יוסי כהן: "האתגר שלי בסופטבנק - לדעת מה יהיה היוניקורן הבא"

כיצד נראה יומו של יוסי כהן, שעד לפני חצי שנה שימש אחד מעמודי התווך, בין אם גלוי ובין אם סמוי, של מדינת ישראל? התשובה לא מפתיעה: "סדר יומי עמוס, מרגע המינוי שלי סופטבנק ביצעה שינויים רבים שרלוונטיים לשוק הישראלי, אנו חשבנו שלייצר נוכחות מאסיבית חזקה יותר היא מה שנכון לעשות ולכן בנוסף למשמעות הגיוס הפרטית, העובדה שנבנית כאן זרוע ישראלית ששמה הוא סופטנק ישראל היא בעיני התפתחות חשובה מאוד לכלכלה". 

כך ציין יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר ומנהל פעילות סופטבנק בישראל, בשיחה עם גלית חמי, עורכת כלכליסט עם פתיחת פורום היוניקורנס של "כלכליסט" ובנק דיסקונט. 

כהן הוסיף: "רבים נפגשו עמי ופגשו אותי ודפקו על דלתי, כשסופטבנק מגיעה לישראל אנשים רוצים להיות במגע. ומעבר לכך יש את עניין מיפוי הכלכלה הישראלית, ההבנה של הטכנולוגיה, לקחת את הבנקאות הישראלית, את רואי החשבון ולעשות מיפוי של מה שמוכר להם וגם של מה שטרם מוכר לנו. ולכן אנו מגייסים צוות בישראל, נכריז על גיוסים, אנו מראיינים אנליסטים והמבדקים שלנו קשים ולכן סדר יומנו מתחיל מוקדם בבוקר ונגמר, כמו פעם, בשיחות עד שעות הלילה הקטנות, הפעם עם יפן".

פורום היוניקורנס: יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר ומנהל פעילות סופטבנק בישראל בשיחה עם גלית חמי, עורכת כלכליסט | צילום: אוראל כהן

ואולם, בתפקידו הקודם עמד כהן בראש ארגון ממשלתי חשאי. כעת אופי עבודתו שונה. לדבריו: "כאשר אתה מוכוון עסקים, עליך להביא תוצאה לארגון שאתה עובד בו ועומד בראשו. שני הארגונים – הקודם והנוכחי צריכים להביא שורה תחתונה. ויש שונה ודומה, עליך לראות מה עליך להשיג. מה מצפים ממך. בעבודתי הקודמת עם ישראל ציפה ממני למשהו - לבסס את ביטחון המדינה, להילחם על מה שצריך וגם להילחם על קיומו של שלום כדי שנוכל להמשיך לחיות בביטחה. גם העיסוק כמנהל בחברה כלכלית באוריינטציה עסקית מובהקת כולל ציפיות. גם כאן יש יעדים, של סופטבנק העולמית". 

לדברי כהן: "הציפיות שהוגדרו ממני על ידי סופטבנק הן להיות נוכחים בישראל באופן משמעותי – עלינו להיות מסוגלים להכיר כמעט כל חברת הייטק ישראלית, אפילו סטארט-אפ צעיר, וזה כדי שנוכל להכיל את השוק הזה לכדי השקעות נכונות. אנו מגיעים בשלבים מאוחרים בהייטק הישראלי, יש כאן מוצרים בשלים, אך אני שמתי אתגר חדש: לדעת מה יהיה היוניקורן הבא, כיצד הוא יראה. האחריות הלאומית שלנו אינה מתחילה בהכרח בהייטק אלא בחינוך, באקדמיה, בצבא. ועם זאת, קשה להתעלם מן ההתראות על צמיחתה של בועה בשוק ההייטק הישראלי". 

כהן הוסיף כי: "הקושי הגדול לגבי בועה הוא להכריז אם יש או אין כזאת. יש תובנה עולמית ובסופטבנק רואים אותה, יש צורך הולך וגובר בטכנולוגיה מתקדמת. לדברי ביל גייטס, מזל שהקורונה קרתה כשהיא קרתה כי היכולת הדיגיטלית קיימת ולא היינו יכולים למשל לשוחח בזום לפני חמש שנים. חברות הייטק ישראליות כבר לא רק כאן כדי לעשות אקזיט. הן רוצות להצליח ולהיות חברות מובילות וגדולות". 

