מחדל הפסקות החשמל: במלוא האנרגיה מכישלון לכישלון

למחדל החשמל של יום השישי הראשון לחודש יוני יש שם וכתובת: החברה לניהול מערכת החשמל (נגה) שמתוקף תפקידה נדרשת לתכלל באופן רוחבי את משק האנרגיה.

שיא צריכת החשמל לא נשבר, השיאים שנשברו הם שיאי המחסור בניהול: החברה לניהול המערכת לא הצליחה לעמוד בתכלול המשימות. לכך הצטרף היום קרב האשמות בינה ובין חברת החשמל, כשבאמצע תקוע האזרח, שנותר בשישי מנותק חשמל, עם פנים לעתיד שבו צריך לשאול האם ניתן לסמוך הגופים שמתקוטטים כשהמזגן כבה ב־43 מעלות בצל. בראש כל אלו עומד כישלון בן עשור של ממשלות ישראל.

ישראל גדלה במהירות וכך גם מספר צורכי החשמל שלה. הרכיבים האלו הם רק חלק בפסיפס יסודות ההיערכות הלקויה לעידן שבו מזג האוויר יהפוך חם יותר וצפוי פחות. כל הקלפים על השולחן, אלא שממשלות ישראל לדורותיהן כושלות בהיערכות לא רק להתמודדות עם ההווה, אלא גם עם העתיד שמתגלגל מיום ליום.

תוכנית לפיתוח רשת החשמל נחה על שולחן שר האנרגיה עוד מהקדנציה הקודמת ולא אושרה עד היום.

מחדל זה מצטרף לכך שחברת החשמל פועלת לפי תוכנית ישנה לפיתוח הרשת, שגם בה היא כלל אינה עומדת. בשנת 2018 הבהיר מבקר המדינה כי הרשת נמצאת בתת־פיתוח, אך איש לא התרגש. בשנת 2020 חזר המבקר על כך שמשק האנרגיה מתנהל ללא תוכנית אב, מה שמוביל להגשמת יעדים נקודתיים, על פני פיתוח בראייה מתכללת וארוכת טווח.

תוכניות להתייעלות אנרגטית, שהיו יכולות לצמצם את הביקוש לחשמל, בוטלו או לא קיבלו תקציב בפועל. על יעדי האנרגיה המתחדשת או אגירת אנרגיה בקושי יש מה לדבר בישראל, כשהעולם דוהר קדימה. משק החשמל מתגלגל משנה לשנה, כשכישלונותיו פוגשים גם אי־היערכות להתמודדות עם החמרה באירועי הקיצון. איש בממשלה לא ממהר להתרגש. החיים ממשיכים כהרגלם: מכישלון לכישלון.

הנה דוגמה עדכנית אחת: תקציבו של הגוף האמון לספק תחזיות לכל גוף בממשלה קוצץ. השירות המטאורולוגי אחראי למתן שירות חיזוי של מזג האוויר. הוא מייצר בנק נתונים אקלימי ועורך מחקרים מטאורולוגיים עבור משרדי הממשלה, גם במבט צופה פני עתיד, עניין קריטי להיערכות להתמודדות עם אירועי קיצון. תקציבו כעת קוצץ בהשוואה לאשתקד בכ־2 מיליון שקל: מ־32.2 מיליון שקל ל־30.5 מיליון שקל. המציאות מונחת על השולחן, אבל הממשלה חתכה דווקא את תקציב השירות המטאורולוגי והראתה היכן נמצא סדר העדיפויות. המשמעות ברורה: ישראל תמשיך לדרוך במקום.