4 אותיות שמסתירות אסטרטגיית השקעה מסוכנת במיוחד

כשהתותחים רועמים וכולם מדברים על האפשרות של מלחמה עולמית, בזמן שהמשקיעים חוששים מעליית ריבית אגרסיבית בארה"ב — אפשר להבין למה רבים שוקלים להקטין סיכונים בתיק ההשקעות. לכן מפתיע לגלות כי ברשימת ה־ETF המגייסים ביותר בעולם השנה - אותם מכשירים פיננסיים העוקבים פסיבית אחר מדדים - אפשר למצוא את TQQQ, קרן סל ממונפת פי שלושה על מדד נאסד"ק־100.

מתחילת השנה ניכרת תנודתיות חדה במניות בכל העולם, ונאסד"ק־100 — המאגד את הביצועים של 100 החברות הגדולות ביותר בנאסד"ק — כבר ירד ב־13%. בשבוע שעבר, שבו פלשה רוסיה לאוקראינה ובשווקים נרשם מסחר תנודתי במיוחד, TQQQ גייסה 1.1 מיליארד דולר. מפתיע עוד יותר לגלות כי מתחילת השנה היא גייסה 4.4 מיליארד דולר והפכה לאחד מחמשת ה־ETF המגייסים ביותר בעולם מתחילת 2022, לפי נתוני בלומברג. כיום מנהלת הקרן נכסים ב־15 מיליארד דולר, כך שלמעשה הנכסים שלה גדלו בכ־50% רק השנה.

מינוף פי 3 אבל לשני הצדדים - גם כשהשוק עולה, אבל גם כשהוא יורד

קרנות סל ממונפות הן לרוב כלי המשמש בעיקר סוחרי יום (Day Traders) ולא גופים מוסדיים. אולם באחרונה נראה כי יש יותר ביקוש להשקעה בהן מצד לקוחות פרטיים כמוצר לטווח ארוך. מדובר במוצר המאפשר חשיפה מוגברת למניות, אך לא באמצעות הגדלת ההשקעה אלא באמצעות שימוש בכלים כמו אופציות. מבחינת המשקיע, היתרון הגדול הוא שאין צורך בביטחונות על המינוף הזה, אלא רק בתשלום דמי ניהול, שלרוב גבוהים יותר ממוצר דומה שאינו ממונף. למשקיע השוקל השקעה כזו חשוב רק להביא בחשבון שהמינוף פי שלושה הוא לשני הצדדים — גם כשהשוק עולה, אבל גם כשהוא יורד.

TQQQ קיימת מאז פברואר 2010. הפופולריות שלה גדלה מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בזכות ביצועי היתר של ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, גוגל, אמזון, פייסבוק ואנבידיה, המהוות אחזקה מרכזית בנאסד"ק־100. לאור הכניסה הנרחבת של משקיעים צעירים לשוק המניות דרך אפליקציות מסחר כמו רובינהוד בשנים האחרונות, TQQQ אפילו זכתה לקהילה שלמה באפליקציית רדיט — המקום שממנו פרצו לעולם תופעות כמו גיימסטופ ו־AMC, שידעו לעלות במאות אחוזים (וגם לרדת).

רבים חושבים שביכולתם להתמודד עם התנודתיות, אבל ההתאוששות מנפילה לא פשוטה. כשנאסד"ק־100 ירד מהשיא בנובמבר ב־16%, TQQQ ירדה ב־50%. כדי לחזור בדיוק לאותה רמה, TQQQ חייבת לעלות בכ־100%

הביצועים של TQQQ מסבירים היטב למה הפכה למוצר כל כך פופולרי. בזכות הביצועים המדהימים של מניות הצמיחה והטכנולוגיה, מאז הקמתה בפברואר 2010 הניבה TQQQ למשקיעים תשואה פנומנלית של 11,879%. נאסד"ק־100, לעומתה, עלה "רק" ב־807%. כדי להבין עד כמה המספר הזה דרמטי הנה דוגמה: אם בפברואר 2010 משקיע שם 100 אלף דולר בקרן ולא נגע בכסף מאז, יש לו בחשבון כיום 11.8 מיליון דולר.

המספר הזה מדהים, אבל ספק אם יש מי שהצליח להיצמד לקרן הזו במשך 11 שנה. הסיבה המרכזית לכך היא שקשה לרוב המשקיעים לתפוס את המשמעות של מינוף יומי. אם נאסד"ק־100 יורד ב־3% ביום - וזה קרה לא מעט בשנתיים האחרונות) - TQQQ יורדת ב־9%. משקיעים רבים אולי חושבים שהם יכולים להתמודד עם תנודתיות כזו, מתוך מחשבה שמניות הטכנולוגיה הפגינו יכולת לעלות בקצב מרשים כך שבטווח הארוך הם ירוויחו יותר, אך התאוששות מנפילה חדה כזו היא לא משימה פשוטה. כשנאסד"ק־100 ירד מהשיא בנובמבר השנה ב־16%, TQQQ ירדה ב־50%. כדי לחזור בדיוק לאותה רמה — TQQQ חייבת לעלות בכ־100%.

סוחר בוול סטריט. קשה לתפוס את המשמעות של מינוף יומי | צילום: AFP

עבור משקיע ששוקל לרכוש את TQQQ לטווח ארוך, השאלה הגדולה היא איך יתנהג מוצר כזה. המשבר הגדול היחיד של הקרן היה למעשה בשוק הדובי של הקורונה, שנמשך רק חמישה שבועות. בתקופה הזו הקרן ירדה ב־70% בהשוואה לירידה של 28% במדד נאסד"ק־100. בחברת המחקר פורטפוליו ויז'ואלייזר ניסו לדמות איך הקרן היתה מתנהגת במשברים גדולים אחרים של השוק. במשבר הדוט קום בשנת 2000, למשל, היא מעריכה כי הקרן היתה יורדת בכמעט 100%.

מחיר הקרן ירד ב־50% בפחות מ־4 חודשים ועשוי להיתפס כהזדמנות

אין ספק כי מי שרוכש כיום את הקרן, רואה לנגד עיניו תשואת עבר פנומנלית וירידה של 50% במחיר הקרן בתוך פחות מארבעה חודשים — מה שעשוי להיתפס כהזדמנות. מאחר שהזדמנות כזו נגזרת כמובן מהמאפיינים של נאסד"ק־100, נשאלת השאלה עד כמה אטרקטיבי הפך המדד בעקבות הירידות האחרונות.

נאסד"ק־100 נסחר כיום לפי מכפיל רווח של 32 ומכפיל רווח עתידי של 25 ל־12 החודשים הקרובים. בנובמבר, כשהמדד היה בשיאו, עמד המכפיל על 37. אם נבחן את הנתון בפרספקטיבה ארוכת טווח, המכפיל החציוני של המדד בחמש השנים האחרונות היה 26 ובעשר השנים האחרונות (התקופה שבה קיימת TQQQ) היה המכפיל החציוני 23. כלומר, במונחים היסטוריים נאסד"ק־100 הוא עדיין מדד יקר. בהתחשב בעובדה שהריבית בארה"ב צפויה לעלות במהירות בשנה הקרובה בשיעור של בין 1% ל־1.5%, הסיכון כאן עולה מדרגה נוספת. המשקיעים הסקרנים וההרפתקנים דיים צריכים לשאול את עצמם אם הם מוכנים לזה.

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים