המחצית הראשונה של חברות האשראי: הצרכנים המשיכו לחגוג למרות הריבית

שלוש חברות כרטיסי האשראי שפועלות בישראל - ישראכרט, כאל ומקס — יכולות להיות מרוצות מביצועיהן במחצית הראשונה של השנה. אף על פי שמאז יוני אשתקד ריבית בנק ישראל עלתה ב־4% מ־0.75% ל־4.75%, חברות האשראי הציגו בדו"חות שפרסמו בשבוע שעבר את תוצאותיהן, ובמרכזן ביקוש גבוה לאשראי ותיאבון צרכני מפתיע להוצאות בכרטיסי האשראי.

חרף התייקרות האשראי, עליות המחירים ואי הוודאות הפוליטית והכלכלית, הרווח הכולל של חברות כרטיסי האשראי במחצית השנה הראשונה הגיע ל־440 מיליון שקל - עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. את הרווחים הגבוהים ביותר רשמה כאל, בראשות המנכ"ל לוי הלוי - 174 מיליון שקל. יצוין כי ללא נטרול השפעות חד־פעמיות, הרווח של כאל במחצית הראשונה עמד על 345 מיליון שקל עקב הכנסות ממכירת הבניין שלה בגבעתיים.

אחד הנתונים המפתיעים בדו"חות הוא היקף השימוש בכרטיסי אשראי, שהסתכם במחצית הראשונה ב־250 מיליארד שקל, עלייה של 11.3% לעומת התקופה המקבילה ב־2022. אלו נתונים מפתיעים בשל הציפייה להאטה כלכלית ולהידוק החגורה של משקי הבית עקב עליות המחירים והתייקרות ההלוואות, שכן מחזורי השימוש בכרטיס אשראי נחשבים לפרמטרים שמשקפים את מצב הצריכה. לכן עלייה של יותר מ־11% היא נתון מפתיע, ובמקס, בראשות המנכ"ל רון פאינרו, נרשמה העלייה הגבוהה ביותר - 13.1%.

עם זאת חברות האשראי מציינות שקצב הצמיחה מאט. "לאט־לאט אנשים מבינים שהם נמצאים במציאות של ריבית יותר גבוהה ואינפלציה יותר גבוהה", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל ישראכרט רן עוז. "זהו עומס שמגיע משני הכיוונים ומשפיע על קצב הצמיחה". כמו כן יש להביא בחשבון שחלק מהעלייה בהיקפי השימוש באשראי נובע ישירות מעליית המחירים במשק, וגם הפחתת השימוש במזומן משפיעה על עליית השימוש באשראי.

ועדיין, מדובר בנתוני צמיחה מפתיעים, במיוחד בשימוש באשראי ברכישות אונליין מאתרים בחו"ל ותיירות חוץ. השימוש באשראי לרכישות בחו"ל מתבטא בעלייה בהכנסות חברות האשראי מעמלות המרת מט"ח. שלושתן הכניסו יחד במחצית הראשונה של השנה 232 מיליון שקל - צמיחה של 19.6% לעומת השנה שעברה.

סביר כי חלק מהעלייה בצריכה מוסבר על ידי כריות החיסכון של הציבור הרחב שגדלו במיוחד בתקופת הקורונה, ומאפשרות לספוג את עליות המחירים ולשמור על רמות צריכה גבוהות, אך יכולת ספיגה זו מוגבלת בזמן, וסביר שנראה צמיחה אטית יותר במחצית השנייה של השנה.

נתון לא פחות מפתיע הוא הצמיחה של האשראי הצרכני - שכיום מרכיב את רוב תיק האשראי של חברות כרטיסי האשראי. תיק האשראי הצרכני הכולל של החברות עלה ב־31.8%, ועמד על 23.9 מיליארד שקל. בישראכרט הצמיחה הייתה חדה במיוחד ועמדה על שיעור חריג של 68.1% - צמיחה לא מובנת מאליה במצב השוק הנוכחי. יש לסייג שעובדת היותן ספק אשראי קטן ביחס למערכת הבנקאית מקלה על חברות האשראי לשמור על קצב צמיחה גבוה, מה גם שסגירת ברזי האשראי בבנקים מסיטה ביקושים אל חברות האשראי כשתיק האשראי הצרכני במערכת הבנקאית ירד ב־0.5% במחצית השנה האחרונה. ועדיין, מפתיע שלאחר שריבית בנק ישראל קפצה ב־4% בתוך 12 חודשים, חברות האשראי ממשיכות להעמיד אשראי בהיקפים גדולים.