כהן עצמו מדגיש כי אחד האיומים העיקריים עימם התמודד במהלך כהונתו הקודמת היה בתחום הסייבר. לדבריו: "הסייבר הוא נשק מסוכן, בגופי הביטחון רואים את האויב הסייברי בעין, זהו נשק שפגיעתו מאיימת עד מאוד. ולכן, לא במקרה אנשים מתוך היכרות מעמיקה עם האיום הזה מפתחים את החברות הגדולות הבאות שדואגות שחיינו ימשיכו להתקיים. האויב הזה, ההאקר הבלתי נראה, יכול להיות מספיק מוכשר כדי לייצר נזק ברמה של פגיעה בבנק, חברת רכבות, שדה תעופה או קופת חולים. זה קורה בכל העולם. חלק מההאקרים עושים זאת מבצע כסף וחלקם מחוסר הסכמה עם שיטת ניהול מסוימת במדינה מסוימת, לכן אני מציע בחום לכולם להסתכל על הצורך להגן על העסק הפרטי שלנו - והעסק הלאומי שלנו. מימד הסייבר ההתקפי הוא סחר גבולות, הוא נשק לכל עניין ודבר ופגיעתו במדינת ישראל עלולה להיות דרמטית ולכן ההגנה מפניו היא קריטית". 

עוד הדגיש כהן: "אני סבור שיותר מכל תחום אחר, השפעת הסכמי אברהם המיידית היא התמורה הכלכלית, לפני כמה שבועות היתי בכנס באבו דאבי ושם ראיתי אנשי עסקים ישראליים בחליפות ומקומיים בגלביות מדברים בשפת העסקים. ומעבר לכך השכבה האקדמית מאוד משמעותית, ונוצרו שיתופי פעולה יוצאים מן הכלל. אני חושב שסוגיית הסייבר היא רגישה ואני חושב שכל מה שמדינת ישראל צריכה לעשות לפני מדינות שלפני רגע היו מדינות עימות - צריך להיעשות בשכל".

האיום האיראני: "נעשה מה שצריך"

בשעתו, יש לציין, הגדיר כהן את הסכם הגרעין בין מדינות המערב עם איראן כ"טעות". מחליפו של כהן ציין לאחרונה כי לאיראן לא יהיה נשק גרעיני. לדברי כהן: "הסכם הגרעין הוא הסכם גרוע. אמרתי שאנו כמדינה מנהלים את אותה מדיניות, אנו טוענים להסכם גרוע ועלינו לשאוף לתיקונים בהסכם, לאורך כל הדרך אמרנו שהסכם טוב הוא טוב לישראל. בטעות אנו קוראים לו הסכם גרעין - אך זוהי תוכנית עבודה. זה לא הסכם לא במקרה כי לא ניתן להעבירו בקונגרס האמריקאי. לאורך כל הדרך אמרנו שאם באמת רוצים למנוע מאיראן נשק גרעיני, ההסכם חייב ליטול יכולת כי מוטיבציה יש להם. איראן מאוד דתית, האיראנים אוהבים את איראן. 

"כישראלים עלינו לוודא שאם המעצמות יתנו לאיראן הסכם המתיר לה לפתח צנטרפוגות מתקדמות ותאי גרעין, זו טעות אסטרטגית. ולכן כשהנשיא טראמפ מקבל את עמדת הקולגות שלו ואנו מביאים תמורה מודיעינית, כפי שציין הנשיא טראמפ, אזי הנשיא טראמפ החליט לצאת מהסכם הגרעין. הנשיא החדש ביידן טרם חזר להסכם כי על ההסכם להשתנות באופן אשר קובע כי אנו כמדינה נעשה כמיטב יכולתנו שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. כמיטב יכולתנו הוא מה שאנו מתכוונים, נעשה מה שניתן כדי למנוע מאיראן נשק גרעיני".