מחאת עובדי הייטק (ארכיון) | שאול גולן
האוצר: צניחה של 60% בהשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון
לפי כלכלני האוצר, "הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים, שירדו בשליש לעומת השנים הקודמות". עוד עולה, כי הסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון הראשון של השנה ירד בכ-80%
"על פי נתונים ראשוניים לרבעון הראשון של שנת 2023, נרשמה ירידה משמעותית בעסקאות השקעה זרות בישראל, והן הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר, זו ירידה של כ-60% לעומת הממוצע בכל אחד מהרבעונים בשנת 2020 ושנת 2022", כך על פי דו"ח של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמסכם את ההשקעות הזרות בישראל בשנת 2022. כלכלני האוצר בכוונה לא רצו להשוות לשנת 2021 המוגדרת כ'חריגה' שכן ההשקעות בה היה גבוהות ועמדו על כ-11.7 מיליארד דולר לרבעון ומייצגים ירידה של 78%.
ייתכן שאכן ההשוואה ל-2021 אינה במקום בגלל היותה שנה ייחודית. אך קריאה מעמיקה בדו"ח מצביעה שהכלכלנים באוצר מבקשים שלא להדגיש את הירידה בשנת 2022. בשום מקום בדו"ח לא נכתב מה היו אחוזי הירידה בין שנת 2022 לשנת 2021, זאת למרות שהדו"ח עוסק בהשקעות של שנת 2022. האוצר הסתפק באמירה "ירידה משמעותית לעומת שנת 2021 שהיתה שנת שיא", אגב, חישוב מהיר מלמד כי מדובר בירידה של כ-41% לעומת שנת 2021. לשם ההשוואה: כלכלני האוצר מזכירים באופן מפורש את אחוזי הירידה בשנת 2022 במדינות אחרות, כך לפי האוצר הירידה בכלל ההשקעות בעולם עמדה על 24%, בארה"ב על 21%, ב-OECD ב-26%. כל אלו מציגים שיעורי ירידה נמוכים בהשקעות בשנת 2022 לעומת ישראל, שהציגה כאמור ירידה של 41%. עם זאת, בסין נרשמה ירידה של 48% בהשקעות הזרות.
באופן תמוה הדו"ח כמעט שלא מתייחס לירידה הייחודית בישראל – וגם בהקדמה לדו"ח – מסתפק מ"מ הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, באמירה הכללית "ישראל ממשיכה להיות יעד אטרקטיבי להשקעות כאשר 27.7 מיליארד דולר הושקעו בישראל במהלך 2022, נתון הגבוה אף מזה שנרשם ב-2020". חשוב להדגיש, כי אנו מדברים על ירידה בשנת 2022, שלא ניתנת לייחוס לרפורמה המשטרית, כך שדווקא מדובר בנתון התומך בטענת הממשלה כי הירידה העודפת בהשקעות בישראל היא מגמה בסיסית בישראל שקדמה לממשלה.
על פי האוצר, "הירידה מתבטאת הן במספר העסקאות והן במספר המשקיעים, שירדו בשליש לעומת השנים הקודמות". מאגר המידע של האוצר מבוסס על עסקאות ממשיות ולא על רישום של תנועות הון, ולכן נחשב לאמין יותר בכדי להבין את מגמות ההשקעה בישראל. עם זאת, מציינים באוצר כי גם אם מתבססים על נתוני הלמ"ס הרי "שסך ההשקעות הישירות ברבעון הראשון של 2023 עמדו על 4.76 מיליארד דולר, המשקפים ירידה של כ-34% לעומת הממוצע ברבעון בשנים 2020 ו-2022".
כלכלני האוצר מתייחסים גם לסכום הממוצע לעסקת אקזיט ברבעון הראשון של 2023 וכותבים כי "הסכום הממוצע לאקזיט ירד בכ-80%, מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020-2022, לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון ב-2023". באוצר אומרים כי חלק מהירידה ניתנת לייחס ל"צניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב".
אחד המדדים החשובים הם השקעות "גרינפילד", השקעות אלו הן השקעות שכוללות הקמה של פעילות חדשה ממשית במדינה, ולא מדובר רק ברכישה של חברה קיימת. גם כאן קיימת ירידה בשווי העסקאות ברבעון הראשון של 2023 "שווי העסקאות הסתכם בכ-180 מיליון דולר, ירידה של יותר מ-50%, לעומת נתוני 2022 ולעומת נתוני 2020".
עם זאת, מספר עסקאות הגרינפילד ברבעון הראשון נשאר דומה לשנים שעברו. הדו"ח בעיקרו עוסק בשנת 2022, ומעניק רק משפט הסבר אחד לירידה בהשקעות ברבעון הראשון בשנת 2023 וכותב "נראה כי חוסר הודאות המקומי והגלובלי הביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות". כידוע, בדוחו"ת האוצר – שהפכו להיות זהירים במיוחד – הביטוי 'חוסר ודאות מקומי' מכוון לכוונת הממשלה לבצע רפורמה משטרית ולמחאות סביב הרפורמה.