ההתייקרויות בסופר עלו לישראלים עוד 3.3 מיליארד שקל

שלושה ימים אחרי שנכנס לתוקף גל ההתייקרויות של ינואר 2024, במסגרתו העלו 12 חברות את מחירי מוצריהן בשיעור של עד 25%, נזכר שר הכלכלה ניר ברקת לזמן את ראשי החברות לשיחות נזיפה. בפגישה דרש ברקת מהחברות לבטל את העלאת המחירים שנכנסה כבר לתוקף ואיים כי אם לא ייענו לבקשתו – יפעל נגדן, בין היתר באמצעות קידום חקיקה שתאסור על העלאת מחירים במלחמה. לחברות אין כוונה לבטל את העלאת המחירים, אותה הגדירו בחודש שעבר חיונית למניעת פגיעה בתוצאותיהן, ומאז הן גם ספגו עלייה נוספת במחירי החשמל והדלק. אפשר להעריך כי סיבה נוספת לסירוב נוגעת לכך שחברה שתיסוג מכוונתה – עלולה להצטייר כמי שניסתה באופן לא מוצדק לנצל הזדמנות להעלאת מחירים לא חיונית. עם זאת, ייתכן שהלחץ של ברקת יניב דחייה של התייקרויות שעדיין לא נכנסו לתוקף, לאחרי חג הפסח.

ביחס לאיום של ברקת יש לציין כי השר כבר פרסם תזכיר חוק לאיסור על העלאת מחירים עם פרוץ המלחמה בעזה, אולם לא קידם אותו מאז. העיתוי שבחר ברקת מציג כי מדובר בלא יותר ממראית עין של עשייה נגד ההתייקרויות, שכן ההודעות של החברות על העלאות מחיר החלו כבר בסוף דצמבר, ונמשכו לאורך כל ינואר, ללא כל התייחסות מצידו. עוד על המשחק הכפול של ברקת, שניסה בחודשים האחרונים להוביל לביטול חובת סימון המחירים ונטרול יכולתו של הצרכן להשוות מחירים בסופר, ניתן ללמוד מזימון הספקים לשיחות הנזיפה המאוחרות, במקביל לכוונתו להצביע בעד התקציב שיכלול העלאת המע"מ בשנה הבאה, מה שיקפיץ שוב את המחיר לצרכן.

השר, שנוהג להקדים ולהודיע על צעדים כמו זימון חברות לשיחות נזיפה, נמנע הפעם מלחגוג את המהלך. רק בשעות אחר הצהרים הוציאה לשכתו הודעה מוזרה על כך שהשר נפגש עם מנכ"ל החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל), ניר לוינגר, ובה נטען כי במהלכה שכנע השר את לוינגר לבטל את העלאת המחירים שלכאורה תכננה החברה לבצע בימים הקרובים. וזאת, למרות שהחברה כלל לא הודיעה על העלאת מחירים ואף לא רמזה על כוונה כזאת ללקוחותיה. אפשר להעריך כי אם אכן קרה הדבר, מדובר היה בסולם שסיפק לוינגר לברקת, אחרי שלפני כשנה וחצי התעלם מבקשת השר להימנע מהעלאת מחירים – מה שהוביל לכך שמנכ"ל משרדו של ברקת, אמנון מרחב, ביקש מהממונה על התחרות מיכל כהן להוציא לחברה דרישת נתונים כאיום. משסירבה כהן, העביר מרחב את הבקשה למפקח על המחירים במשרדו, שאכן הוציא לחברה דרישת נתונים בטענה שבכוונתו לבחון את הצורך בפיקוח מחירים על מוצריה. אלא שגם אז דחה לוינגר את הדרישה ולא סיפק את הנתונים המבוקשים.החילוץ של ברקת מהמבוכה שנגרמה לו אתמול עם דחיית בקשתו על ידי חברות המזון, בלי שהדבר יגבה ממנו מחיר שכן הוא כלל לא נערך להעלאות מחירים, יוכל לסייע בעתיד לחברה המרכזית וללוינגר. מהחברה המרכזית נמסר בתגובה כי "לפי חוק החברה מנועה מלהתייחס בתקשורת לתוכניותיה לגבי מחירי המוצרים שלה".

עליות המחירים שנכנסו לתוקף ואלו שצפויות להיכנס לתוקף בתחילת מרץ מתווספות לשני גלי התייקרויות רוחביים שביצעו מרבית חברות המזון ומוצרי הצריכה ב־2023. מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה, כי העלאות המחירים הובילו לכך שהצרכנים הוציאו ב־2023 על מזון, משקאות, מוצרי טואלטיקה ומוצרי נקיון – 3.3 מיליארד שקל יותר מאשר ב־2022. על פי נתוני רייזאפ שהגיעו ל"כלכליסט" ההוצאה למשפחה בסופרמרקט בינואר האחרון, עוד לפני גל ההתייקרויות, עמדה על כ־3,140 שקל, בדומה להוצאה באוקטובר, אז נרשם שיא בצריכת מזון בעקבות המלחמה.

