האינפלציה כאן כדי להישאר והסטגפלציה קרובה מאי פעם

לפני 10 חודשים התפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב שעלה בשיעור של 0.5%.

פרסמתי אז פוסט בלינקדאין:

"איך אתה ישן בלילה ג'רום פאוול? שוב מתפרסם מדד המחירים שעולה 0.5% בחודש יולי ושוב אותן התפתלויות ותעתועי מילים שמזכירים את גאון תעתועי המילים המאסטרו הפרופ' אלן גרינשפן. איך זה נגמר אנחנו יודעים ובעיקר אלה שאיבדו הכל ב-2008 וכאילו לא למדו כלום ממשיכים נגידי הבנקים המרכזיים ופאוול בראשם במדיניות הכחשה על כך שהאינפלציה היא זמנית ולא ברת קיימא ועוד תירוצים שמזכירים תלמידי בית ספר שאיחרו לשיעור. ולא דיברנו על כמה לא רציני לבחון אינפלציה דרך המדד הסטטיסטי CPI, שאני מכנה 'הקובייה ההונגרית' ולכן 6% אינפלציה שנתית לא מזעזעת אפילו לא את הבנקאים השמרניים ביותר.

יודעים למה ?

כי אינפלציה בריביות שואפות לאפס יכולה לבעור כמו השריפות שמשתוללות בפלורידה וקליפורניה כל קיץ. אבל שינוי במדיניות המרחיבה קרי העלאת ריביות תפוצץ את כל הבועות שמסתובבות בכל מרכיבי השווקים הפיננסיים והנכסים הריאליים.

אף אחד לא מוכן להיות הגורם שההיסטוריה תסמן אותו כמי שפוצץ את בועת שנות העשרים אפילו לא אדם בעל בשיעור קומה אקדמי ומעשי כג'רום פאוול.

אני מקווה שהוא ישן טוב בלילה, אני הייתי זקוק לכדורי שינה..."

פוסט זה פורסם ביולי 2021 ואחריו עוד אזהרות רבות, אך לצערי אלה לא הגיעו ליעדם. לקוחותיי שעו לאזהרות ולא מכרו דולרים ב-3.11 שקלים, לא ב-3.20 שקלים ולא רכשו אגרות חוב ממשלתיות כפי שהמליצו מעל כל במה חלק מעמיתיי.

מרבית האנליסטים, הפועלים ברובם תחת מחסה בתי ההשקעות והבנקים, אולי הבינו כמוני מה קורה אבל המשיכו לשלוח מסרים מרגיעים, חלקם מעמדת הפוזיציה וחלקם מחוסר הבנה בסיסי כיצד מתרחשת אינפלציה ובאיזו סביבה, ואכן השווקים המשיכו לעלות כדי לסגור את 2021 כאחת השנים הטובות בשוקי ההון. ההנפקות חגגו ובקבוקי השמפניה נפתחו השכם והערב לאור עשרות חברות ישראליות שהונפקו בשווי אסטרונומי של מיליארדי דולר מסיבה אחת גדולה של "יוניקורנים".

השבוע לאחר פרסום מדד מאי 22 –1.0% ו-8.6% ברמה שנתית, פועל ג'רום פאוול בנחרצות ומעלה את הריבית ב-75 נקודות בסיס - העלייה הגדולה ביותר מאז 1994 – בנוסף מזהיר פאוול שהבנק המרכזי כנראה יעלה בעוד 0.75% בחודש הבא. מה שנראה יותר ויותר כמו קרב עיקש נגד האינפלציה. בתחילה ננזף בכך שלא ציפה לעליית המחירים המהירה ביותר מזה ארבעה עשורים ("זמני" היא כעת מילה מלוכלכת) ולאחר מכן על כך שהוא איטי מכדי להגיב.

אין ולא היה לי שום "כדור בדולח". את האינפלציה של 400% לשנה "פגשתי" בהיותי מנהל מחלקת אשראי בשנות השמונים, ותוכנית הייצוב בשנת 85 של המאה הקודמת הייתה למעשה טיפול בהלם שהצליח, והייתה השיעור בכלכלה הטוב ביותר שקיבלתי .

הפעם זאת הייתה פשוט הזדמנות פז שנקרית לעיתים רחוקות בעיקר בשוקי ההון המשוכללים למדי. בת בבת עם התפקחותו של פאוול החלו הבועות להתפוצץ .תחילה היו אלה היוניקורנים שהיו ראש החץ של הבועה, הקרנות של חביבת התקשורת קטי וודס ואחריהם גם חביבות בתי ההשקעות כולל מניות ה"פאאנג" (פייסבוק, אמזון,אפל,נטפליקס וגוגל).

על הקורלציה בין הדולר-שקל ונאסד״ק כתבתי רבות והיה לי ברור שאחת שהשווקים יצנחו, יעלה דולר מול השקל כתופעה שכיחה הנובעת מתוכניות הגידור של הגופים המוסדיים בחצותם את האוקיינוס. תשאלו את הסוחרים ולא את הכלכלנים מה ומתי יעלו או ירדו המחירים.

כל מי שהעלה את המחירים בין אם מדובר במחירי הסחורות ,ההובלה הימית או המכוניות המשומשות. הסיבה הפשוטה ביותר היא כי יש מי שמשלם. "האינפלציה היא הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורה" אמר אז יצחק מודעי ז"ל שהיה אחד משושביני תוכנית הייצוב כשר האוצר דאז בממשלתו של שמעון פרס.

האם העלאות הריבית ישנו את מגמת מדדי המחירים? מה שברור הוא שההעלאות ישפיעו על הכלכלות ועלולות לגרום להאטה בצמיחה ואפילו גלישה למיתון. התהליכים איטיים ושינוי המגמה ייקח זמן רב.

הטיפול באינפלציה דורש טיפול אגרסיבי ודורש שיתוף פעולה של ארגונים שונים: אופ"ק-אנרגיה, רשויות המדינה, הפחתות מיסים, ארגוני העובדים ועוד שורה של גורמים. שיתוף פעולה כולל כזה יתאפשר רק אם יתרחש משבר כלכלי קולוסאלי. אנחנו לא שם, במרבית העולם יש עדיין כמעט תעסוקה מלאה ומחסור בעובדים.

המסקנה היא כי האינפלציה היא כאן להישאר והאפשרות לסטגפלציה קרובה יותר מאי פעם.

שמואל ברגר הוא מומחה לניהול סיכונים פיננסיים