יניב ארליך | צילום: גלעד קוולרצ'יק, גטי
ראיון
"כדי למנוע קורונה מנכדינו נצטרך לחסן גם עטלפים"
הפרופ' לגנטיקה ומנכ"ל Eleven Tx, יניב ארליך, משוכנע כי "הנדסה גנטית בחיות שתמנע מהם להעביר וירוסים אינה מדע בדיוני". הוא בטוח שאת הקורונה לא פיתחו במעבדה בסין, מסביר מה למדה האנושות מהמחלה, נערך לחיסון עדר של מפיציה העטלפים וטוען שרק כך יימנעו מגיפות העתיד
פרופ' יניב ארליך, העולם נסער משאלות של אישור מנת בוסטר לחיסוני הקורונה ואספקת מנות החיסון הראשון לכלל האוכלוסייה גם במדינות העולם השלישי. אבל קבוצת מדענים ישראלים, שאתה חלק ממנה, נמצאת כבר בשלב הבא.
"המפתח להדברת וירוס הקורונה לטווח הארוך באמת, כזה שימנע גם מהנכדים של הדור הצעיר היום לחלות במחלה, הוא להפוך את העטלפים לחסינים ולא את בני האדם".
קראו עוד בכלכליסט:
ארליך, פרופ' נלווה בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן־הבינתחומי בהרצליה ומנכ"ל Eleven Tx, יחד עם ד"ר דני דואק, מדען במרכז החיסונים במכון הלאומי למחלות זיהומיות ואלרגיות של ארה"ב (NIH), מהגופים היוקרתיים בתחום המחקר הרפואי בעולם. ארליך הוא אחד החוקרים החשובים כיום בתחום הגנטיקה ומשמש גם כפרופ' באוניברסיטת קולומביה, וכיהן בעבר כמדען הראשי של חברת הגנומיקה הישראלית MyHeritage. דואק מתמחה במערכת החיסון האנושית ופיתוח חיסונים ונחשב לאחד המומחים בחקר הטיפול באיידס.
יניב ארליך (41), גר ברעננה, נשוי + 2. פרופ' נלווה בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב באוניברסיטת רייכמן־הבינתחומי בהרצליה ומנכ"ל Eleven Tx. שימש כפרופ' לגנטיקה באוניברסיטת קולומביה והמדען הראשי של MyHeritage. דוקטורט מבית הספר ווטסון למדעי הביולוגיה ב־Cold Spring Harbor Laboratory
"מגפת הקורונה היא למעשה ההתפרצות השלישית של וירוסי קורונה בבני אדם ב־20 השנים האחרונות. אם יש משהו אחד שניתן ללמוד מההיסטוריה הוא שהתפרצויות כאלה ימשיכו ללוות אותנו אם לא ננקוט פעולות אקטיביות. המקור העיקרי לווירוסים האלה הם אוכלוסיית העטלפים מסוג Horseshoe, שנמצאים במגע הולך וגובר עם בני האדם בגלל התפוצצות האוכלוסייה האנושית ואורבניזציה מואצת, שמפריעה לבתי הגידול הטבעיים שלהם", כותבים ארליך ודואק.
במילים פשוטות, ארליך ודואק מציעים להנדס גנטית את העטלפים, כך שהגן של הקורונה ייכחד עם הזמן. "גם בפעמיים הראשונות של הופעת הקורונה, המוכרות כהתפרצות SARS ומאוחר יותר MERS, המקור היה בעטלפים", אומר ארליך בשיחה עם כלכליסט. "על אף תיאוריות הקונספירציה השונות, הקהילה המדעית מסכימה כי מקור ההדבקה הוא עטלפים. הם מעבירים את הווירוס גם לבני אדם, אבל בעבר היתה גם קורונה מסוג אחר שהם העבירו לחזירים שגרמה לתמותה של 40 אלף בעלי חיים. היום יש אפילו תיאוריה כי עטלפים משתמשים בקורונה כבמעין נשק ביולוגי נגד בעלי חיים או בני אדם שהם תופסים כתוקפים".
"אנחנו מציעים ליצור עטלפים בעלי חסינות לווירוסי הקורונה באמצעות מנגנון Gene Drive, שמאפשר להחדיר מספר עטלפים בעלי גן מסוים לאוכלוסיית העטלפים ובכך לגרום בכל דור למספר עולה של צאצאים שיקבלו את הגן, כך שבסופו של דבר כולם יהיו בעלי הגן הזה ולא יעבירו את הווירוס. מדובר בתהליך מורכב שייארך עשרות שנים, אבל מי שרוצה למנוע את COVID 59 צריך לחשוב עליו כבר היום", מוסיפים השניים במאמר שפורסם באחרונה ב־arxiv - מאגר פרסומים מדעיים למאמרים שטרם עברו בחינת מדענים אחרים (peer review) - וכבר זוכה לתהודה בקהילה המדעית העולמית.
Gene Drive - תהליך וטכנולוגיה של הנדסה גנטית המפיצים באוכלוסייה מקטע גנים מסוים, שנערך במעבדה. זהו מעין "מנוע גנטי" המפר את חוקי ההורשה הטבעיים — למשל הגן שגורם להפצת קורונה אצל עטלפים — וכך מאפשר הפצה מהירה של גנים מהונדסים באוכלוסייה, גם במצבים שהברירה הטבעית חזקה נגדם
"להגן גם על העטלף"
כיום יש לא מעט תיאוריות שאומרות כי מקור הווירוס הוא בכל זאת במכון הביולוגי בווהאן. העטלפים הם רק השעיר לעזאזל.