ההתייקרויות הובילו לכך ש־2023 היתה שנת השיא במכירות הענף, שזינקו ב־6.2% לשיא של 56.7 מיליארד שקל. לשם ההשוואה ב־2020, שבה התפרצה הקורונה שהובילה לסגרים מתמשכים וסגירת מסעדות, הסתכמו המכירות בענף ב־52.8 מיליארד שקל בלבד. הזינוק החריג נובע מכך שבעבר נהגו החברות להעלות מחירים פעם או פעמיים בשנה בשיעור חד ספרתי נמוך, אולם לאחר המחאה החברתית בקיץ 2011 חששו מהתגובה הצרכנית להעלאות מחירים והקפיאו את המחירונים למעט שתי התייקרויות נקודתיות שנרשמו ב־2013 וב־2018. לכן, כשזיהו שעת כושר להעלות מחירים ב־2023 ובתחילת השנה הנוכחית, עשו זאת בשיעורים דו־ספרתיים חריגים שהגיעו ל־25%.

נתוני סטורנקסט חושפים עוד כי הספקים והקמעונאים לא הסתפקו בהעלאות המחירים החדות, ומצאו דרך נוספת להכביד על הצרכן באמצעות צמצום מבצעי הוזלות. בשנת 2023, במהלכה נרשמו שני גלי התייקרויות רוחביים, צומצמו המכירות של מוצרים במבצע לשליש בלבד מכלל המכר. זאת לעומת 39.1% בשנת 2020. צמצום המבצעים הפך למגמה מתמשכת מאז 2021, אולם בשנים בהן לא העלו מחירים, ניתן היה להבין את הסיבה לכך שאין בידי החברות לשמר את היקף המבצעים, בעוד שלא ברור מדוע אחרי גלי התייקרויות, שבמסגרתן חלק מהחברות כמו שטראוס ושסטוביץ העלו מחירים ארבע פעמים, הועמק צמצום מבצעי ההוזלות לצרכן.

בסוף השבוע שעבר נכנסו לתוקף העלאות המחירים של חברת שטראוס, שהעלתה מחירים בשיעור של עד 25%; של שסטוביץ שייקרה את מוצריה ובהם פסטה ברילה, משחות שיניים קולגייט ומוצרי ניקיון של אג'קס בשיעור של עד 20%; של סוגת עם העלאה של עד 20% למוצרי יסוד כמו קטניות, קינואה וסוכר, וכן התייקרויות של חברות קטנות יותר כמו יכין שהעלתה את מחירי שימורי העגבניות, התירס, האפונה והחומוס ב־6% ובית השיטה שהעלתה את מחירי הזיתים והחמוצים בעד 15%. עוד התייקרו עד 16% מוצרי חברת סידס, יבואנית שוקולד לינדט וחטיפי חלבון קורני, וויסוצקי עם העלאת מחירים בשליש ממוצרי התה ובנוסף שמן זית, זיתים ומוצרי עגבניות של זיתא ב־10%.

בשבוע שעבר נפתח גל נוסף של התייקרויות שיכנס לתוקף בסוף פברואר, בהובלת אסם שתעלה את מחירי מוצריה בשיעור של עד 9%, יוניליוור שגם תעלה את מחירי הגלידות של שטראוס הקרמבו והשוקולד בשיעור של עד 15% וכן וילי פוד, שתעלה את מחירי הטונה, אורז, אטריות אורז, רטבים ושימורים בשיעור של עד 15%. חברת הטואלטיקה דר' פישר תייקר בעד 10% קרמים ושמפו סרקל; חברת רושדי יצרנית מותג בארכה שתעלה מחירי הטחינה והחלווה ב־9% וסלטי שמיר, הספק השלישי בגודלו בשוק הסלטים ויצרנית הסלטים במותג הפרטי של שופרסל, עם העלאה של מחירי הסלטים ב־10% ומוצרי הדגים ב־15%.

ניתן להעריך כי בכך לא ייחתם גל ההתייקרויות. במקביל להעלאת מחירי המותגים המובילים, יעלו הקמעונאים את מחירי המותג הפרטי שצמח ב־2023 ל־7% מהמכירות, בעוד 10 הספקים הגדולים איבדו מכוחם והחזיקו 48.1%, לעומת 50.1% לפני שנתיים.