מי מוסמך לקבוע מזונות ילדים? בית הדין הרבני נגד בית המשפט העליון

בכל תיק גירושין עלול להתפתח מאבק של ממש בין ההורים סביב גובה המזונות, ומי שמשלמים את המחיר הם הילדים. עימות בין בית הדין הרבני הגדול לבין בית המשפט העליון, וגם חוק חדש שמקדמת הממשלה, עלולים להחמיר את המצב ולהרבות בסכסוכים.

מקור העימות בין מערכת המשפט האזרחית לזו הדתית הוא פסיקה משנת 1969 שזכתה לכינוי "הלכת שרגאי". על-פי פסיקה זו של בית המשפט העליון, לא ניתן לכרוך תביעת מזונות ילדים עם תביעת הגירושין עצמה, ולהגיש את שתיהן לבית דין רבני. כתוצאה מכך רק בתי משפט לענייני משפחה מוסמכים לפסוק מה יהיה גובה המזונות לילדים - אלא אם כן שני ההורים הסכימו להעביר את הסוגיה לבית דין רבני.

מצד שני, בתי דין רבניים טוענים כי על-פי חוק הם מוסמכים לפסוק בנושא מזונות ילדים. כך למשל דייני בית הדין הרבני האזורי באר שבע קיבלו החלטה לגבי דמי מזונות לילדים למרות התנגדות האב. בנוסף, הצעת חוק חדשה של השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי (ש"ס), מבקשת לעגן באופן חד-משמעי את סמכותם של בתי הדין הרבניים לפסוק בנושא מזונות ילדים.

עו"ד שרין סולן | צילום: הללי אורגינל

חשוב לציין כי בבתי משפט לענייני משפחה, נלקחים בחשבון גם הסדרי המשמורת וזמני השהות. לעיתים אלה משמשים את ההורים ככלי במאבק להגדלת/הפחתת המזונות, גם על חשבון טובת הילדים. הקונפליקט בין מערכות המשפט השונות, סביר להניח, יימשך גם בשנים הבאות. מי שבוחר או בוחרת להתגרש מן הסתם לא מחפשים פתרון למתח הנ"ל אלא מבקשים להגן על זכויותיהם – לשם כך מומלץ לפנות ללא דיחוי לעו"ד גירושין, לפני שהצד השני נוקט במהלכים בלתי הפיכים.

מאת שרין סולן, עו"ד, משרד עורכת הדין שרין סולן

d&b – לדעת להחליט