הפרטת הדואר תובא ביום רביעי לאישור; האוצר יזרים 400 מיליון שקל

באיחור של שלושה שבועות צפויה ביום רביעי להתכנס ועדת השרים להפרטה כדי לאשר את צו האינטרסים של הדואר – שיאפשר את קידום ההפרטה. צו האינטרסים כולל בתוכו את הסמכויות שיינתנו למדינה לאחר הפרטת הדואר, בעיקר בהיבטים של שינויי בעלות עתידיים. כינוס ועדת השרים להפרטה ואישור צו האינטרסים הם שלבים הכרחיים לקראת הפרטת הדואר.

לאחר שהתגבשו ההסכמות, משרד האוצר מקדם את העברת הסכום של 400 מיליון שקל שיאפשר פרישה מוקדמת של 426 עובדי דואר במסגרת תוכנית ההבראה. במקביל נמשך הליך ההדחה של יו"ר הדואר מישאל וקנין.

לפני כשלושה שבועות נדחה כינוס הוועדה בשל דרישתו של שר התקשורת שלמה קרעי לערוך שינויים בצו האינטרסים, כך שכל שינוי בצו יהיה בסמכות שר התקשורת בלבד וללא צורך באישור שר האוצר ושר נוסף. קושי נוסף בקידום ההפרטה היה בשל חשש של הבנקים מהשלכות הדחת היו"ר, שבעקבותיה צפוי להתפטר גם מנכ"ל הדואר דוד לרון. לאור החשש והסיכון להפרטה, הודיעו הבנקים על צמצום האשראי של הדואר לקידום ההבראה.

ההסכמות לקידום צו האינטרסים התקבלו במסגרת פגישה שנערכה בתחילת השבוע בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הממונה על רשות החברות דודי אמסלם וקרעי. על אף הרושם שנוצר לאחר פגישת השרים, שלפיו במשרד האוצר יסכימו להדחת יו"ר הדואר בתמורה לקידום ההפרטה, התמונה בפועל שונה. מאז שיצאה רשות החברות מידי האוצר ועברה לידי אמסלם, לדרגי המקצוע במשרד אין סמכות להשפיע על המינויים. כך, העמדה של דרגי המקצוע באוצר עדיין תומכת בהשארת היו"ר, אך עמדה זו היא בגדר המלצה בלבד.

ההפרטה של הדואר קודמה על ידי כל דרגי המקצוע בממשלה, בשל הקשיים הכלכליים הרבים שאליהם הגיעה החברה. בשלוש השנים האחרונות הפסיד הדואר 1.9 מיליארד שקל. כמו כן מצב תשתיות המחשוב בדואר ורמת השירות היו בעייתיים מאוד. כל אלו הובילו את המדינה לצאת בתוכנית הבראה לדואר, שבה הושקעו 1.7 מיליארד שקל, כשעיקר הכסף הוקדש לפרישה מוקדמת של עובדים.

במסגרת תוכנית ההבראה נקבע כי יעזבו את הדואר כ־1,000 עובדים, מתוך כ־5,000 עובדים. נכון להיום עזבו 729 עובדים, וכעת עם אישור התשלום צפויים לעזוב 426 עובדים נוספים.

במכתב ששלח היום היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג, הוא ציין כי קידום צו האינטרסים ונוהל המכירה אינם קשורים לזהות יו"ר הדואר. בכך, לטענתו, ניתן לקדם גם את הליך ההפרטה וגם את הליך ההדחה במקביל. עם זאת, את המכתב חתם מסינג בהערה כי למרות שההליכים יכולים להתקיים במקביל, אין בכך השפעה על עמדת משרד האוצר ביחס להליך הדחה.

לא מן הנמנע שבסופו של התהליך, אם קרעי ואמסלם יחליטו להשלים את ההדחה של היו"ר, הנושא יעבור לערכאות משפטיות. בשבוע שעבר שלחה עורכת הדין רוני טלמור ממשרד המשפטים מכתב שבו ציינה כי במשרד אינם מכירים תקדים להדחה של יו"ר חברה ממשלתית מכהן. לטענתה, על אף שיש תקנות המאפשרות הדחה של יו"ר, השימוש בכלי זה אמור להיעשות בזהירות רבה ונדרשים לכך טיעונים כבדי משקל.

התנגדות דרגי המקצוע באוצר וברשות החברות מציבה קושי מול טיעוני השר קרעי בעד ההדחה. טיעוני קרעי נשללו אחד לאחד על ידי דרגי המקצוע וגם במענה למכתב השימוע לקראת הפיטורים מצד עורכי הדין של וקנין. כך למשל, על אף טענתו של קרעי כי השירות לאזרח הידרדר מאוד, בתקופתו של היו"ר המכהן מישאל וקנין, דו"ח מבקר המדינה הראה כי ב־2022 היתה ירידה של 32% בתלונות על הדואר לעומת התקופה המקבילה ב־2021. כך גם במענה לשימוע הפיטורים של היו"ר, צוין כי במשרד התקשורת התקבלו 17% פחות תלונות על הדואר בתקופה שבין ינואר למאי 2023, לעומת התקופה המקבילה.

טיעון נוסף של קרעי הוא שעיקר הרווח של הדואר ברבעון הראשון של השנה נבע מעליית הריבית שהטיבה עם בנק הדואר, ומשינויי רגולציה שהפכו חלק מפעולות הדואר לרווחיות. על טענה זו השיבה מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים כי היו"ר ביצע ושילב את הרגולציה החדשה בצורה טובה.