מציאות נושכת: הכירו את קרנות הון רק לסיכון שהן אוהבות

קרנות הון סיכון, בעיקר הישראליות שבהן, התגאו בימים האחרונים בכך שהן דחקו בחברות הפורטפוליו שלהן למשוך את הכסף מבנק SVB הקורס. דחקו ובכך למעשה יצרו את כדור השלג שהביא לקריסתו וחילוצו על ידי הממשל האמריקאי. בהתנהגותן בסוף השבוע שוב הוכיחו הקרנות שמדובר בעדר. הרי היו אלה בדיוק אותן הקרנות ששלחו את כל החברות שלהן לבנק אחד, SVB, עד יום הקריסה שלו ממש. זו הייתה מערכת יחסים שעבדה לטובת הקרנות וגם לטובת הבנק - בתמורה נתן תנאים נדיבים לקווי אשראי לאותן הקרנות ובין היתר גם שירותי ניהול עושר ועוד תנאים נדיבים לשותפים בקרנות.

כבר מזמן יש תחושה כי בניגוד לתדמית שמנסים לטפח בתעשייה, אין בה ריכוז חריג של גאונים. זה הודגם היטב בשלוש השנים האחרונות שהיו רכבת הרים בהייטק - 2019 הייתה מצוינת, החצי הראשון של 2020 דיפרסיה, החצי השני של 2020 - מאניה ו־2021 מדהימה. בהתחלה כולם עוד ניסו להתנהג באיפוק, עם פרוץ הקורונה נכנסו להיסטריה משותפת וב־2021 התחרו ביניהן מי תהיה אופטימית ואוטופית יותר. כולם עשו השקעות מנופחות, ולא היה אחד שניסה לצעוק "המלך הוא עירום".

ב־2022 עם ההתקררות שבאה במקביל לעליית הריבית, כולם המשיכו לשמור על קשר השתיקה המחייב. כי בדיוק כשם שאף אחד לא רצה להיות האחרון שיוצא מ־SVB, אף אחד גם לא רצה להיות הראשון שמכיר בעובדה שרמות השווי שבהן נעשו רוב ההשקעות של 2021 לא היו הגיוניות. או אז גם שכנע עדר הקרנות את חברות הפורטפוליו שהן חייבות לפטר עובדים ומיד, פחות משנה אחרי שאמרו ליזמים שהם חייבים, אבל חייבים, לגייס כל מי שיודע לכתוב שורת קוד, ובהקדם.

למה היו כל כך הרבה פיקדונות של חברות הייטק בבנק אחד? בין היתר, כי הבנק הזה נתן הלוואות בריבית נמוכה לחברות שהסכימו להעביר לחשבון שם את כל כספי הגיוס שלהן. הקרנות דחקו בסטארט-אפים לקחת הלוואות וקווי אשראי ב־2022, אף על פי שפיננסית לא מדובר במהלך החכם ביותר, בוודאי לא עבור כל החברות. אבל זה היה המהלך החכם פיננסית עבור הקרנות, כי הרי ככה הן נמנעו מלעשות סבב השקעה חדש בשווי נמוך. זה איפשר להן לא להכיר בהפסד בדו"חות שהן שולחות לגופים המוסדיים שמשקיעים בהן ובכך לא לסכן את דמי הניהול ודמי ההצלחה שלהן. כי מי אוהב סיכון פחות מקרנות הון סיכון?

מה הקרנות יכלו לעשות אחרת? הן יכלו לבוא עם רוח התנדבות גדולה יותר לסייע אחרי שהוציאו יחד עם החברות את הכסף מהבנק. הקרנות הנדיבות ביותר הציעו ליזמים שלהן הלוואות גישור כדי שיוכלו לשלם משכורות לעובדים כשלא היה ברור האם תתאפשר גישה לחשבונות הבנק. רגע, אם אתם מאמינים בחברה ולא מעוניינים בסגירתה, למה לא לסייע לה פשוט? הלוואה זה טוב, אבל הורה קשוב, כפי שהקרנות מנסות לצייר את עצמן כשהן מחזרות אחרי היזמים, היה נותן מענק שיוחזר עם שוך הסערה. מבטיח להיות שם. בסופו של דבר, מרבית הקרנות לא היו מוכנות לסכן ולו דולר אחד נוסף, ייתכן גם במחיר של סגירת חברות, בהן גם כאלה שבעתיד היו עשויות להפוך להצלחות גדולות.

קשה לחמוק מתחושה, כי כרגיל, הקרנות ציפו שכסף של מישהו אחר יעשה את זה, כפי שאכן קרה כאשר הממשל הודיע על הבטחת כל הפיקדונות בבנק. על מה מבוססת התחושה הזאת? על הודעה משותפת של קבוצת קרנות גדולה שיצאה עוד בלילה בין שישי לשבת, על כך שישמחו להמשיך לעבוד עם הבנק אם וכאשר מישהו ירכוש אותו. כמובן, כדאי שמישהו אחר יסכן את הכסף שלו, כי הן קרנות הון רק לסיכון שהן אוהבות.

האחריות הרשמית לניהול הכסף והאשראים היא על היזמים שמשמשים לרוב כמנכ"לים של חברות, אבל צריך לזכור בכל זאת כי גם במישור הזה להייטק יש כמה מאפיינים ייחודיים. לא לכל החברות יש סמנכ"ל כספים, בוודאי לא לכאלה שנמצאות בשלבים ראשוניים יותר. לראיה, דווקא החברות הצעירות יותר הן אלה שריכזו כמעט את כל הכסף שלהן ב־SVB, זה קשור כמובן גם לכך שהן לא מעניינות את הבנקים הגדולים וכי יש להן פחות כסף, אבל לא רק.

קרן הון סיכון היא לא רק משקיעה פיננסית, היא אמורה גם ללוות את היזם ולהחזיק לו את היד, בעיקר לצעירים והלא מנוסים שבהם. אבל בכל פעם מחדש המציאות חושפת את העובדה הפשוטה שקרנות הון אוהבות רק את הסיכון שהן מכירות וכזה המבוסס על כסף של אחרים זה שאומר שמתוך 10 חברות שבהן ישקיעו, אחת תצליח בגדול, שתיים־שלוש יהיו בסדר וכל אלה יפצו על החברות שייכשלו. לרוב חברה אחת ממש טובה מסדרת את התשואה של הקרן. את כל שאר הסיכונים, כאלה שעל התממשותם הן נדרשות לשלם בכסף שלהן, הקרנות ממש שונאות.