כבר חודשים רבים שהריבית הממוצעת על הלוואות בחברות כרטיסי האשראי היא דו־ספרתית. ברבעון האחרון מקס הצטרפה למגמה הזאת - כשלפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת בחברה עלתה מ־9.68% ל־10.06%. כך הרבעון האחרון כמעט והעלים לגמרי מהשוק ריביות חד־ספרתיות, מה שמשקף את המשך התייקרות ההלוואות מאז אפריל 2022. עוד עולה מנתוני בנק ישראל שבכאל גובים את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר, שעלתה ברבעון האחרון מ־11.35% ל־12.22%.

הצמיחה החדה בתיק האשראי הובילה גם לעלייה משמעותית בהפרשות להפסדי אשראי. שלוש החברות ביחד הפרישו במחצית השנה 357 מיליון שקל למקרה של הפסדים, למעלה מפי ארבעה מבתקופה המקבילה אשתקד, שבמהלכה רשמו חלק מהחברות הכנסות בסעיף זה בעקבות היציאה ממשבר הקורונה.

בחברות האשראי מדגישים שרוב ההפרשות הן קבוצתיות, כלומר נובעות מהפרשות אוטומטיות שגדלו במיוחד לאור אימוץ תקן חשבונאי חדש (CECL) ומעלייה ברמת הסיכון ובאי הוודאות במשק, ולא מעלייה בפיגורים ואי עמידה בתשלומים בהלוואות ספציפיות. ועדיין, ההפרשות להפסדי אשראי מעלות סימני שאלה סביב קצב העמדת האשראי, במיוחד במקרה של ישראכרט.

ההנחה של חברות האשראי היא שהימים הקשים עוד יגיעו. "זה בדרך כלל לוקח זמן", אומר עוז. "אם מסתכלים אחורנית על משברים קודמים של אשראי, למשל ב־2008 או ב־2001, אז קודם כל עולות ההפרשות הקבוצתיות, רואים התראות וסימנים אבל אנשים לא מגיעים לכשל. זה בדרך כלל מגיע באיחור של כמה רבעונים, ככל שתימשך הרעה במצב הכלכלי".

ואמנם על אף ההנחה שהן יצטרכו לעשות שימוש בכריות הביטחון שהן בונות, חברות כרטיסי האשראי מניחות שתיק האשראי יוסיף לצמוח במחצית השנה השנייה, זאת לטענתן מכיוון שבתוצאות הרבעון השני לא באה לידי ביטוי מלוא ההשפעה של עליית הריבית על מחיר ההלוואות, וכן בשל המשך הסטה של לווים מהמערכת הבנקאית אל חברות כרטיסי האשראי.

לצד שינויי המאקרו והשפעתם על שוק האשראי, חברות האשראי נמצאות בעיצומם של שינויי בעלות משמעותיים. במרץ האחרון הושלמה עסקת מכירתה של מקס לכלל, ובמחצית השנה הקרובה צפוי להסתיים תהליך מכירתה של ישראכרט להראל. אי הוודאות הגדולה ביותר מלווה את כאל, כשכרגע מרחפת מעליה השאלה למי תימכר, וכאשר נדרש שינוי חקיקה כדי שדיסקונט יוכל למכור את חברת האשראי ישירות לחברת ביטוח. בינתיים דיווחה כאל שהיא מבטלת את המעבר לקמפוס דיסקונט בראשון לציון שתוכנן לפני כמה שנים, טרם החלטת ועדת הכספים על הפרדה בין דיסקונט לכאל בינואר האחרון.