הקונספציה של כסף תמורת שקט קרסה ב-7 באוקטובר

"כאשר התותחים רועמים, המוזות משתתקות". בישראל לא רק המוזות משתתקות, אלא גם הניתוחים הכלכליים. אז למרות רעם התותחים ושאון המטוסים, אזמין אתכם לנתח מה שקורה מזווית כלכלית – ניתוח המצב בתקופה כה קשה לכולנו.

אנו עומדים היום בפני שתי עובדות מסמרות שיער. הראשונה היא שהברבריות של פראי חמאס שברה שיאים של אכזריות במאה ה-21. מאורעות אוקטובר 2023 יירשמו בהיסטוריה לא רק של עם ישראל, אלא גם של אומות העולם. העובדה השנייה היא שאסון זה נגרם בגלל חוסר אכפתיות של ראש ממשלה.

האסון הנורא שפקד אותנו נגרם על ידי שתי קבוצות אלו: החמאס מצד אחד, ונתניהו מצד שני. לו החמאס לא היה קיים, אסון זה לא היה קורה. ולו הייתה לנו ממשלה אחרת בלי קודקוד מושחת ומשחית, גם זה לא היה קורה.

האם ישנו מכנה משותף להתנהגות הפושעת של שתי קבוצות אלו? כן! "It's the economy, stupid", כמו שאמר ביל קלינטון. ככל שזה נראה מופרך, מניעים כלכליים הם הבסיס לאסון שפקד את מדינת ישראל.

נתחיל עם נתניהו ואישתו. בקשר לזוג המלכותי, הכסף והכבוד הם המניעים להתנהגותם. מדינת ישראל תיחרב, לא נורא. העיקר להוציא מכספי הציבור כמה שיותר כסף על בזבוזים, כמו נסיעות, בתי מלון, ארוחות שחיתות, בגדים, ותסרוקות אפילו בתקופה הנוכחית, כאשר העם סובל. קופת המדינה קיימת אך ורק להיות מקור לרצונם ליהנות. בעיניהם, זו לא שחיתות, כי בשביל זה קיימת מדינת ישראל. "המדינה, זה אני".

התנהגות זו של ראש הממשלה ואישתו הביאה להרס טוהר המידות במדינת ישראל והחלשת כל האיזונים. ממשלה מושחתת לא יכולה לנהל מדינה כי הכספים מועברים לתענוגות המקורבים לשרים, ולא לביטחון האזרחים ולטובת מדינת ישראל. כך ביבי וכל המקורבים המושחתים ידעו שהביטחון בסכנה, אך לא רצו לטפל בזה: "שתישרף המדינה". חוק קיצוב תקופות לראש הממשלה הוא הכרח לטוהר המידות. חוק זה יאפשר למנוע מכל ראש ממשלה להנהיג תקופה ארוכה ולהשחית את כל המדינה.

השחקן השני באסון שפקד אותנו הוא החמאס. גם כאן, מניעים כלכליים הם הבסיס לאסון ניהול הסכסוך בעזה ב-40 השנים האחרונות. ישנה אסכולה במדעי המדינה שאם מפתחים את הכלכלה של מדינות עניות הנוטות לטרור, אזי הם יפסיקו לרצות להילחם ויעדיפו לשפר את איכות החיים. להשערה זו אין בסיס אמפירי. ישנה גם אסכולה במדעי יחסים בינלאומיים שאם מעבירים כספי סיוע אזי אלו יאפשרו צמיחה כלכלית ולכן ימנעו טרור. הרי כספי סיוע של תוכנית מרשל בסוף מלחמת העולם השנייה עשו פלאים.

אלא שמה שהיה נכון לארצות אירופה שכבר עברו תיעוש בעבר, אינו נכון לארצות לא מפותחות. כלכלנים של הבנק העולמי הראו שסיוע כספי, או אפילו משלוחי מזון וסחורות למדינה, בדרך כלל מסיימים את דרכם בחשבון בנק בשווייץ של הרודן, ובמקרה של ארגון טרור, הכספים משמשים לחימוש ולוחמה. כולם יודעים זאת. אך בכל זאת, העולם הנאור ממשיך לממן את עושרם של רודנים.

מדוע אזורים רבים בעולם, כולל עזה, לא מצליחים להתחיל תהליך תיעוש והתפתחות כלכלית, למרות כל הסיוע הניתן על ידי ארצות עשירות בגלל מצפונן? האם ישנו נתון אחד הקשור גם לעוני וגם לטרור? אכן, יש! כל מדינה שאוכלוסייתה צומחת ביותר מ-2% לשנה היא מדינה ענייה. ורוב המדינות הסובלות מטרור הם מדינות עם גידול אוכלוסייה מעל 2%.

מדינות לא מפותחות מתבססות בדרך כלל על חקלאות, תחום בו ילדים הם ידיים עובדות, במקום מכונות כמו בעולם המפותח. אבל זה מה שמונע התפתחות כלכלית, כי מדינה הרוצה להתפתח חייבת להשקיע גם בהון וגם בהון אנושי. יחס ההון לנפש הוא הנתון הקרדינלי לאפשר צמיחה ותיעוש. לכן, לרמת הון נתונה, חייבים שיעור ילודה מאוזן כדי לאפשר תיעוש.

אם כן, שיעור ילודה גבוה מונע התפתחות כלכלית, וסיוע כלכלי לא יכול לעזור. אין יותר גרוע מלהעביר כספים לארצות מושחתות עם שיעור ילודה גבוה. וזה בדיוק המקרה בעזה. מוסדות בינלאומיים לא עוזרים לפתח מדינות נכשלות. הבירוקרטיה של מוסדות אלו רק גורמת ליותר פקידים ויותר שחיתות.

מדינת ישראל חייבת ללמוד לקח זה במלחמתה עם החמאס בעזה. הטרור יימשך כל זמן ששיעור גידול האוכלוסייה יהיה גבוה. זה חייב להיות תנאי לכספי סיוע. זה גם תנאי הכרחי להתפתחות כלכלית המונעת טרור.

לסיכום, ב-7 באוקטובר עברנו זעזוע עמוק. ההסכם הבסיסי בין מדינת ישראל ואזרחיה הוא שאנו משלמים מיסים, מתגייסים לצבא, מממנים שכר של ראשי ממשלה, ובתמורה מקבלים ביטחון בביתנו. הסכם זה בין ראש הממשלה והעם הופר בפעם הראשונה מאז הקמת מדינת ישראל. זוהי הבגידה הבסיסית הגדולה ביותר שממשלה יכולה לעשות. לא נוכל לשכוח. לכן, על ראש ממשלה לעזוב את משרתו ולא להמשיך להנהיג את מדינתנו.

ב-7 באוקטובר, הבנו שהקונספציה הכלכלית של כסף תמורת שקט קרסה בעזה. עלינו להשתמש בידע הכלכלי לבנות תמריצים נכונים לתושבי חבל עזה. לא יהיה סיוע חוץ עד שיראו שהם מעוניינים בהתפתחות כלכלית בכך שהם מקימים משפחות קטנות ומשקיעים בחינוך הילדים. זה הקשר בין כלכלה וטרור.

פרופ' אליס ברזיס היא ראשת מרכז עזריאלי למדיניות כלכלית ומנהלת פורום מאקרו-ישראל באוניברסיטת בר-אילן