איזון ראוי בין האינטרסים השונים".

הטענה של החברה להגנת הטבע נוגעת גם להרכב הוועדה: "בוועדה המיוחדת חוסר איזון הוא 'שם המשחק' - מדובר בוועדה בה מוכפל הייצוג של משרד הפנים ומשרד השיכון והבינוי, על חשבון משרדים בעלי זיקה לשמירת השטח הפתוח. בנוסף, יש ייצוג ל-4 חברי הוועדה המקומית, במעין 'שעטנז' מחוזי-מקומי, אשר נותן משקל עודף לשיקולים מקומיים צרים, על חשבון ראייה כוללת של מרחב הגולן (כך, למשל, תחום העיר קצרין, והיישובים הדרוזיים, אינם חלק מן המרחב התכנוני המיוחד, ובהם תמשיך לטפל הוועדה המחוזית צפון, תוך יצירת ניתוק תכנוני בין המרחבים והצרכים).

כאמור, הטיעון המשפטי ברקע העתירה הוא באשר לחוקיותה: "העותרת תטען, כי הצו הנדון הוצא בניגוד להוראה מפורשת בחוק התכנון והבנייה, ולכן דינו להתבטל. החוק מתנה את השימוש בסמכות ההכרזה על מרחב תכנון מיוחד בהכנתה של תוכנית. כידוע, חוק התכנון והבניה מגדיר במפורש מהי תוכנית, ומהם הליכי הכנתה ואישורה".

ממשרד הבינוי והשיכון מסרו שיגיבו בביהמ"ש, ממנהל התכנון ומשרד הפנים לא התקבלו תגובות.