"בחינות וניתוחים של וירוס הקורונה ברמה הגנטית מראים כי זה וירוס שקשה מאוד לתכנן במעבדה. כמדען אתה מחליף קטע אחד ברצף, אבל בקורונה הנוכחית יש כמה וכמה רצפים שונים והוא מספיק שונה מכל וירוס קורונה אחר שראינו עד כה מכדי שיהיה מתוכנן על ידי בני אדם".
אם עטלפים כל כך מסכנים את האנושות וגם קבוצות של בעלי חיים, מדוע לא לנקוט בצעדים דרסטיים יותר נגדם?
"היה ניסיון ב־2010 באוסטרליה להרוג אוכלוסיות גדולות של עטלפים בעקבות התפרצות של וירוס שזוהה כמגיע מהם. אבל לעטלפים יש תפקידים חשובים באקו סיסטם הכללי ולכן הדברתם היא לא הפתרון. הפתרון שהוא 'באמצע' - מן ההיבט של שמירה על אוכלוסיית העטלפים אבל גם מניעת פגיעה מקורונה באוכלוסיות אחרות - הוא החדרת גן חדש ש'יחתוך' את החלק של הקורונה מהגנום שלהם".
עדיין זה נשמע בגדר מדע בדיוני, כיצד ניתן להנדס גנטית אוכלוסייה מיליוני עטלפים?
"זה כבר לא רעיון כל כך חדשני כפי שזה נשמע, ובוודאי לא בגדר מדע בדיוני. מאז שקיימים כלים כמו קריספר לפענוח, מיפוי ויצירת מקטעי חלבון שנושאים את ההוראות שנכתבו במעבדה. נעשה ניסיון ראשוני בתחום הזה ביתושים, כאשר המטרה היא לגרום לאוכלוסיית יתושות שנושאות את הגן של מלריה להתחסל. מנגנון 'קיצוץ' הגנום של הווירוסים, שגילויו זכה בפרס נובל 2006, מהווה כבר היום את הבסיס לכמה תרופות שקיבלו אישור FDA. ב־2011, במסגרת מחקר, נוצרו עופות שחסינים לווירוס השפעת באמצעות החדרת גן קטן שחתך החוצה מרצף החלבונים את גנום השפעת מבלי שהיתה השפעה שלילית על העופות. מחקרים נוספים הראו שניתן באותה דרך לייצר חזירים חסינים מפני מחלת הפה והטלפיים. במקרה הנוכחי אנחנו מדברים על יצירת גן שישתכפל בתוך העטלפים ויהיה מעין תוכנה קטנה שאומרת: 'בכל פעם שאתה רואה קורונה, תחתוך את המקטע הזה מהחלבון'".
על הסיכוי למגר קורונה: "אם יש משהו אחד שניתן ללמוד מההיסטוריה של הקורונה הוא שהתפרצויות כאלה ימשיכו ללוות אותנו אם לא ננקוט פעולות אקטיביות"
"באו"ם כבר מתעניינים"
הרעיון כעת הוא לייצר חסינות עדר לעטלפים מפני קורונה באזור גיאוגרפי מסוים, בדגש על מזרח אסיה — מכיוון שבאזור הזה מצוי בעיקר סוג העטלפים הנגועים בקורונה. לעטלפים עצמם הקורונה אגב לא מפריעה. כמו כן, בניגוד לציפורים, אוכלוסיות של עטלפים לא ניידות בצורה משמעותית ולכן אין מעבר מאזור גאוגרפי אחד לאחר".
נשמע פשוט, אבל סביר להניח שיש מגבלות ואתגרים לוגיסטיים בביצוע של פרויקט שאפתני כמו יצירת אוכלוסיית עטלפים חסיני קורונה.
"יש כיום שני קשיים מרכזיים ברעיון. הראשון הוא העובדה כי עטלפים מתרבים לאט יחסית ומשך הדור הוא שנתיים, מה שאומר שייקח זמן רב להגיע לחסינות עדר. הקושי השני הוא שהיום אין כמעט כלים לביצוע מניפולציה גנטית בעטלף. הניסיון שנצבר עד היוםעובד יפה על עכברים ובחזירים, אבל הוא טרם נוסה בעטלפים.
על האפשרות לחסן עטלפים: "אנחנו רוצים ליצור גן שישתכפל בתוך העטלפים ויהיה מעין תוכנה קטנה שאומרת: 'בכל פעם שאתה רואה קורונה, תחתוך את המקטע הזה מהחלבון'"
"אני מעריך שזה ייקח שנים", מסכם ארליך "אבל כבר מאז פרסום המאמר שלנו קיבלנו פניות הן מגופים בינלאומיים שקשורים לאו"ם, והן מארגוני בריאות בינלאומיים. זה פרויקט שגם ממשלת סין בעצמה מספיק גדולה וחזקה כדי לקחת ולבצע", שולח ארליך לסיום רמז לכיוונה של המדינה שהכל התחיל ממנה.