מהו שיבוש יצירתי ולמה הוא טוב לכלכלה הגלובלית?

על המושג "שיבוש יצירתי" או "החרבה יצירתית" שמעתם? טוב, יש דבר כזה, זה נשמע יותר טוב באנגלית (Creative Destruction) ותתפלאו – מדובר באחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר לכלכלה הגלובלית.

מטבע הדברים, כיום, כשרוב כלכלת העולם המפותח מדשדשת ותפנית של ממש לא נראית באופק, למנוע כזה יש חשיבות מיוחדת. למה הכוונה? פיתוח עסקים חדשים, יוזמות ורעיונות חדשים ויצירתיים וכמובן – קידום ופיתוח טכנולוגיות חדישות כגון בינה המלאכותית - Artificial Intelligence וחברות סטארט-אפ, כל אלו מחליפים בקצב הולך וגדל את הטכנולוגיות והפרקטיקות המסורתיות של פעם, משפרים את פריון העבודה וההון, מייעלים תהליכי עבודה ובסופו של יום מגדילים את התוצר הפוטנציאלי.

נשמע טוב, נכון. אבל איך משפיע הדבר על שוק העבודה? ניתן ללשכה לסטטיסטיקה של שוק העבודה בארה"ב, Bureau of Labor Statistics, לשפוך קצת "מים קרים". תיראו מופתעים –קצב יצירת מקומות העבודה דווקא יורד.

בחודש שעבר הצהיר מנכ"ל IBM, כי שימוש בטכנולוגיות תבונה מלאכותית יאפשר לחברת הענק לייתר 7,800 משרות, רובן בתחום בק אופיס, כמו משאבי אנוש. לדבריו, שחיקת כוח אדם ועזיבת מקום העבודה הינם תהליכים טבעיים שיהיו חלק מקיטון מספר העובדים.

אז לפי נתוני הלשכה על התעסוקה העסקית (Business Employment Dynamics), עולה כי מספר העסקים החדשים שהוקמו בארה"ב בכל רבעון ב-30 השנים האחרונות גדל על פני זמן, אך מספר מקומות העבודה שהמפעלים הללו ייצרו פוחת בעקביות מאז שנות התשעים המאוחרות של המאה הקודמת! כפועל יוצא, שימו לב: כל מפעל חדש כיום מחזיק, בממוצע, מחצית ממספר המועסקים שהחזיק מפעל דומה לפני שלושה עשורים.

כן, רבות דובר וסופר על תופעת ההתפטרות ההמונית (Great Resignation) בארצות הברית, שבאה בעקבות פרוץ משבר הקורונה וגרמה לאנשים רבים, שנאלצו להישאר בביתם, לבחור לא לחזור למקום עבודתם, אלא לפרוש, לאחר מכן. לנוכח הממצא החשוב הזה, בהחלט ייתכן כי בדרך הצטמצם הצורך בחלקם ולכן לא מדובר רק בבחירה שלהם, אלא גם של מעסיקיהם.

הדעת נותנת כי החדשנות הטכנולוגית, ככל שתתקדם, תלך ותעצים את התופעה. על מנת ששוק העבודה לא יתכווץ ומספר גדל והולך של משקי בית יזדקק לתמיכות ותשלומי העברה, יהיה צורך ללוות את התהליך במאמצים קדחתניים של הכשרות מקצועיות, שיפור השכלה ומיומנויות וטיוב המתאם בין יכולות המועסקים לצרכי המשק. הדבר ייתן מענה כלכלי וחברתי לתופעה זו של שיבוש יצירתי.

אין חולק כי בראייה משקית יש לשיבוש היצירתי תועלת רבה. החוקרים מסבירים כי הקמת עסקים חדשים משפרת את צמיחת התעסוקה, בעוד סגירת עסקים ישנים כנגדם מחזקת את הפריון, תומכת בתחלופת עובדים, משפרת את איתנותם של המועסקים הנותרים ואגב כך שכרם עולה מהר יותר. אולם, בהיבט התעסוקתי, ניכר כי העסקים החדשים שהוקמו בעשורים האחרונים לא שיפרו את המצב ואף הרעו אותו.

כיום, ניתן לומר כי הסקטור העסקי – יזמי בארצות הברית שינה פניו לחלוטין. לגבי שוק התעסוקה – הדבר מציב אתגר של ממש בפני מקבלי ההחלטות. אחרת, התוצר וההכנסה הלאומית יגדלו, אך חלוקתם תהפוך פחות שוויונית.

השפעה דומה של גידול בעושר מחד, וחלוקה שוויונית פחות מנגד, הייתה לתהליך הגלובליזציה של העשורים האחרונים, שנועד לנצל את היתרון היחסי של כל גוש כלכלי ואזור גאוגרפי, אך כיום חווה נסיגה וחזרה לפרוטקציוניזם בדיוק מהסיבה הזו. צריך לחשוב טוב-טוב איך למנוע מתהליכי החדשנות הטכנולוגית וההחרבה היצירתית להגיע למצב דומה. שלא יצא שכרם בהפסדם.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות